זכות גרושה בחלק ממענק מילואים של הגרוש
הרב עלי אלעד
הרב זאדה משה
מענק הקייטנות ניתן עבור הקטינים.
הנתבע טוען שהמענקים נועדו לתגמל את משרתי המילואים והינם אישיים ומיועדים למשרת המילואים בלבד.
תיק 1326812/4
התובע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד אירית נחום ענתבי)
נגד
הנתבעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד שרה גולדברג)
הנדון: זכות אם משמורנית בחלק ממענק מילואים של האב
פסק דין
לצדדים שני קטינים משותפים: ש' בן 6 שנים ומ' בת 5 שנים.
הצדדים התגרשו בתאריך 10.5.23. בתאריך 4.2.25 ניתן פסק דין בעניין מזונות והסדרי שהות, פסק הדין ניתן לאחר שהצדדים וב"כ הגיעו להסכמות. הסדרי השהות בין האב לקטינים מתקיימים כל סופשבוע שני ופעמיים באמצע השבוע משעה 16:30-19:00. האב משלם לאם עבור שני הקטינים מזונות בסך 1,700 ש"ח ובנוסף מחצית הוצאות בריאות והוצאות חינוך.
כעת, בפני בית הדין עומדת לדיון תביעת האישה לקבל מחצית ממענקי המילואים שקיבל האב - עניין שהצדדים לא הגיעו בו להסכמות.
האב שירת במילואים במסגרת מלחמת "חרבות ברזל" מתאריך 7.10.23 עד תאריך 8.8.24.
בגין שירות המילואים קיבל האב מענקים המגיעים לו עפ"י חוק, האישה תובעת חלק ממענקים אלו כפי שיפורט לקמן.
בדיון שהתקיים בתאריך 4.2.25 בית הדין שמע את טענות ומענות הצדדים וב"כ.
הצדדים הגישו את סיכומיהם.
טענות האישה
לדברי האישה האב קיבל את המענקים כדלקמן:
א. תגמול מיוחד ב-1.5.24 בסך 23,066 ש"ח .
ב. תגמול מיוחד ב-1.5.24 בסך 5,808 ש"ח.
ג. מענק משפחה ב-30.11.24 בסך 2,000 ש"ח .
ד. מענק קייטנות וצהרונים ב-30.11.23 בסך 1,500 ש"ח .
ה. קרן הסיוע קייטנות ב-1.10.24 בסך 1,000 ש"ח.
ו. מענק משפחה מוגדל 18,162 ש"ח .
ז. מענק הוצאות אישיות ב-40.11.23 בסך 1,100 ש"ח.
ח. מענק הוצאות מוגדל בסך 9,982 ש"ח.
סה"כ המענקים שקיבל האיש - 62,618 ש"ח.
האישה מסכימה שבמענק האישי אין לה חלק היות והוא נועד למשרת עצמו, אבל תובעת מחצית ממענק הקייטנות, המענקים המשפחתיים ומענק כלכלת בית שנועדו למשרת ומשפחתו (פירוט לקמן).
בנימוקי האם לתביעתה היא כותבת, שהאב קיבל מענקים עבור כלכלת הבית והאישה זכאית למחציתם, המענקים ניתנו למשרת המילואים ומשפחתו.
לדבריה, האב ביטל 41 ימי שהות עם הקטינים במשך שבעה חודשים.
האישה מתכחשת לטבלה שהוצגה ע"י האב ורומזת שהטבלה מומצאת ואינה נכונה היות ובדיון שהתקיים בתאריך 2.7.24 ב"כ האיש אמרה שהאב לא ערך טבלה.
לדברי האישה גם בימים שהאב היה עם הילדים השהות לעיתים הייתה חלקית, ולעיתים האם ביטלה עבודה והאב הופיע בהפתעה.
ביטול ימי השהות גרמו לאם להפסד ימי עבודה ולהוצאות נוספות שהאב צריך לשאת בהם, ולשם כך נועדו המענקים הנ"ל.
לדבריה, מענק הקייטנות ניתן עבור הקטינים ומגיע למשרת המילואים אם יש לו קטינים פחות מגיל 16 או 14 (תלוי בסוג המענק) נמצא שללא קטינים האב לא היה זכאי למענק וממלא לאישה יש חלק בו.
