הנידון הוא בין שלושה אנשים שהתדיינו ביניהם על הזכויות של ספר, מו"ל ב' תבע את מו"ל א' ומו"ל ג', אך ביקש למשוך את התביעה, הטו"ר שייצג אותו, הציג מסמך שבו הוא מקנה את כל הזכויות בתביעה לטו"ר, ולכן הוא מעוניין להמשיך בתביעה.

התובעת חנוונית טוענת כי הנתבעת חייבת לה סכום כסף וזאת ע"פ הרשום בפנקס החנות. הנתבעת טוענת כי הרישום אינו מסודר והיא חייבת סכום קטן יותר.

תביעה לפיצויין בגין פיטורין,
התובעת פוטרה מעבודתה, לטענת התובעת מגיע לה כספי פיצויין, ויש לחשבם על פי משכורת החודש האחרון.
לדעת הנתבעת המשכורת האחרונה אינה משקפת את המשכורת האמיתית אלא כוללת תוספות שניתנו לה כחסד.
בנוסף התובעת מבקשת לקבל פיצוי כספי כנגד ימי המחלה שצברה במשך השנים.

ערעור על פסק.
לדעת המערער יש לבטל את הסכם החלוקה שעשה לגבי ירושת אחיו כיוון שלא נעשו בו קנינים על פי דין תורה.

התובעת הקדישה בית בתנאי שבכל ימי חייה ההכנסות שייכות לה. הנאמן טוען שבהכנסות אלו פרע חוב שיש על הבית ומיסי עיריה וכן על הוצאות לרישום הבית להקדש.

ערעור על פסק דין, התובע טען שהנתבע קטף פירות שלא ע"פ החוזה,ע"פ החוזה הנתבע יכל להינות מהפירות כל עוד בעלי הקרקע לא מוכרים את השטח, ובפועל הם השתמשו בקרקע לאחר מכירתה לבנו של התובע.
וביה"ד תל אביב פסק לחייב את הנתבע, אלא שחייב את התובע לתת תקיעת כף על כך שאכן מכר את החלקה מכירה גמורה.

התביעה של התובעת היא בנוגע לזכויות יוצרים שקנתה מרב א' שהוא פיתח סדרת ספרים מסוג מסוים, בה היה שותף עם הרב ב', התובעת קנתה חלק מהזכויות מהרב א', בהסכמת הרב ב',

התובע השקיע בהקמת חנות פיצה, הוא צירף את הנתבע שיש לו ידע בהכנת פיצה כשותף, כעת הוא מבקש לסלק את הנתבע, משום שהידע שלו דל, ובנוסף לטענת התובע הנתבע גנב ממנו סחורה.

תביעת בנות בזכות אביהן שנפטר.
הנפטר היה שמש וגובה בית הכנסת, לאחר פטירתו בנותיו תובעות לאפשר לאחד החתנים להמשיך בתפקיד אביהן. או לפצותן על כך.
לטענת הנתבע כיוון שעבר זמן מהפטירה והבנות לא טענו עד עכשיו שרצונן להמשיך על ידי החתן במשרת האב, לאחר שכבר מינו אדם אחר, הפסידו את זכותן. ובעניין הפיצווים טוען שאינו חייב כי פיצויין נועדו רק למי שהתפרנס מהעבודה או היה תלוי בה באופן ישיר כאישה או ילדים על שולחן אביהם.

התובע הכניס ספר תורה לבית הכנסת וכעת תובעו חזרה בטענה שהשאילו לביהכ"ס. והנתבע טוען שקיבלו במתנה.