התובע התגורר בדירתו של הנתבע, וכיון שהיה חייל היה לו פטור מארנונה, לאחר שהוא עזב את הדירה היא המשיכה להיות רשומה על שמו בעירייה ובשלב כלשהו הוא קיבל עיקול לחשבון הבנק, מחוסר ברירה הוא שילם את החובות של השוכרים ושל המשכיר התובע, וכעת הוא תובע את הנתבע שיחזיר לו את הכסף ששילם, לטענת הנתבע הוא לא ידע מכל הסיפור, והתובע התרשל בכך שלא הודיע לעירייה על עזיבתו, לטענתו הוא היה יכול לקבל פטור או הנחה מהחוב, והוא הסכים לשלם רק חלק מהתשלום.

התובעת עובדת בחברת פרסום, והנתבעת שהיא עמותה התקשרה איתה בחוזה פרסום, התובעת נסעה לחו"ל לזמן מה, והנתבעים שהיו לחוצים ביקשו מהתובעת להזדרז ולהביא להם חומרים, אנשי משרדה הביאו חומרים, אך הנתבעים לא היו מרוצים וביטלו את החוזה, הם ביטלו את כל הצ'קים שניתנו לתובעת,

התובע שכר בית מהנתבע, לאחר כשלוש שנים הנתבע התחיל לפרסם את הבית למכירה, לאחר כמה חודשים השוכר החליט שהוא רוצה לקנות את הדירה, הם נשאו ונתנו ובסופו של דבר לא חתמו על דבר, לקראת חידוש השכירות המשכיר רצה להעלות את שכר הדירה בסכום גדול. התובע מבקש להכריח את הנתבע למכור לו את הדירה, או לפצותו ב-150,000 ש"ח, משום שהוא הבין ממנו שהעיסקה כבר עשויה, הנתבע מכחיש שאמר דברים כאלו, בנוסף לגבי השכירות הוא תובע מהשוכר התובע שישלם לו קנס של 50 דולר ליום איחור, ויפנה את הבית מיידית.

התובעים הגישו תביעה נגד הנתבעים בגין בנייה של הנתבעים שלטענתם גורמת להם נזקים, התובעים ביקשו מבית הדין להוציא צו מניעה כנגד הנתבעים, בית הדין ידון בנושא הפנייה לעירייה כנגד בנייה של שכנים.

התובע עבר בחנותו של הנתבע ונפל על מרצפת לטענתו היה שם מכשול שממנו הוא נפל, לטענת הנתבע לא היה מכשול, ובנסוף לא ברור שהוא נכשל מהמרצפת.

התובע הוא בעלים של דירה, והנתבע שכר אותה מבעליה הקודמים, כשהתובע קנה את הדירה הוא הודיע לנתבע שתקופת השכירות תוארך, עד לתאריך מסוים, לאחר מכן התובע אמר לו שהוא אמור להגיע לארץ, ולכן הוא לא יודע עד מתי ניתן להאריך את החוזה, כשחזר לארץ ביקש מהנתבע את הדירה, הנתבע טוען שכיון שהחוזה הוארך, הרי שיש לו זכות מגורים לשנה נוספת.