התובעים טוענים שאין לביה"ד להשתמש בתימלול של השיחות בין הצדדים משום בבית משפט מתקבל רק תמלול מקצועי.

לנתבע הייתה חברת השקעות נדל"ן בחו"ל. התובע הוא שכנו, שהשקיע בחברה 180,000 ש"ח, בתמורה לריבית שנתית. לאחר זמן לנתבע נולד בן, והוא היה צריך להיות צמוד אליו בבי"ח במשך כשנה, בעקבות זה אחרים ניהלו במקומו את החברה, החברה נקלעה לקשים ופשטה את הרגל. התובע מבקש את כספו בחזרה.

לתובע היה קו מכירת פרחים, אותו מכר לשני בחורים צעירים. הם סיכמו על חפיפה, כאשר בפעם הראשונה הקונים ויתרו עליה, בפעם השנייה והשלישית המוכר נעדר ע"פ הודעה מראש, ואח"כ הקונים התייאשו בטענת חוסר רווחיות ומקח טעות וסירבו לשלם את עלות המכר. המוכר טוען שעמד בכל תנאי המכר, ולכן מגיע לו את כספו.

התובע שכר דירה מהנתבע, ובשעת השכירות דיברו שזו שכירות לזמן ארוך של כ7 שנים.
על סמך דיבור זה התובע שיפץ את הדירה.
לאחר כשנה המשכיר מכר את הדירה והודיע לתובע שעליו לצאת מהדירה.
התובע תובע את השבחת הדירה, ועוד תביעות.

זוג שהתגרשו ובהליך פירוק השותפות בדירה, האיש זכה שהוא זה שיקנה את הדירה. לטענת האישה האיש אחר את מועדי התשלום ועליו לשלם קנס.
לטענת האיש האישה לא פינתה את הדירה בזמן והשאירה בו הרבה זבל ויש לקנוס אותה.

דיון על ביטול הסכם, בטענה שההסכם נחתם כאשר לא היה כשיר משפטית וביקש לבטלו.

הדיון על בעלות דירה שרכשה האישה לפני הנישואים, בה גרו הצדדים עד לגירושין. הדירה רשומה על שם האישה ושייכת רק לה, תשלומי המשכנתא שולמו רק על ידי האישה.
האיש טוען שהדירה נרכשה בזמן שחיו יחד כידועים בציבור. וכן חלק גדול משיפוץ הדירה נעשה על חשבונו.

בין הצדדים נכרת הסכם למכירת דירה במכירה מוקדמת בדרך של 'הסכם הלוואה'. בהמשך היו אמורים לחתום על חוזה מכר דירה, אך בפועל לא נחתם. כעת יש ויכוח בין הצדדים על גודל הדירה ופרטים נוספים שהקונה טוען שאמור לקבל, והמוכר טוען שמכיוון שלא יכל למלא את כל הפרטים, ולא נחתם הסכם מכירה, הרי שעליו רק להחזיר את סכום ההלוואה כאמור בהסכם.

אדם רצה לקנות דירה בפרוייקט, ועוכב בגלל שמשתייך למגזר מסויים, וצרחך לעבור ועדת קבלה, מה שלא נדרש מרוכשים ממגזרים אחרים. הוא מבקש צו מניעה למכירת הדירות, עד לבירור אם מותר ע"פ ההלכה להפלות במכירה לציבור, מסיבות כאלו.