לקוח הזמין חמישה מגשי פירות בסך 1,000 ₪ ליום ראשון, ט"ו בשבט, בשעה 17:00. בעל העסק הכין את המגשים במועד, אך הלקוח לא הגיע לקחתם, לא ענה לטלפונים ולא השיב להודעות. למחרת הודיע הלקוח כי אמו אושפזה בטיפול נמרץ והוא נאלץ להיות לצידה, ולכן אין לו עוד צורך במגשים שהיו מיועדים למסיבת ט"ו בשבט.

הלווה טוען שאינו חייב לשלם את כל החוב כיוון שחלקו הוא ריבית וחוב הריבית יש בעיית אסמכתא.

בקשת המשיב לידעו מה זהות עדי המערערת האמורים להעיד בדיון הקרוב, ודרך זימונם לדיון.
ולגבי הופעתם בדיון, שנקבע כי יהיה בזום תוך שהעדים נוכחים במקום מושבם (בחו"ל) המשיב מבקש כי באותו מקום יהיה נוכח גם עורך דין מטעמו.

הצדדים חתמו על הסכם עקרונות ביחס לפרוייקט נדל"ן בירושלים. התובע שילם סכום לנתבע, עבור רכישת זכויות בשטח של 170 מ"ר. לטענתו, זהו מכר מוחלט וכלל העלויות נכללו בסכום הראשוני.
הנתבע טוען שההסכם הוא הסכם השקעה, ולכן, התנודות במחירי שוק הבנייה חלות גם עליו. הצדדים נחלקו בנקודות נוספות בפרשנות ההסכם.

הנתבעים פתחו אולם אירועים על גג ביתם, הרחוק מגג התובעים כשנים וחצי מטר, לטענתם הדבר מפריע להם, והבעל חולה לב והדבר מזיק לו. הנתבעים טוענים שבתחילה לא היתה מחאה, וניתן לסגור חלונות.

אשה טענה שפסק דין שניתן על בעלה אינו מחייב אותה כיון שלא חתמה על שטר הבוררות