התובע הפקיד סכום כסף אצל הנתבע בשמו ובשם אחיו, בעיסקא. לאחר זמן הנתבע החזיר צ'קים על הקרן והוסכם שמכאן והלאה הרווח לנתבע.
אח התובע נפטר ולאחר מכן הנתבע ביקש שלא לפדות את הצ'ק עד לקבלת צו ירושה
בהמשך הנתבע העביר את הכסף לחשבון ע"ש היורשת.
התובע טוען שבסכום ההפקדה הוא הפקיד 370 אלף ואחיו 100 אלף. ולכן רוב הרווח מגיע אליו.
עוד טוען התובע שהוא מעוניין להיות אפוטרופוס על כל הכסף.
עוד תובע את הוצאות הקבורה מממון אחיו.

בקשת עדות לכך שביה"ד אישר תביעה בערכאות.

התובע מכר עשר שנים מחייו בעקבות מצוקה נפשית אליה נקלע, בתמורה לסכום כסף. הנתבע נתן אלף ש"ח ליד שליש, וזההעביר את הכסף לתובע. לטענת התובע הוא דחף לו את הכסף ליד. אך הוא מודה שלא פעל להחזיר את הכסף.
לטענתו אין חלות למכירה זו.

מורה לא קבלה את שכרה במשך מספר חודשים. בעקבות העיכוב בתשלום היא נאלצה ללוות מהבנק בריבית גבוהה כדי לשלם משכנתא, אשראי, וצ'קים שחזרו.
המורה תובעת את שכרה וכן פיצוי על הלנת שכר ופיצוי על הנזקים שנגרמו לה.

לתובע היו שתי דירות והוא מכר את דירתו הקטנה כדי שלא יוציאו ממנו את דירתו הגדולה. לאחר המכר התברר שלא הספיק להציל את דירתו הגדולה. התובע רוצה לבטל את המקח בטענה שזה מקח טעות.

צד א' (מנהל כספים של ת"ת) ביקש הלוואה מצד ד' (גמ"ח א.). צד ד' סירב. צד א' הציע שצד ב' יפקיד את הכסף בגמ"ח והגמ"ח יעבירו לת"ת. ועוד הכניסו ערב את צד ג' (גמ"ח מ.)
כאשר חזרו הצ'קים פנה צד ד' (גמ"ח א) לצד ג' (גמ"ח מ) לעמוד בערבות, והוא טען שלא התכווין להיות ערב.
צד א' וב' תובעים את צד ג' לעמוד בערבות.
צד ד' ג"כ הצטרף לתביעה בטענה שעשו לו תרגיל, מתוך ידיעה שלא יהיה להם כסף להחזיר.
צד ב' והמנהל כספים של צד א' הינם שותפים בעסק הלוואות המקבל 36% רווח. וצד א' שלווה לצורך הת"ת ידע שאין לת"ת כסף לפרוע את החוב.

במסגרת חלוקת רכוש בין איש לאשה שהתגרשו בית הדין נדרש להחלטה כיצד לחלק את שווי הרכב המשותף של הצדדים,בית הדין קבע כי המחירון הקובע יהיה מחירון "לוי יצחק" ואילו הבעל ביקש לשלם מחצית מעלות מחיר השוק של הרכב,

התובע הוא מנהל פרויקטים, הוא הוזמן על ידי הנתבעת שהיא עמותה רצתה להקים פרויקט, ולצורך כך חתמה על חוזה עם התובע, בהסכם בין הצדדים ישנן התחייבויות רבות, אשר התובע טוען כי עליהן לקיימן, בנוסף התובע טוען שהנתבעת הפרה חוזה, ועליה לשלם את התשלום על הפרת החוזה.
לטענת הנתבעת התובע הוא זה שהפר את החוזה, ולכן עליו לשלם על ההפרה, בנוסף הוא לא זכאי לשכר עבור שלושת החודשים האחרונים

התובע הגיש לבית הדין בקשה להטלת אחריות אישית על חברי העמותה, ובקשה להשיב את כספי הפקדון לחשבון הנאמנות, והפקדת ערובה של 100 אלף ש"ח.