במסגרת הליכי חלוקת רכוש שלאחר גירושין, נחתם הסכם לחלוקת הרכוש שתוכנו שהחוב לבנק מוטל על האב ואם האישה תתבע האיש מחוייב לפרוע לאישה את מה שתשלם.
למעשה הוגשה תביעה מול האיש והוא הגיע להסדר מול הבנק. לאחר מכן הבנק פנה גם לאישה וטען כי היא נותרה ערבה לחוב, והוסכם שהאישה תשלם 20 אלף ש"ח.
האישה תבעה את האיש שיפרע לה את מה ששילמה וכן הוצאות משפטיות שהיו לה מחמת כן.

זוג התגרש וישנה דירה הרשומה ע"ש האיש בלבד, כאשר האיש נרשם להגרלת "מחיר למשתכן" קודם הנישואין וכל שאר הליך רכישת הדירה נעשה לאחר נישואי הצדדים. האם יש לחלק את הדירה בשווה?

ערעור על פסק הדין, מחמת שישנו רעש, וכן טענה של היזק ראיה. בנוסף התובע רוצה לבנות ממ"ד בחצר, וטוען שהשטח עד להיכן שעברה הגדר שייך לו מכח חזקה

הנתבע עשה הרחבה בדירתו לצורך פתיחת פעוטון. התובע מתנגד לייעוד של הבניה להיות פעוטון לכ30 ילדים עד גיל 3.
טענותיו הם מחמת הרעש, ריבוי אנשים ברחוב, והפחתת ערך הדירה

התובע והנתבע הינם שכנים בבניין ב.., תובע יש כמה תביעות על הנתבע: איטום בגלל נזילות החודרות למרכז הסלון שלו, וכן צינור ניקוז מהגג, וכן פתח משותף לגג, חיזוק קיר, לחבר את הביוב לביוב של העיריה, והשתתפות בשער לכניסה. בנוסף הוא דורש שהנתבע לא ישפוך מי שטיפה לחצר המשותפת, ולדאוג שילדיו לא יזרקו פסולת בחצר.

משפחה רכשה דגים לאירוע ונתנה אותם לבעלת הקייטרינג לטגן. בעלת הקייטרינג טיגנה אותם בשמן של שניצל בשרי שאוסר את הדגים לרוב הפוסקים ולפי מנהג ישראל.

אשה נשכרה לנקות מקלט. היה ידוע שם על שתי נזילות קטנות. כאשר הגיעה האשה כדי לנקות גילתה שהכל מוצף ואין מה לנקות.

לקוח הזמין חמישה מגשי פירות בסך 1,000 ₪ ליום ראשון, ט"ו בשבט, בשעה 17:00. בעל העסק הכין את המגשים במועד, אך הלקוח לא הגיע לקחתם, לא ענה לטלפונים ולא השיב להודעות. למחרת הודיע הלקוח כי אמו אושפזה בטיפול נמרץ והוא נאלץ להיות לצידה, ולכן אין לו עוד צורך במגשים שהיו מיועדים למסיבת ט"ו בשבט.

הלווה טוען שאינו חייב לשלם את כל החוב כיוון שחלקו הוא ריבית וחוב הריבית יש בעיית אסמכתא.