המענק המשפחתי ניתן למשפחה - קרי למשרת המילואים שיש לו ילדים עד גיל 14, משכך, המענק ניתן לא רק למשרת המילואים אלא גם למשפחתו.
מענק כלכלת הבית נועד לתשלומי משק הבית כגון ארנונה או חשמל. לדברי האם היות והאב חייב בתשלומי מדור הקטינים והוא נעדר מהסדרי השהות, דבר שגרם לה להוצאות יתר, עליו לפצותה ולתת לה מחצית מהמענק.
האם טוענת שהאב שטוען ששילם את כל תשלום המזונות - לא דובר אמת, ולמעשה הוא לא שילם עבור מחציות חינוך, והאישה נאלצה לפתוח תיק בהוצל"פ לתשלום עבור הצהרונים לקטינה א'.
סה"כ תביעות האישה
א. 9,081 ש"ח (מחצית מהמענק המשפחתי המוגדל).
ב. 1,000 ש"ח (מחצית ממענק המשפחה).
ג. 750 ש"ח (מחצית ממענק הקייטנות וצהרונים).
ד. 500 ש"ח (מחצית מקרן הסיוע לקייטנות).
ה. 625 ש"ח (מחצית ממענק כלכלת הבית).
סה"כ תובעת האישה 11,956 ש"ח.
לחלופין האישה תובעת פיצוי בסך 1,000 ש"ח עבור כל חודש מילואים - סה"כ 10,000 ש"ח.
טענות האיש
האב טוען שהמענקים נועדו לתגמל את משרתי המילואים ולתמרץ אותם.
המענקים הינם אישיים ומיועדים למשרת המילואים בלבד.
האיש טוען ששילם מחיר אישי רגשי וגופני כבד, שמצדיק לאפשר לו לעשות שימוש בכספי המענק לצורך שיקומו.
התובע אמנם נעדר לעיתים מהסדרי השהות עקב שירותו הצבאי, אך הקפיד לשהות כנגד הימים שהחסיר בימים אחרים מעבר למה שנקבע בהסדרי השהות, כך שלמעשה לא חיסר מהסדרי השהות.
האיש הגיש טבלה בה הוא מפרט את הימים בהם שהה עם הקטינים.
עוד טוען האיש שגם בימי המלחמה נשא בכל התשלומים המוטלים עליו.
הכרעה
בתחילת הדברים בית הדין רואה לנכון לדחות בשאט נפש את השתלחותה של ב"כ האישה באיש, בשירות המילואים שעשה ובהורותו.
בית הדין לא ביקש חוות דעת על הנ"ל והדברים שנכתבו היו מיותרים ומזיקים, וחבל שכך!
לגבי הוויכוח המיותר, האם האב שילם או לא שילם את תשלום המזונות, בית הדין לא רואה לנכון להתייחס, היות ואין הדיון נוגע לעניין זה, אם יש לאישה תביעה בעניין זה – היא רשאית לגשת לערכאה המתאימה.
כאמור האישה מסכימה שמענקי השירות האישיים שייכים לאב בלבד ואין לה חלק בהם.
המענק עבור קייטנות הקטינים
מדברי האב עצמו מוכח שהמענק ניתן לילדים ולא לאב, שהרי האב אומר שהוא ויתר על המענק שהאישה מקבלת ממקום עבודתה עבור קייטנות הקטינים, משמע שהמענק ניתן עבור הילדים, והאב היה מוכן לוותר על חלקו במענק. האישה כאמור לא מוכנה לוותר על חלקה במענק שקיבל האב, ומשכך יש לה זכות למחציתו.
מענקי המשפחה למיניהם
המענקים ניתנו, כאמור בסיכומי שני הצדדים, לעזרה למשפחה כאשר ההורה משרת מילואים והדבר פוגע במשפחה.
אין ספק שהיעדרותו של האיש פגעה בהסדרי השהות והטילה הוצאות על האישה, כגון הפסד ימי עבודה, בייבי סיטר ועוד.
