א', סוחר נדלן, קנה מב' דירה עם מילוי קרקע שתחתיה. בחוזה נכתב תנאי, שבמידה וב' לא יסדר גישה ישירה לקרקע דרך חצר הבניין, יופחת מחיר הקרקע. כעת א' תובע הפחתה. ב' משיב, שהתנאי היה כך על דעת שהקרקע תימכר לאדם שאין לו גישה מתוך הבניין. מכנגד, תובע ב' ביטול מקח על קרקע זו, משום שלטענתו היא נמכרה מיד אח"כ בפי 6 מהמחיר שהוא קיבל עליה. הוא עדיין מחזיק בחצייה, וב17000$ הפרש מחיר. א' משיב, שקנה אותה במחירה האמיתי תוך סיכון, ומשהצליח למוכרה במחיר גבוה, אין זו הונאה.

התובע עבד אצל הנתבע מספר שנים ובשלב כלשהו אשתו חלתה במחלה שהצריכה אותם לעבור דירה לעיר אחרת. בשל כך התובע הפסיק את עבודתו אצל הנתבע.
הוא תובע פיצויי פיטורין, ולטענת הנתבע אינו חייב בכך משום שהתובע הוא שעבר דירה.

ביה"ד פסק שיעור מזונות שהבעל חייב לאשתו. לאחר מכן האשה פנתה לערכאות להגדיל את שיעור המזונות. כעת הבעל פנה לביה"ד ותבע שאשתו תחזיר לו את דמי המזונות שחוייב בערכאות.

התובע הוא קבלן והנתבעת היא יזם, התובע עבד בפרויקט של הנתבעת בתור הקבלן השני (היה לאחר מכן קבלן שלישי),

בני זוג פנו לרופא שיניים לסדרת טיפולים רפואיים. לאחר בדיקה וקביעת הצרכים נקבע שהרופא יטפל באיש תחילה, ובאשה רק אחר שתלד, וגבה 10000 ש"ח מהאיש. לאחר שהחל לטפל באשה דרש עוד 10000 ש"ח, ואמר שהראשונים היו רק עבור הטיפול בבעל. הוא הוכיח את דבריו ע"פ מחירון התאחדות רופאי השיניים. הבעל טען מנגד, שהסיכום היה סכום אחד על הכל, ודורש להמשיך בטיפולים.

הבעל חוייב לגרש את אשתו אך טענתו כי האשה חייבת לו כספים כיוון שהוא השקיע בדירה הרשומה על שני הצדדים, בכ40% יותר ממה שהאשה השקיעה.

זוג שהתגרשו באו לביה"ד לחלק את הדירה המשותפת ביניהם. צד הבעל טוען כי השקיעו בדירה 25 אלף דולר וצד האשה טוען שצד הבעל השקיע רק 15 אלף דולר ושאר התשלום היה על שאר הוצאות החתונה.
הזוג קיבל מענק לצורך השלמת הקנייה.

בא כוח האשה תבע לדון שוב בגובה המזונות כיוון שמינתה בעל כח חדש. ביה"ד דן האם ניתן להפחית את גובה המזונות משום שהאשה אינה משלמת משכנתא אותה חייבת, ומצד שני א

התובע עובד בעמותת חסד תובע פיצויים כנגד ימי חופשה שלא קיבל וכן תשלום על דירות שהובטחו (חצי דירה לכל בן שמתחתן) וכן פיצויי פיטורין.