חובת בית הדין לברר את הנתונים בטרם יינתן פסק דין
הרב נהרי מימון
הרב פרימן מאיר
ב. אם יתברר שלטענות המערער אין בסיס ביה"ד הוא ישא בהוצאות רואה חשבון. וכן ישקול לחייב את המערער בהוצאות משפט.
ג. המשך הבירור יהיה בפני הרכב חדש.
תיק 1426860/5
המערער: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד תמי חדידה-אלימלך)
נגד
המשיבה: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד נתנאל מויאל)
הנדון: חובת בית הדין לברר את הנתונים בטרם יינתן פסק דין
פסק דין
הובאו תגובות הצדדים להחלטת בית הדין האזורי באשקלון מיום ג' באב תשפ"ה (28/7/25), שניתנה לאחר מתן פסק בית הדין דנן מיום ב' באב תשפ"ה (27/7/25).
לצורך מתן הכרעתנו בערעור והבנת ההכרעה נציין השתלשלות הערעור בתמציתיות.
נצטט מפסק הדין ומסקנתו שניתן בטיעוני האיש בערעור וכדלהלן.
עיקרי טענות הצדדים, הנחוצים להכרעת הדין
טענות המערער
כספים שהתקבלו מהשכרת דירת אביו של המערער אינם ברי איזון אלא שייכים למערער בלבד, בהתאם לאמור בחוק יחס ממון בין בני זוג בו נקבע שכספי ירושה או מתנה אינם מתאזנים.
בית הדין לא אִפשר למערער להוכיח את טענותיו, לא שמע את ראיותיו ולא קיים דיון בנידון. בעוד שבידיו כל ההוכחות על כך שכספי השכירות של דירת אביו הופקדו בחשבון שעל שמו, ואילו ההוצאות שהוצאו עבור אביו הוצאו מחשבון של אביו ומכספים השייכים לאביו.
ההנחה אותה קבע בית הדין שכביכול האיש הוציא מחשבונו כספים עבור אביו, אינה נכונה וניתן להוכיח את הדברים, אך בית הדין לא בדק ולא קיבל הוכחות.
לצדדים היו תמיד חשבונות נפרדים, כך שלא הייתה כל כוונה לשתף את האישה (להלן המשיבה) בקבלת מחצית מדמי השכירות שהתקבלו מדירת אבי המערער.
בהתאם להסכם הגירושין שבין הצדדים אין למשיבה חלק בדירת אביו של המערער ומשכך אין לה חלק בכספים שהתקבלו מהשכרת הדירה. החלטת בית הדין סותרת את הסכמות הצדדים.
העיקול שהיה על חשבון אבי המערער היה בשנת 2010, בעוד שכספי השכירות התקבלו בשנים 2021-2016.
לפי הסכם הגירושין הדיונים הועברו מבית המשפט לבית הדין מאותו מקום בו עסק בית המשפט, ובבית המשפט המשיבה מעולם לא העלתה המשיבה טענות בגין הנכס של אבי המערער, על כן היא מנועה מלעשות זאת גם עתה.
בטרם העברת הדיונים לבית הדין האזורי מינה בית המשפט לענייני משפחה רואה חשבון חוקר, זאת בנוסף למינוי אקטואר. הרואה חשבון החוקר עדיין לא בדק את עניין העברת כספי השכירות של דירת אבי המערער.
טענות המשיבה
לא נמצאה עילה המצדיקה את הערעור. המערער מעלה טענות שקר ומנצל לרעה הליכי משפט תוך ניסיון לעשוק את המשיבה כהמשך להתנהלותו הפסולה בהליך הגירושין.
צדק בית הדין האזורי שקבע שמעת שהמערער הפקיד את הכספים בחשבון הבנק, אין יותר לצבוע את הכספים ככספים של אביו מאחר והכספים בחשבון שימשו תמיד את כלכלת הבית והיו מקור להוצאות המשפחה.
המערער מעלה טענות חדשות, אך בהחלטה מיום 3/7/24 נקבע שאין להעלות טענות חדשות.
המערער מעלה טענות על כספים שהתקבלו שבע וחצי שנים לפני מועד הקרע. הכספים מזמן נעלמו, שימשו את צרכי המשפחה והתערבו עם כספי המשפחה.
המערער עצמו השכיר את הדירה ומחשבון הבנק של המערער הוצאו הוצאות עבור אביו. המערער אף הודה בכך שצרכי אביו שולמו גם מחשבונו.
טענות המערער נסתרות. המערער עשה שימוש בכספים גם לצרכיו האישיים.
