התובע חתם על הסכם זמני רכישת דירה עם חברה. נחתם שהרוכש יעביר 20% מערך הדירה. ובסיום הבנייה, לאחר שהדירה תימכר הוא יקבל את הרווח מחלקו בדירה.
נציג החברה חשב שכבר הועבר הכסף, אך למעשה הרוכש לא העביר את הכסף. והחברה מכרה את הדירה לאחר כמה חדשים, ע"ד שהכסף של הרוכש ישאר ביד החברה עד סיום הבנייה.
הקונה הבין שהוא אמור לקבל את הכסף בעת המכירה, ושכעת הוא לא צריך להעביר את הכסף בפועל.

התובע הזמין את הנתבע לבנות לו הרחבה למחסן. הנתבע התחיל את העבודה, ולטענת התובע העבודה התקדמה בעצלתיים, ולפני שסיים את העבודה הוא הודיע שאינו רוצה להמשיך לעבוד. גם העבודה שנעשתה יש בה ליקווים ולכן על הנתבע להחזיר אתהכסף שהעברתי לו.
הנתבע טוען שהתובע הוא זה שאמר לו לא להמשיך בעבודה.
ביה"ד הביא מומחה שישום את ערך העבודה.

התובע הוזמן לעשות עבודה בבניית דק לנתבעת. בין הצדדים התגלה ויכוח מה הייתה הקציצה על העבודה. הנתבעת טוענת עוד שיש ליקויים בעבודה ולכן עליה לשלם פחות.

התובעת שמרטפית, הורי הילדים קבעו איתה על מספר שעות ובפועל הגיעו מוקדם יותר. השמרטפית תובעת את כל השעות שקבעו איתה.

האשה תובעת מחצית הלוואה שלקחה לצורך כיסוי ההוצאות השותפות של הבית.

האשה תבעה כספים עבור מזונות שהאיש לא העביר לה, ובקשה שיעקלו לו גם לצורך מזונות העתיד.
האיש טען שיש להפחית את הריבית וההצמדה הטילו עליו ההוצאה לפועל.
האיש טוען עוד שהיו טעויות בחשבון.

משפחה שנתבעה ע"י מזכירות היישוב, טוענת שהם אומנם מוכנים להתדיין, אך לא בבית הדין שביישוב.