התובע רצה לחגוג לבנו חגיגת בר מצוה באולם שבבעלות הנתבע, לאחר שפרצה מגיפת הקורונה, וההגבלות שבאו בעקבותיה, הוא חגג לבנו במקום אחר, הוא דורש מהנתבע את החזרת המקדמה ששילם לו בסך 3,000 ש"ח.

הנתבע שכר מהתובעים דירה לצורך שימוש בה כבית כנסת, עקב החלטת הממשלה לסגור את בתי הכנסת הוא לא שילם שכר דירה, הם הגיעו להסכמות שאם תהיה בעתיד הוראה של משרד הבריאות על סגירת בתי כנסת השוכר יהיה זכאי להפחתה של 80% והסמכיכו את בית הדין להחליט מה גובה התשלומים על תקופת הסגר הקודמת.

התובעים והנתבעים הם בעלי רכב שנסעו בישוב מגוריהם, התובעת נהגה ברכב, ורכבה נפגע מהצד, כשהרכב של הנתבע יצא מהחנייה, התובעים פנו לביטוח של הנתבעים על מנת שישלם והוא סירב, הם תובעים את הנתבעים בבית הדין שישלמו את הנזק או יורו לחברת הביטוח לעשות כך, לטענת הנתבעים הם לא אשמים בתאונה אלא התובעת.

לתובעים דירה להשכרה, שמושכרת לנתבעים, לתובעים טענות רבות כנגד הנתבעים: אי תשלום ועד בית, חודש שכירות שלא שולם, ותוספות של קנסות על האיחור בתשלום שכר הדירה ודמי ועד הבית. הנתבע טוען שהתנהל כראוי, לגבי השיק שחזר הוא טוען שהוא חזר בגלל טעות, בנוסף הוא טוען שהוא בהליך של פשיטת רגל.

התובע מונה להיות סגן רבשץ בישוב בקו העימות, הובטחה לו משכורת קבועה בסך 1,500 ש"ח אך לא שולם לו, לטענת הישוב הסיבה שלא שולם לו היא משום שהוא לא עבד מספיק שעות.

התובע הוא שוכר דירה, הוא תובע את המשכיר שיבוא לדיון משום שלטענתו יש לו תביעות עליו, המשכיר טוען שהתביעות הידועות לו אינן קשורות אליו, אולם התובע עומד בתביעתו

התובע קנה רהיט מהנתבעת, התגלו בעיות בהתקנת הרהיט, והוא קיבל לטענתו יחס מזלזל, הוא תובע 10,000 ש"ח מהנתבע על כל הבעיות שנוצרו, הנתבע טוען להגנתו שלא הגיוני שהוא ישלם פיצוי גדול הרבה יותר מעלות הארון

הנתבעים רכשו דירה ולוו מהתובעים סכום כסף גדול, לטענת התובעים מדובר בקניית הדירה בשותפות, והכסף ניתן כרכישת חלק מהדירה, כשסוכם שהתובעים יוכלו לרכוש את החלק שלהם כשיוכלו, הנתבעים מכחישים את הסיכום, וטוענים שהכסף ניתן כהלוואה בלבד, מהצד השני הם תובעים את החזרת התשלומים ששילמו משום שיש להשיב את תשלומי הריבית. בית הדין קמא דחה את התביעה, ועל כך הוגש ערעור

הנתבעים רכשו דירה ולוו מהתובעים סכום כסף גדול, לטענת התובעים מדובר בקניית הדירה בשותפות, והכסף ניתן כרכישת חלק מהדירה, כשסוכם שהתובעים יוכלו לרכוש את החלק שלהם כשיוכלו, הנתבעים מכחישים את הסיכום, וטוענים שהכסף ניתן כהלוואה בלבד, מהצד השני הם תובעים את החזרת התשלומים ששילמו משום שיש להשיב את תשלומי הריבית.

התובעת הינה חברה קבלנית, הנתבעים הזמינו את שירותיה של התובעת על מנת לבנות את ביתם, ובין התובעת לנתבעים יש דין ודברים לגבי עמידה בחוזה לבניית הבית, בית הדין קבע בפסק הדין הסופי כי על התובעת לשלם לנתבע סך של כ-12 אלף ש"ח, התובעת ערערה על פסקי הדין של בית הדין, וביקשה להגיש רשות ערעור, ועל כך נסוב הדיון.