התובע השקיע בשותפות החקלאית של הנתבעים לקראת שנת השמיטה התשע"ה, הנתבעים הודו כי הם חייבים לו 254,000 ש"ח עבור החזר השקעה, והוא תובע כסעד זמני את תשלום הכסף.

התובע והנתבע שכנים בבניין, בשנת 2015 ביקש הנתבע משכניו לבקש את אישורם לבנות על הגג, בהסכם שחתם איתם, נכתב שכל סכסוך יידון על ידי בורר מוסכם, הנתבע סירב לחתום על בוררות אצל בורר שהוגבל לעסוק רק בסכסוך הקשור בהסכם הבנייה.

ערעור על פסק דין אשר חייב את נציג המפלגה לקיים הסכם בין מפלגות ולהתפטר. כיוון שהסכם הנעשה בציבור חל אף על דבר שלא בא לעולם ואסמכתא.
המערער טוען שדין זה נאמר רק על טובי העיר ולא על נציג מפלגה. ודין זה נאמר רק על התחייבות לטובת בני העיר.

התובעת שכרה את הנתבע כטוען רבני, על מנת שיגיש תביעת מזונות כנגד בעלה ויפתח תיק לצו עיקול. סוכם ביניהם שהוא יקבל 250 ל"י, הנתבע קיבל כבר 185 ל"י.
הנתבע הגיש את התביעה ועוד לפני הדיון, האשה השלימה עם בעלה. לטענתה עליו להחזיר חלק מהסכום ששילמה כיוון שלא נשאר לו מה לעשות.
הנתבע טוען שהסכום שקבעו הוא על פתיחת התיקים וכך עשה.

אדם התחייב בהסכם לפרוע ממון ולמסור ציוד לזמן מסויים, ועבר הזמן ולא עמד בהסכם.

התובע קנה דירה בחברה לשיכון (להלן הנתבעת).
בגלל סיבות שונות הנתבע התעכב מספר שנים במימוש זכותו לדירה.
התובע דורש לקבל את דירתו, והנתבעת טוענת לביטול המכירה לחילופין על מנת להשלים את המכירה היא מבקשת שישלם התובע סכום כנגד הוצאות שהיו להם בגין העיכוב.

ברחובות התאגדו המפלגות הדתיות לקראת הבחירות, ועשו ביניהם הסכם.
לטענת התובעים נציג מפלגת הנתבעים צריך להתפטר לטובת נציג מפלגתם.
לטענת הנתבע הוא השליש מכתב התפטרות בו נכתב שאם יגיע תורו להתפטר הוא יבצע זאת מיד, אך כיוון שהוא ראשון ברשימה לא הגיע תורו להתפטר והשני ברשימה לא התחייב כלל. ועוד שהסכם זה הוא אסמכתא.

תביעת כספית כנגד אדם שכבר חוייב בדין בתשלומים לשותפו. בגין הוצאות משפט שהיו לו , ובגין השימוש שהיה במעות עד שהחזיר לו.

התובע הוא יבואן בשר, לטענתו יש לו בלעדיות על יבוא בשר מבית מטבחיים מארגנטינה מנתבע אחר שרוצה לייבא בשר מאותו בית מטבחיים, בנוסף הוא מבקש מהרבנות הראשית שלא לתת לו אישור ייבוא. לטענת הנתבע הוא אינו חייב לתובע כלום, משום שנכנס למפעל אך ורק לאחר שהמשחטה הודיעה לו שאין להם קשר עם היבואן הקודם שהתובע שותף לה.

תביעת מזונות נגד אב, על ידי בניו, בטענה שההסכם שעשה עם אמם לפטור אותו ממזונות אינו תקף כלפיהם, משום שאין סמכות לאמם, לוותר על זכויותיהם.