עם זאת אין לומר שמחצית מההוצאות מגיעות לאישה.
גם האישה בתביעתה כתבה שהנימוק לתביעת המחציות הוא הפגיעה בהסדרי השהות והנלווה אליהם, ואף הוסיפה וכתבה שלחילופין היא תובעת סכום כסף חודשי עבור זה (תביעתה הייתה כאמור 1,000 ש"ח לחודש). אמנם סכום הכסף שתבעה האישה נראה מופקע בהתחשב באמור לקמן, אבל העקרון נכון.
לאישה מגיע פיצוי על ההפסדים שנגרמו לה עקב שירות המילואים.
דא עקא שישנה הכחשה, גם אם חלקית, בשאלה עד כמה קוימו הסדרי השהות.
קשה להוכיח את הדברים ובית הדין לא רואה לנכון להיכנס לדיון הוכחות בעניין זה.
כמו כן קשה להעריך, ואולי אף בלתי אפשרי, את הנזק שנגרם לאישה עקב היעדרותו של האב.
משכך בית הדין קובע סכום שיש בו בכדי לפצות את האישה על האמור. הסכום ניתן בהתחשב בהסדרי השהות בהם חייב האב, בסכום המזונות שמוטל עליו לשלם, ובמענקי המשפחה למיניהם שקיבל.
באתר המילואים של צה"ל מובא מי הם הזכאים למענק משפחה.
זכאים למענק משרתי מילואים שמתקיימים לגביהם התנאים הבאים:
הם שירתו במלחמת חרבות ברזל במסגרת צו 8, במשך תקופה של 8 ימים ומעלה.
יש להם ילד או ילדה עד גיל 14.
מאחר ואחד התנאים לקבלת מענק המשפחה הוא שיש למשרת ילד או ילדה עד גיל 14, ואילו לא היה מתקיים תנאי זה, האיש לא היה מקבל את המענק, ומאידך אם האיש לא היה משרת - הצדדים כלל לא היו מקבלים את המענק, ובהתחשב בשאר המענקים שקיבל האיש שלגביהם אין ספק כי אין לאישה זכות בהם, ואף היא מודה בכך כאמור לעיל, לדעת בית הדין, מאחר וקשה להעריך, ואולי אף בלתי אפשרי, את הנזק שנגרם לאישה עקב היעדרותו של האב, יש לחייבו בכשליש מהמענק הכללי, וזאת מצד הפשרה.
השולחן ערוך (חושן משפט סימן יב סעיף ה') פסק להלכה את דברי הרא"ש בתשובה (כלל סז' סימן ו'), וזה לשונו:
"יש כח לדיין לעשות דין כעין הפשרה במקום שאין הדבר יכול להתברר, ואינו רשאי להוציא הדין חלוק מתחת ידו בלי גמר".
ועי"ש בסמ"ע ס"ק יב שכתב:
"והרא"ש סיים שם בתשובה וכתב וז"ל: "ונתנו חכמים רשות לדיין לפסוק לפי ראות עיניו, במקום שאין הדבר יכול להתברר בראיות, ופעמים כמו שיראה הדיין בלא טעם ובלא אומד הדעת, והיינו 'שודא דדייני' ופעמים על פי פשרה" עכ"ל, והביאו הדרכי משה, ורצה לומר שכל אלו הדברים יכול לעשות הדיין בעל כורחם דבעלי דינים".
מסקנות
לאור כל האמור קובע בית הדין כדלהלן:
א. האב ישלם לאישה מחצית ממענקי הקייטנות שקיבל בסך של 1,250 ש"ח.
ב. כמו כן האיש ישלם לאישה עוד סך של 7,250 ש"ח.
ג. בסך הכל יעביר האב לאישה סך כולל של 8,500 ש"ח.
ד. על האיש להעביר סכום זה לאישה בתוך 21 יום. סכום זה דינו כדין מזונות ילדים.
ניתן לפרסם לאחר השמטת שמות ומספרי זהות.
ניתן ביום י' באדר התשפ"ה (10/03/2025).
הרב דניאל אדרי – אב"ד הרב אלעד עלי הרב משה זאדה
עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה
