התובע השכיר את דירתו לנתבע, הוא ביקש מהנתבעים לעזוב את הדירה עד ה 1.11 אך הנתבע הודיע לתובע שהוא יעזוב את הדירה רק בסוף נוב' התובע החליט לתבוע את פינוי המושכר. כמו כן הוא תובע 30,000 ₪, חלקם עבור הפרשי שכר דירה לאור העובדה שהוא ביקש מהשוכר לברר מהו שכר הדירה בדירה השכנה על מנת להשוות אותו, דבר שהוכחש על ידי הנתבע. ועוגמת נפש וחוסר הסכמה ללכת לבורר שנקבע מראש.

לנתבע חוב לאגודה, והוא אינו מכחיש, אך הוא מסרב לשלם את הריבית, משום שהדבר אסור על פי דין, וכך הריבית שהאגודה גובה גבוה מהמותר בחוק.

התובע קבלן שנשכר על ידי הנתבע לצורך הרחבת הקרוואן קיבל שני תשלומים עבור השיפוץ שעשה, ואילו התשלום השלישי בסך 11,500 ₪ + מע"מ לא שולם לו, מתשלום זה הוא מפחית 2,500 ₪ על הרצפה שנעשתה מעץ ולא מאבן.
הנתבע טוען שהסכמתו ניתנה בחוסר ידיעה מספקת וכי היום הוא מגלה שהרצפה אינה יציבה. התובע הודה שהרצפה פחות טובה ושהיה ניתן לעשות יציקת בטון אך לטענתו המצב כרגע סביר.
הנתבע טען שישנם ליקויים בבנייה ובאיטום ורמת הגימור נמוכה מאוד. כמו כן הוא טען טענות נוספות על דברים שהובטחו לו ולא סופקו, ועל כך שהעבודה היתה צריכה להיות ללא מע"מ ובסופו של דבר הוא חויב במע"מ. לאחר בדיקת מפקח מטעם בית הדין התברר כי ההרחבה מסוכנת מאוד ואינה ראויה למגורים. נקבע כי על הקבלן לתקן את עבודתו בפיקוח קבלן. הקבלן התחמק מביצוע העבודה.

שוכרים שכרו קרוואן מהישוב, ולאחר זמן מה עזבו לפני תום מועד השכירות הישוב המשיך לגבות את התשלומים לפי החוזה. לטענת התובעים עזיבתם נבעה מירידה בתחושת הביטחון בגלל שינוי במדיניות האבטחה של הישוב, הם גם תובעים נזקים שנגרמו להם ממעבר הדירה, אך הם מסכימים לוותר על תביעות אלו. לטענת הנתבעים מעולם לא הובטח לתובעים שיהיו חיילים סמוך למקום מגוריהם. כמו כן הם אמרו שאם התובעים היו מודיעים להם על הבעיה היו מוצאים להם דיור חלופי בישוב.

התובעת אדריכלית מסרה עבודת שרטוט לנתבע שהוא משרטט, נוצר עיכוב בעירייה והנתבע לחץ לעשות תיקונים במהירות, נוצרה אי הסכמה, והנתבע הציע להחזיר לה את כספה ששולם במלואו והיא לא תעשה שימוש בשרטוטים, בשלב זה התובעת סירבה, לאחר זמן התובעת רצתה לעשות זאת, והנתבע סירב להחזיר את הכסף. התובעת הזמינה משרטט אחר ותובעת מהמשרטט את הכסף ששילמה לו בחזרה.

התובעת שהיתה מורה בישיבה תיכונית במשך שש שנים לאחר מכן היא התפטרה מסיבה המצדיקה קבלת פיצויי פיטורין, לכן היא תובעת את המוסד החינוכי על חלק ממרכיבי פיצויי הפיטורין, הלנת פיצויי פיטורין, נסיעות וגמולים והפרשות נוספות.
לטענת הנתבע הוא לא חייב פיצויי פיטורין לפי הכסף שבקרן הפיצויים, כמו כן הוא לא חייב בהלנת שכר כי הוא ניסה לשלם את שכרה.

הנתבע רכש בית מאדם אחר שהיה בסוף שלבי הבנייה על ידי התובע שהוא קבלן במקצועו, לאחר מכן לטענתו הוא גילה ליקויים רבים בדירה, התובע טוען שהנתבע הוציא עליו שם רע במייל הישובי, וזה גרם לו לנזקים כספיים. הנתבע תובע את תיקון הליקויים שבדירה.

הנתבע בעל חברה לזגגות לא סיפק חלונות לתובע לצורך בניית ביתו, הוא תובע תשלומים ששולמו וכן פיצויים עבור עיכוב בבניית ביתו. הנתבע מודה שהכסף שולם, אך טוען שכעת לעסק אין כסף בכלל.

לתובע, חבר בקיבוץ מגיעות הטבות מס מהמדינה, הנוהג הוא שהקיבוץ מגיש בקשה בשם התושב, והתושב דורש מהקיבוץ להגיש בקשה על שנים קודמות, הקיבוץ מתנגד לבקשה זו בגלל שאינו רוצה לפתוח מאזנים משנים קודמות.

מכונית שבבעלות ראובן עברה תאונה ומחמת מצבה אין כדאיות לתקנה. ראובן מסר את המכונית למוסך של שמעון ושם היא נמצאת כיום. ראובן טוען כי מסר את המכונית לשמעון על מנת שיבחן אפשרות למכור אותה לחלקים או לתקנה, לפי שקול דעתו של שמעון. לדבריו- שמעון הודיע לו שלא כדאי לתקן את הרכב וכי יברר אצל סוחר חלקים שיקנה את הרכב. בינתיים לאחר כמה שבועות ששמעון דחה אותו, התברר לראובן ששמעון תיקן את הרכב והוא נוסע בו. ראובן תובע משמעון שיחזיר לו את הרכב באופן מידי היות והרכב רשום על שמו ושימוש של אדם אחר יכול לגרום לו נזק . מה עוד שהוא הבעלים בפועל. ראובן מוכן שאדם שלישי ישום את עלות התיקון שביצע שמעון ולפי השומא ישלם לשמעון.
שמעון טוען שראובן השאיר את הרכב בבקשה שימכור אותו לפירוק. ראובן לא הזכיר את אפשרות התיקון מפני שלכל הדעות מדובר בעלות גבוהה. לדבריו, סיכם עם ראובן על סכום של 400$ שלאחר שיקבלו מסוחר החלפים יעביר אותו לראובן. בינתיים החליט להשקיע ולעשות אלתורים כך שהרכב יכול לרדת לכביש וגם לעבור טסט. ראובן שמע על תיקון הרכב ממנו כשבא לראובן עם 400$ וביקש ממנו להעביר את הרכב על שמו של חתנו. תביעתו היא לממש את המכר, לשלם לראובן את הסכום המוסכם ולחייב את ראובן להעביר את הרכב לבעלותו ולרושמו על שם חתנו.