הנתבעים שכרו יחידת דיור ומהתובעים. הם לא נכנסו לדירה עם תחילת החוזה בטענה לבעיית בידוד בלתי סבירה. הדירה עמדה ריקה רוב הזמן, והתובעים שורשים את שהשכירות והארנונה על כל השנה.

התובעים ספקי ארבעת עשו הסכם עם הנתבעים שמכרו את הסחורה על אחוזי הרווחים.
באחת השנים הרווחים היו גבוהים מהמצופה והתובעים טענו שחלוקת הרווחים צריכה להיות שונה מהכתוב בהסכם. ביה"ד קמא קיבל את התביעה. הנתבעים הגישו ערעור על כך.

התובע שכר דירה והנתבע קנה דירה זו.
הנתבע ביקש מהתובע לצאת בתאריך מוקדם מהדירה והתחייב לשלם לו את דמי השכירות ששילם למוכר.
בהמשך הצדדים הסתכסכו, והנתבע אמר שהוא לא ישלם לתובע על יציאתו מהדירה. התובע יצא מוקדם והנתבע הכניס לשם ארון מייד לאחר יציאתו.
התובע דורש דמי שכירות.

התובע בעל מפעל ניזוק מימי גשמים. לטענתו הסיבה לכך משום שהנתבע עשה עבודות עפר שסתמו תעלת ניקוז. בית הדין קמא דחה את התביעה מכח צילום שבעת אירוע הנזק, התעלה הייתה קיימת.
התובע הגיש ערעור על פסק הדין

הנתבע הזיק לרכבו של התובע, והוא מבקש שהתובע יתקן את רכבו בכפר ערבי משום שהתיקון שם יעלה לו פחות. התובע מסרב מחמת הסכנה שבכניסה לכפר.

התובע עשה בדיקה לרכבו של הנתבע (בדיקה לפני קנייה) ע"פ בקשתו. הנתבע ביטל את הוראת החיוב באשראי ולא שילפם על הבדיקה.
הנתבע טוען ששאל קודם הבדיקה האם יש להם בדיקה ממוחשבת ואישר לבצע בדיקת אלו. למעשה אין להם, ולכן לא נהנה מעבודתם.

יורשים טענו כנגד אחותם שנטלה כספים מהאם בזמן שטיפלה בה, ועליה להחזירם ולחלוק בהם. האחות טוענת שנטלה ברשות כשכר על הטיפול באם.

התובע גר בקומה התחתונה, טוען שיש לו נזילות בתיקרה שמתחת למקלחת הדייר שמעליו.
הנתבע טוען שהביא בעלי מקצוע ולא מסתבר שהנזילה מגיעה ממנו
וכן הוא תובע תביעה את הדייר התחתון שיסלק את המזגן שהתקין, אף שהסכים לכך משום שלא הסכים למזגן שמכער את הבניין ועושה רעש רב.