יש לפסוק לפי חוק יחסי ממון, ולכן אין חשיבות לכוונת שיתוף, אלא צריך לאזן את כל הכספים הנמצאים בחשבונות הבנקים.
המשיבה אינה תובעת דבר מעיזבון אביו של המערער.
מסקנת בית הדין
לאור האמור פסקנו:
על בית הדין האזורי לקיים דיון בהרכב מלא בבקשות המערער בעניין כספים שהתקבלו מהשכרת דירת אביו ובבקשתו בעניין תשלומי מזונות ששילם לפני מועד הקרע.
בית הדין האזורי ישקול האם יש צורך להורות על הרחבת המינוי של הרואה חשבון החוקר, לבחינת השימוש שנעשה בכספים שהתקבלו מהשכרת דירת אבי המערער, תוך בחינת ההוצאות וההכנסות של אבי המערער.
עד כאן מסקנת פסק הדין שניתן על ידינו.
להלן נימוקנו כפי שנכתב שם (ההדגשות לא במקור):
בנוסף, הכרעת בית הדין האזורי בעניין כספי תמורת השכרת דירת אביו של המערער ניתנה על סמך הנחה שהמערער גם הוציא כספים מחשבונו עבור אביו. אכן בדיון שהתקיים בבית הדין האזורי ביום י"ט במרחשון התשפ"ה (20/11/2024) עלו טענות בנדון, אמנם הדברים לא התבררו עד תום. לא התברר מה היו ההכנסות וההוצאות של אבי המערער, בעוד שניתן לברר את הדברים באמצעות רואה חשבון חוקר שיבדוק תדפיסי בנק של המערער ואביו. גם אם לא ניתן לברר את כל הנתונים, עדיין ניתן לברר את מרבית הנתונים. כלל ידוע בהלכה, שלא סומכים על החזקות במקום שניתן לברר. כך בפרוש ר"ן על הרי"ף מסכת פסחים דף א עמוד ב:
"דלא סמכינן אחזקה דכל היכא דאפשר לברורי מילתא מבררינן."
וראה באריכות בפד"ר חלק טו עמודים 101 – 102, שם דנו במקורות הדין והסיקו:
"העולה ממקורות אלו הוא שאין סומכים על חזקה במקום שאפשר לברר. טעמו של דבר הוא כי חזקה היא הלכה בספיקות ובמקום שאפשר לברר באופן מיידי, אין ספק."
לכן לא ניתן להסתפק בהנחה שהמערער הוציא כספים עבור אביו, כאשר ניתן לברר מה היו ההוצאות וההכנסות של אבי המערער. עולה הצורך לבדוק לעומק מה היו הוצאות האב ומה היו הכנסותיו, מעבר לכספי השכרת דירתו. הדבר ניתן לברור באמצעות רואה חשבון חוקר ולפחות מרבית מהנתונים יכולים להתברר.
עד כאן נימוקנו, אשר לדעתנו לא קיבלנו התייחסות הולמת לאמור במסקנתנו.
עתה נצטט קטע מהתייחסות בית הדין למסקנת בית הדין שקבענו. להלן ציטוט מהחלטת ההבהרה שניתנה ע"י בית הדין האזורי אשקלון ביום ג' באב תשפ"ה (28.07.2025):
בדיון ביום 20.11.2024 שמע ביה"ד בהרכב מלא את טיעוני הצדדים בשלושת העניינים הנזכרים בהחלטה נשואת הערעור. ראו שורות 220 עד 331 בפרוטוקול. ההחלטה המפורטת מיום 27.12.2024 סידרה את מכלול העניינים שעלו בדיון. אמנם הטענה בדבר הכנסת כספי האב אל החשבון לא נזכרה בהחלטה זו [ככל הנראה מכיוון שהיא לא היתה ברשימה שערך ביה"ד במהלך הדיון], אך טיעוני הצדדים נשמעו בדיון. בקשת ב"כ התובע מיום 27.11.2025 נועדה רק להמצאת מסמכים ולסידור הדברים שכבר נשמעו בדיון הנ"ל, ולא נועדה לפתיחת נושאים חדשים.
ביה"ד עיין במסמכים ומצא שאין בהם כדי להצדיק בדיקה של הכספים שנכנסו מן השכירות השייכת לאב או של הכספים שיצאו עבור האב, מן הטעם האמור בהחלטה, שהערבוב בין תפקודו של התובע בנכסי אביו לבין תפקודו בנכסי הבית נעשה לאורך שנים רבות כדרך התנהלות שוטפת של התובע ובידיעת הנתבעת, ואין שום אפשרות להתחקות אחר כל שקל שנכנס או שיצא לייעוד זה או אחר מחשבונו של התובע, וכן מכוח הסכמת הצדדים על מועד קרע מאוחר, כאמור בגוף ההחלטה.
