בקשת המערערת לחייב את הצד השני בהוצאות משפט וחיוב על כך שהטריח את ביה"ד.

המערער תבע את

הבעל יוזם הגירושין חוייב בכתובה, בית הדין דן האם ניתן לחייבו גם בכתובה וגם בהסכם פירוד שחתמו הצדדים קודם הגייור של האשה.

האישה ערערה על פסק הדין בעילה שבית הדין היה צריך לקבל את תביעתה לביטול ההסכם מאחר שהוא נעשה תחת לחץ.
האיש ערער נגד החלק שבפסק הדין לפיו עליו להוסיף ולשלם לאישה בעבור חלקה של האישה ברכוש המשותף כשהנימוק של בית הדין הוא 'ההטעייה' בשווי הנכסים.
עילת הערעור היא שבית הדין חרג מסמכותו כשדן ופסק בטיעון שהאישה עצמה לא העלתה ולא טענה.

התובעים רכשו דירה מהנתבעים אחר שבדקו אוצה לשביעות רצונם, הדירה בת 30 שנה. לאחר שנכנסו גילו ליקויים, והם טוענים שעל בעל הדירה לפצות אותם עליהם.
בנוסף, הם רכשו שתי ארונות, ובנתיים לא שילמו עליהם.

התובע חתם חוזה עם הנתבע - הקבלן לשיפוץ שירותים ומקלחת בביתו. סוכם שהעבודה תארך שבועיים, ובפועל עבר זמן רב יותר, והקבלן טרם סיים את העבודה. הנתבע החליט שלא להמשיך לעבוד עם הקבלן מחמת האיחור, ומחמת לקויים ואיכות חומרי הבניה, ודורש בחזרה את דמי המקדמה ואת עלות החומרים ששילם לחנות לבקשת הנתבע. הקבלן אמר שהעיכוב נבע מבעיה עם הפועלים, וכן מחמת שהבית ישן והתשתיות בעייתיות. הוא מוכן ורוצה להשלים את העבודה שנותרה ואומר שיקח לו שלושה ימים.

הגיע להרכב ההקדשות בבית הדין הרבני האזורי בירושלים מידע על התנהלות נאמניו של ההקדש.
בית הדין פתח בבדיקה והעלה שיש חשד כבד להתנהלות שערורייתית של נאמני ההקדש כגון, מכירת נכס הקדש המרכזי – בניין הישיבה – ללא אישור בית הדין ונקיטת מהלכים משפטיים להפקעת סמכותו של בית הדין...

בני זוג התווכחו בעניין הסכם הגירושין ובמהלך הויכוח האשה סירבבה לצאת מהאולם וביה"ד נאלץ להזמין אבטחה.
ביה"ד דן האם התנהגות האישה מאפשרת לביה"ד להטיל עליה קנס.