במהלך אירוע בסניף התגלה ששכחו משהו, אחד הילדים התנדב להביא מביתו את הדבר החסר, ושאל אופניים מחבירו, בדרך האופניים ניזוקו.

דוד נסע בטרקטורון ופרץ לכביש, אלי פגע בטרקטורון ועף עם הרכב והתהפך, הוא תובע את נזקי התאונה לרכבו, את נזקי גופו, ביטול עבודה, ועוד תביעות שונות הקשורות לקניית הרכב החדש.

התובעת עבדה כמטפלת במעון שנוהל על ידי העמותה הנתבעת, לאחר כשנתיים חתמו על חוזה העסקה, באב תשע"ד התקיימה שיחה עם התובעת ומנהל העמותה, שבה הועלתה האפשרות שהתובעת לא תמשיך להיות מועסקת על ידי העמותה, העמותה המשיכה לשלם לתובעת משכורת גם בתחילת שנת הלימודים בחודש אלול תשע"ד עד שהתובעת ילדה. בחודש חשוון תשע"ה בעוד התובעת שרויה בחופשת לידה, כתבה הנתבעת מכתב פיטורין לתובעת.
לטענת התובעת הפיטורין נעשו שלא לפי החוק, זאת למרות שזמן הסכם ההעסקה מסתיים בזמן ההריון שלה. כמו כן הפיטרין נעשו ללא שימוע, וכתוצאה מהטראומה של הפיטורין היא לא יכלה לעבוד. היא תובעת תשלום עבור כל החודשים מאז שפוטרה ועד שמצאה עבודה בחודש, כמו כן היא תובעת פיצוי של 150% על החודשים שבהם היא היתה אמורה לעבוד. וסך הכל 33,891 ₪. ועוד פיצויים על עגמת נפש ופגיעה בשמה בסך 30,000 ₪. כמו כן היא תובעת השלמת פיצויי פיטורין בסך 6,344 ₪. ועוד דמי הבראה בסך 2,596 ₪ שלא שולמו לה.
לטענת הנתבעת הפיטורין לא באו על רקע הריונה של האשה, אלא בגלל חוסר יכולתה לבצע את עבודתה כנדרש. התבצע שימוע לפני הפיטורין, כמו כן זמן סיום עבודתה היה מעוגן בחוזה, ולא היה בגלל הריונה למרות זאת הסכים הנתבעת להאריך את העסקתה על מנת לשמור על זכותה לחופשת לידה. העמותה לא פעלה נגדה ולא הכפישה את שמה, ואין קשר בין הפיטורין לבין זה שהתובעת לא מצאה עבודה. לגבי דמי ההבראה הם מכלילים אותם בתוך השכר החודשי.

נקבע עם צלם מחיר של 7000 ש"ח לצילום החתונה ולפיתוח התמונות ועריכתן, לאחר שמרבית העבודה נעשתה, הלקוח טוען שהעבודה נעשתה באופן רשלני ומסרב לשלם 2000 ש"ח עבור השלב האחרון שטרם בוצע.

תלמידים בישיבה תיכונית התחייבו להחליף את עובדי הנקיון במהלך שנת הלימודים על מנת לממן את הטיול השנתי, הובטח להם על כך שכר של 5,000 ש"ח לחודש כמו כן הם התחייבו לשמור על ציוד הנקיון שיאוחסן בכיתתם, כעת הם רוצים לחזור בהם משום שלטענתם גילו שהמחיר שסיכמו איתם נמוך, לטענת המוסד המחיר דווקא גבוה ביחס לעבודה, וכמו כן קשה יותר לשכור עובדים באמצע השנה.

שאל רכב מחבירו ובשעת השאילה שאל את חבירו אם הרכב מבוטח בביטוח מקיף, וענה לו חבירו שהרכב מבוטח. השואל עשה תאונה והזיק לצד שלישי ולרכב ששאל. התברר כי אכן הרכב היה מבוטח בביטוח מקיף אך רק כלפי בעל הרכב ולא לנהג אחר.
השואל טוען כי על בעל הרכב לשאת בנזקים מאחר ושאל את הרכב על דעת כן שהרכב מבוטח בביטוח מקיף ולולי תשובת בעל הרכב כי הרכב מבוטח, לא היה שואל את הרכב.
בעל הרכב טוען כי חובת הבדיקה מוטלת על השואל וכי עליו לבדוק אם אכן יש ביטוח מקיף ולבדוק אם הוא מכסה גם נהג נוסף.