ככלל, תגובת הצד שכנגד נדרשת רק כאשר ביה"ד שוקל להיענות לבקשה המוגשת אליו. אך כאשר ביה"ד דוחה בקשה באופן ענייני ומוסבר – אין צורך לשמוע את תגובת הצד שכנגד, שהרי ברור שהוא מתנגד לבקשה שאינה מוצדקת לעיני ביה"ד. מכל מקום, כאמור לעיל, ביה"ד שמע את טיעוני הצדדים בדיון.
בנסיבות אלה, השבת התיק לביה"ד האזורי לדיון חוזר בעניינים אלו, מיותרת לכאורה, ועלולה להאריך עוד את ההליך, המתמשך גם כך. ההחלטה מיום 27.11.2024 נועדה, בין השאר, לעשות סדר בתיק, ולמנוע ממנו לחזור לאחור. על כן חשוב לביה"ד שלא להחזיר את הדברים לאחור, אם אין בהם ח"ו טעות לגופו של עניין.
במשנה תוקף אמורים הדברים בנסיבות הקיימות, שההרכב הקודם התפרק, והתיק עתיד לעבור בימים הקרובים אל ההרכב החדש בכפוף להוראות תקנה ע"א לתקנות הדין בבתי הדין הרבניים בישראל התשנ"ג.
הבאת הנושאים הנזכרים בהחלטה נשואת הערעור לעיון ההרכב החדש עלולה ליצור עיכוב בלתי מידתי בתיק. על כן ראה ביה"ד לנכון ליתן החלטה זו.
למען הסדר הטוב, חוזר בזאת ביה"ד, בהרכב מלא, על הסעיפים הרלוונטיים בהחלטה נשואת הערעור כלשונם:
בהמשך להחלטה מתאריך 27.11.24, לאחר עיון בבקשת התובע מהתאריך הנ"ל, בית הדין מורה כדלהלן:
כספי שכירות שנתקבלו עבור דירתו של אבי התובע [סעיף 3 בבקשה], ביה"ד דוחה את הבקשה וקובע כי החלטתו של התובע לנהל את חשבונו של האב בתוך חשבונו הפרטי, ללא סימון כספי האב בנפרד, היא החלטה שיש לה מחירים. לא ניתן היום לטעון שהתובע לא הוציא כספים מחשבון זה עבור האב, ובאותה נשימה לטעון [סעיפים 6-7 בבקשה] שחשבונו של האב היה נתון לעיקולים בשל חובות הרובצים על המשק. אם התובע הכניס את כספי האב לחשבונו הפרטי, יש להניח שהוא גם הוציא כספים מחשבון זה עבור האב.
אחת המשמעויות להסכמתם של הצדדים למועד קרע מאוחר, היא שגם בתקופת הפירוד שלפני מועד הקרע, הכספים שנכנסו לחשבון זה מדירתו של האב, והכספים שהוציא התובע עבור אביו, ייחשבו כפעולות מוסכמות של המשפחה, המקיימת את מצוות כיבוד אב, ללא חשבונות וללא הבחנה בין כספי המשפחה לכספי האב.
על כן, דין הבקשה להידחות, כחלק בלתי נפרד מפסיקת ביה"ד באשר למועד הקרע.
עד כאן קטע מההחלטה הרלוונטית למתן הכרעתנו בערעור.
הצדדים התבקשו להמצאת תגובתם להחלטת הבהרה זו של בית הדין שכל אחד מהצדדים המציא תגובתו בהתאם לטיעונו בדיון שהתקיים בפנינו.
עמדת בית הדין
אחר העיון בעמדות הצדדים, בחומר שבתיק בית הדין האזורי – הכולל פרוטוקול הדיון מיום 24.11.2024 – וכן בהחלטת בית הדין האזורי, מחליט בית הדין כדלהלן:
הפגם עליו הצביע בית הדין על קיום הליך בדיין יחיד, ניתן להבינו.
הפגם עליו הצביע בית הדין דנן בפסק הדין לפיו בית הדין האזורי הכריע את הדין מבלי לברר את הניתן לברר, עדיין לא תוקן. טענות המערער יכולות להיבדק על ידי רואה חשבון חוקר. החיוב של "צדק צדק תרדוף" מחייב את בית הדין לחקור ולדרוש אחר הצדק ולא להימנע מכך בשל התארכות ההליך או בשל הקושי הקיים בברור הנתונים או בשל תקופה ארוכה אותה יש לבדוק, כל עוד הדברים ניתנים לברור וכמו שהבאנו מקורות הלכתיים בנימוקנו בפסק הדין שהובאו לעיל.
