הצדדים זוג שהתגרש, וביניהם דין ודברים לגבי הדירה. חצי הדירה רשומה על שם האיש.
טענת האישה כי היא שילמה קרוב למחצית מהסכום מכספים שהיו לה קודם הנשואין.וכן שאר הסכום שילמה משכנתא חוץ מכמה חודשים ששילם האיש. ואף שהמשכנתא ע"ש האיש גם זה נעשה מחמת שביו לו תנאים ותר נוחים.
שני הצדדים מודים שבשלב ראשון רישום כל הדירה היה ע"ש האיש בכדי לחסוך במס רכישה. ולאחר זמן העבירו חצי ע"ש האישה. לטענת האישה על אף שהיה מוסכם שיעביר את כל הדירה על שמה הוא חזר בו. ולטענת האיש כך היה מוסכם מתחילה.

זוג גרוש עשה הסכם שהאשה תשלם לאיש על חלקו בדירה. האשה שילמה רק את התשלום ראשון, ובכך הפרה את החוזה. כעת האשה הפסידה את זכותה לקנות את הדירה והדירה מוצעת למחירה - למרבה במחיר.
השאלה בה דן בית הדין היא האם יש תוקף לסעיף פיצויים, בו נאמר שגם ללא הוכחת נזק כגון אי תשלום במועד וכדו' יעבור 10% מסכום העיסקה לחשבון האיש (הייינו דמי המקדמה שבידו).
או שדינו כאסמכתא?

תביעת אחד הבנים לבטל צוואת אביהם, שצווה בה לא לתת לו חלק שוה עם שאר הבנים, בטענה שאביהם אמר בעל פה שרצונו לחלק את ירושתו בין כל הבנים בחלקים שוים, ורק משום סיבות מסוימות כתב בצוואה אחרת — בן אחד מיורשי האב תומך בטענת אחיו הנ״ל. — שאר היורשים מכחישים את דבריו ודורשים לקיים את הצוואה.

מזכירות ישוב קיבלה החלטה על הקמת מרכזיית טלפונים במקום מסויים ביישוב. משפחות טוענות לפגיעה בנוף, בערך הדירות ובבטחון היישוב, ומשכך דורשים להעביר את המרכזיה למקום אחר, או פיצויים.

האיש התובע מערער על החלטת בי"ד קמא שדחה את בקשתו לקבוע שמועד הקרע צריך להקבע לפי מועד הבגידה ומאז לבצע את חלוקת הרכוש.

בהחלטת ביה"ד נכתב שהצדדים יתמחרו על מכירת הדירה המשותפת. ומי שיעכב את ההתמחרות, יחויב בהוצאות משפט.
שבועיים לאחר החלטה זו פנתה האשה בבקשה לא לבצע את ההתמחרות, והודיעה כי היא מסכימה שהאיש ירכוש את חלקה לפי הערכת שמאי. האיש פנה לביה"ד לחייב את האשה בהוצאות משפט.

הובאה בקשה לבית הדין לבטל ערעור של הצד השני. סיבת המבקשת הוא שהערעור של הצד השני נולד בעקבות הערעור שלה, וכיוון שהיא ביטלה את הערעור יש למחוק גם את הערעור שכנגד.