התובע עבד כספק מזון לישיבה. לאחר מספר שבועות ניתק הספק את ההתקשרות כיוון שלטענתו התלמידים היו זקוקים ליותר מנות ממה שהישיבה סגרה איתו והוא היה צריך לספק זאת על חשבונו.
התובע תובע את שכרו על הימים בהם עבד וסיפק מזון לישיבה.
הישיבה טוענת מצידה כי בחוזה כתוב כיצד ניתן להפסיק את ההתקשרות. וכיוון שהספק הפסיק בפתע הוא גרם להם נזקים.

למר א' היתה דירה עם זכויות בנייה בגג, התובע רכש ממנו את הדירה והזכויות בסך של 250 אלף דולר, הנתבע מר ש' קנה מהתובע את הגג בלבד בסך של 90 אלף דולר, אך מאחר ועברה שנה והנתבע לא שילם מבקש התובע לבטל את העיסקה. לטענת הנתבע הוא סיכם עם התובע לרכוש את הגג ישירות מהמוכר, וזו הסיבה שהנכס נרשם על שמו.

התובע והנתבע גרים בשני בניינים סמוכים, בשני הבניינים היו ארבע קומות, אלא שבבניין השייך לתובע נבנתה קומה נוספת באישור העירייה, על פי האישור היה מותר לבנות שם אך ורק בכניסה של 3 מטר מקוי הבניין על מנת שלא יאפיל לתובע, אלא שהנתבע בנה שם מחסן, ולאחר מכן התובע מחה אך לא תבע אותו, אך לאחר שהתובע התחיל לסגור את כל השטח הפנוי הוא פונה לבית הדין בתביעה למנוע מהנתבע לבנות שם, לטענת הנתבע כיון שהרחיק את השיעור הכתוב במשנה שוב הוא לא צריך להרחיק.

בני זוג התגרשו והתעוררו חילוקי דעות לגבי תשלום הכתובה, הוסכם ביניהם כי הדבר יוכרע על פי בדיקת פוליגרף שתגלה האם הבעל נהג באלימות כלפי אשתו. הבדיקה הוכיחה שהבעל דובר שקר והאשה דוברת אמת. והצדדים נחלקו האם כעת עליו לשלם את הסכום שהוסכם.

בני זוג שהתגרשו עשו הסכם גירושין ובתוכו הוסכם שהדירה תעבור לידי האשה. כאשר באה אשה לממש את זכותה היא גילתה שמוטל על הדירה מס שבח גבוה מאד. הצדדים חלוקים בשאלה מי צריך לשלם את המס.

החוק קובע כי דיון בצו ירושה יוכל להיערך בפני בי"ד רבני אם הסכימו לכך כל הנוגעים בדבר. בי"ד רבני קבע כי פלונית אינה נוגעת בדבר, והיא מערערת וטוענת כי אין בסמכותו לקבוע דבר זה

בית הדין האיזורי קבע כי ריבית שנגבתה על ידי הוצאה לפועל אינה נכללת באיסור ריבית, אלא בכלל איסור גזל, ויש לבטלה, על כך הוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול.

בתאריך י"א במרחשוון תשע"ח פסק בית הדין האיזורי כי המשיב חייב ב-200 אלף ש"ח, לאחר שנפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל, הוא חויב לשלם 285 אלף ש"ח, בית הדין האיזורי הוציא הבהרה כי אין לחייב את המשיב בחיובי ריבית, ועל כך ערערה המבקשת לבית הדין הרבני הגדול, בטענה שאין לבית הדין האיזורי סמכות להורות על הפחתת ריבית, לאחר שהחיוב הכספי הוגש לאכיפה בהוצאה לפועל.

ראובן יצא חייב בדין עם בניו על תביעת פיצויי פיטורין עפ״י הודאתו שהבנים עבדו אצלו כך וכך שנים ופוטרו. עתה בא האב ומערער על פסק הדין ואומר שהודאתו שפוטרו הייתה בטעות, כיון שהתפטרו מעצמם.

ראובן הלווה לשמעון סכום כסף ללא ערבות. בפעם השנייה שבא ללוות אמר ראובן שילוה לו רק בערבות, והוא הציג את לוי שיערב לו בסתם. ראובן טוען שבא ללוי שלא בפני שמעון ולוי הסכים לערוב, אך לוי טוען שאינו זוכר שערב.