באסיפת הדיירים בבניין בן שש קומות הוחלט שלא להפעיל את מעלית השבת בין השעות 12 בלילה ל-7 בבוקר, דייר מתנגד בטענה שלא היה נוכח באסיפה והחלטה זו אינה חוקית.

התובעים- דיירי הבית, הנתבעים- בעל הדירה בקומת הקרקע וכן בעל בית המאפה ששכר את הדירה בקומת הקרקע.
הבנין בן שתי קומות. הבנין כולו בבעלותו של נתבע 1. שש הדירות בקומות העליונות שכורות בדמי מפתח. בקומת הקרקע אחת הדירות הפכה לחנות ירקות . השוכרים קיבלו לאחר מאבק רשיון מהעיריה להפעלת החנות. הכניסה לחנות מכיוון הרחוב ואינה עוברת בחצר המשותפת.
בעל הנכס רוצה להפוך שתי דירות בקומת הקרקע לבית מאפה.
ששת התובעים טוענים כי בית המאפה מהוה הפרעה ונזק. גם כנגד פתיחת חנות הירקות הם נלחמו ולא מחלו על הנזק שגורמת.
התובעים טוענים: א. הבנין מיועד למגורים בלבד. ב. ערך הדירות יורד. ג. בבית המאפה יהיה תנור גדול ועל פי ההלכה יש להם אפשרות להתנגד לקיום התנור. ד. חום התנור יגרום לחום בדירות ולצורך לסגור חלונות ולפתוח מזגן. ה. תוספת של רעש של לקוחות נכנסים ויוצאים. ו. בית המאפה יגרום ללכלוך בחזית הבנין.
טענות הנתבעים: א. האזור כולו הפך לאזור מסחרי וזו הסיבה שהעיריה נתנה רשיון להפעלת החנות. ב. מדובר בבית ישן כך שממילא ערך הדירות נמוך. מה עוד שהשוכרים אינם רוצים למכור לאחרים ומזה שנים מנהלים משא ומתן עם נתבע 1 כדי שיוכל לפנותם. השוכרים לא מוצאים דיירים לקניה כיון שבעל הנכס לא מאפשר לשפץ את הדירה. ג. התנורים היום מופעלים בחשמל ולכן לא שייך בהם דין ההפרדה שבהלכה. ד. לתנור תהיינה שתי ארובות לחזית החנות. פליטת החום היא כפליטה ממנוע של מזגן מפוצל גדול. והחום לא יגיע לבתים. ה. הרחוב מלא בלקוחות כך שהרעש הנוסף לא יהיה משמעותי ביחס לרעש הקיים. כמו כן, בית המאפה יהיה פתוח רק בשעות המסחר המקובלות. ו. נתבע 2 מתחייב לנקות כל יום את חזית הבנין כפי שהוא מחוייב מרשיון העיריה. וכן מתחייב שלא להשתמש בחצר המשותפת. להתחייבויות אלה הוא מוכן להפקיד ערבות.

ראובן בקש משמעון סכום כסף לקניית נכס בשוויץ. אילוץ טכני גרם שביצוע הקנייה יהיה על ידי לוי, ההלוואה בוצעה משמעון ללוי בריבית על ידי היתר עיסקא וראובן חתם כערב. הנכס נמכר בהפסד וראובן פרע את קרן ההלוואה. שמעון תובע מראובן את הריבית וראובן טוען שכיוון שהפסיד מהעסק הוא פטור על פי היתר העיסקא. שמעון טוען שראובן הרוויח בעסקים אחרים ועליו לשלם מתוך רווחים אלו.

התובע מכר מכולת לנתבעים עם הסחורה שבו, התמחור היה לפי שווי מלאי של 150,000 ש"ח התבצעה ספירת מלאי והסתבר ששווי המלאי גבוה יותר, כמו כן התגלעה מחלוקת כיצד לתמחר את המלאי שנותר.