בדיון שהתקיים ביום י"ט במרחשון התשפ"ה (20/11/2024), דחה בית הדין האזורי את בקשת המערער לדון בטענתו בעניין כספי השכירות של אביו המנוח ומנע אפשרות בירור טענת המערער ביחס לכספי השכירות שהתקבלו מהשכרת דירת אביו, באמירה שלא ניתן לדעת מהו הפער בין התקבולים שהתקבלו מהשכרת דירת אבי המערער לבין ההוצאות שהוציא המערער על אביו, להלן קטע מפרוטוקול הדיון:
בהחלטת בית הדין מיום ב' באב תשפ"ה (27/7/25), הורה בית הדין שיש לשקול מינוי רואה חשבון חוקר לברור הדבר. בהחלטת בית הדין האזורי מיום ג' באב תשפ"ה (28/7/25), אין הסבר המניח את הדעת מדוע לא ימונה רואה חשבון חוקר היכול לברר את הטעון בירור, אם לא את כולן לפחות את חלקן.
גם נימוקו הנוסף של בית הדין בהחלטת ההבהרה וכפי שכתב נצטט בשנית:
ביה"ד עיין במסמכים ומצא שאין בהם כדי להצדיק בדיקה של הכספים שנכנסו מן השכירות השייכת לאב או של הכספים שיצאו עבור האב, מן הטעם האמור בהחלטה, שהערבוב בין תפקודו של התובע בנכסי אביו לבין תפקודו בנכסי הבית נעשה לאורך שנים רבות כדרך התנהלות שוטפת של התובע ובידיעת הנתבעת, ואין שום אפשרות להתחקות אחר כל שקל שנכנס או שיצא לייעוד זה או אחר מחשבונו של התובע, וכן מכוח הסכמת הצדדים על מועד קרע מאוחר, כאמור בגוף ההחלטה.
נימוק זה אין בו סיפק לקיים את מצוות הדיינים לציווי התורה "צדק צדק תרדוף" לחקור ולמצות את ההליכים האפשריים עד תומם. נציין שבית הדין מינה רואה חשבון לפני זמן רב וכל מה שנדרש ממנו להרחיב את סמכויותיו לחקור טענות המערער ולהמציא חוות דעתו.
לאחר קבלת חוות דעת המומחה יהיה ניתן להידרש האם יש מקום לשמוע תגובות הצדדים לחוות הדעת ולהוציא החלטה מושכלת לאחר הבירור שייעשה.
נוסיף ונאמר שגם לאחר מתן ההחלטה נשואת הערעור ממשיך בית הדין להורות לצדדים ולמומחה לפעול ועדיין לא תמו ההליכים הרכושיים שם, כך שניתן למצות את הבירור גם בטענה זו של המערער שטען בפנינו שלא ניתן לו יומו להוכחת טיעונו.
אשר על כן פוסק בית הדין:
בית הדין מורה לבית הדין האזורי אשקלון על הרחבת מינויו של רואה חשבון החוקר, לבחינת ההכנסות וההוצאות של אביו של המערער שהתנהלו בחשבון המערער, בכל האמצעים שיש בידיו כמו המצאת תדפיסי חשבון ועוד מסמכים שיידרשו ולהורות לו להמציא חוות דעתו.
עם קבלת חוות דעתו תינתן לצדדים האפשרות להמציא תגובתם כולל הגשת שאלות הבהרה למומחה.
התשלום לרואה חשבון החוקר יוטל בשלב הראשון על שני הצדדים בחלקים שווים.
ככל ויתברר לבית הדין האזורי שאין ממש בטענות המערער, התשלום לרואה החשבון החוקר יושת על המערער בלבד. כמו כן לבית הדין שיקול הדעת לחייב את המערער בהוצאות משפט בהתאם להלכה.
המערער משיג על המשך ההתדיינות באותו הרכב, אמנם ההרכב השתנה אך בכל אופן יש לקבל את בקשת המערער בשל הצורך לניהול המשך ההליך ללא דעות קדומות. על כן מורה בית הדין על העברת המשך ההתדיינות להרכב אחר בבית הדין באשקלון.
ההרכב החדש יבחן גם את טענות הצדדים בעניין תשלומי מזונות ששולמו לפני מועד הקרע.
יש להעביר החלטה זו לצדדים ולבית הדין האזורי אשקלון.
ניתן לפרסם פסק דין זה בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן ביום כ' באב התשפ"ה (14/08/2025).
הרב דוד יוסף – נשיא הרב מימון נהרי הרב מאיר פרימן
מסמך עלול להכיל שינויי עריכה והגהה
