שער יציג בחוזה - איזה שער

פסקי דין ירושלים לממונות, כרך ז עמ' מד-מה

פסקי הגאון רבי ברוך יצחק לוין זצ"ל

הערה: פסק זה מופיע גם בכרך ב עמ' כה-כו, באתר פסק מס' 1501

הזמן של 'שער יציג' באותו יום

בנידון: התחייב לשלם לפי ״שער יציג״ האם הכוונה לפי השער שיהיה קבוע בשעת התשלום או לפי השער שייקבע באותו יום אחה״צ

הנידון

ראובן הקונה התחייב לשלם לשמעון המוכר תשלומים ״לפי שער יציג של הדולר״, וטוען שמעון שלפי הקבלות שבידו נשאר ראובן חייב לו הפרשים לפי שער היציג, מכיון שלטענתו יש לשער את השער היציג שיבוא באותו יום אחה״צ ואז נקבע שער גבוה יותר ממה שהיה בבוקר בשעת התשלום. וראובן טוען שכבר שילם הכל, מכיון שהשער הוא לפי מה שהיה קבוע בשעת התשלום.

השאלה

מכיון שהשער הקבוע הוא משעה 12 בצהרים עד למחרת באותה שעה, השאלה היא כיצד יש לקבוע את השער כשמכניס בבנק לזכות המקבל בשעה 9 בבוקר, האם לחשב את השער היציג של אתמול אחרי 12 או של היום אחרי 12, ומה הדין אם פירש שהתשלומים יהיו לפי ״השער היציג שיבוא״, האם כוונתו שיבוא אחה״צ של יום התשלום, או שיבוא עד יום התשלום, ולפי השער הקבוע של שעת התשלום. ואם נאמר שכוונתו לשער שיבוא אחרי התשלום, האם כוונתו בדוקא או לאו דוקא, ואם נאמר שכוונתו בדוקא האם יש לזה דין תנאי או לא.

המקורות להלכה

א. הנה בערכין כח ב:

"שדה היוצאה לכהנים ביובל נותנין למשמר שפגע בו יובל. איבעיא להו פגע בו בשבת שמתחלפים המשמרות וחל בו יום הכפורים לאיזו יתן, אמר רבי חייא בר אמי משמי׳ דחולפנא נותן למשמר היוצא שברשותו התחיל היובל אמש".

ולפי״ז גם בנידון דידן נותן לפי שער היציג של אתמול שכבר חל שער היציג בשעה שנתן.

ב.

אבל הספק יהיה אם כתב בפירוש ״לפי שער היציג שיבוא״, האם הכונה שיבוא אחר הצהרים או הכוונה שיבא עד לפני הצהרים.

והנה כפי שידוע ישנן תנודות בשער היציג, פעם עולה ופעם יורד, ולא יתכן שכשיעלה אחר הצהרים יתבע לפי שער של אחה״צ וכשירד יעמיד את השער כפי שהי׳ לפני הצהרים. לכן מה שרשם על הקבלות את השער היציג אין אנחנו יודעים לאיזה שער יציג התכוון, אם לשער של לפני הצהרים או לשער של אחרי הצהרים, ויתכן שרשם את השער שכדאי לו למוכר, וצריך התובע להוכיח מהבנק איזה שער היה באותו היום שקבל את הכסף לפני הצהרים ואחרי הצהרים, ומה גם שרשם המוכר שער היציג של אחרי כמה ימים שקבל הכסף, לכן בכלל אין לסמוך על הרשימות שלו. נוסף לכך, ידוע כי ישנם חדשים שבו השער היציג עולה ויורד חליפות, יום עולה ויומיים יורד וחוזר חלילה ובסופו של דבר שיעורו כמו שהיה בתחילה, א״כ איך יתכן שבמשך כמה חדשים יהיה הפרש כה גדול כמו שטוען התובע, ויש להניח כמעט בוודאות שתפס רק המקרים שעלו אחה״צ ולא מה שירדו אחה״צ.

מסתבר אם כן שכיון שיתכן עליה אחה״צ כמו שיתכן ירידה, מה שכתב ״לפי שער היציג שיבוא״ לא כתב ״שיבוא״ בדוקא, ואם לא כתב מה שכתב בדוקא, הלא להלכה כבר ביררנו מסוגיא דערכין שצריך לשלם לפי שער יציג של אתמול אחרי 12.

ובקצרה: לפי הדין שער יציג אם שילם לפני 12 בצהרים הוא לפי השער של 12 אחה״צ של אתמול, אלא התובע בא מחמת התנאי, והתנאי הוא לאו דוקא לטובתו של המוכר התובע, מחמת התנודות, ואפילו נאמר שזה תנאי אף שלא כפלו, מ״מ כיון שלא בהכרח התנאי לטובתו הרי זה פטומי מילי בעלמא, ודוקא כשהתנה בשעת חלות המקח ובתחילת הדברים פתח המוכר וכו׳ כמבואר בתוס׳ ב״מ סו א ד״ה פטומי מילי בעלמא וכו׳, אבל כשעמדו על סוף הקניה והתנאי היה על התשלומים, ה״ז פטומי מילי בעלמא כאילו לא היה שום תנאי, ובלי תנאי ודאי שורת הדין כמבואר בערכין כח ב.