התובע נתן את רכבו לנתבע שיתקן לו את רכבו. הנתבע החליף לו ראש מנוע ולאחר מכן התברר שלא שווה להמשיך בתיקון ברכב כיוון שעלות התיקון היא יותר משווי הרכב. התובע טוען שאינו צריך לשלם כיוון שלא נהנה מהתיקון

מתווך הציע עיסקה לחברה אמריקאית שנציגיה היו בארץ, נציגי החברה סירבו, אך מתווך אחר נסע לארה"ב והצליח לגמור את העיסקה, המתווך הראשון תובע מהחברה דמי תיווך.

שמעון מכר דירה לראובן, והתחייב למוסר כשכל המערכות תקינות (מלבד דוד שמש והסקה). ראובן טוען לפגם בחיבור הדירה לחשמל, חיבור ביוב לא תקני, ושהדירה אינה רשומה בטאבו על שמו. שמעון דוחה את הטענות, שעשה את הדברים בהתאם למאופשר מצד הבניין. ולגבי הביוב - ראובן ידע על כך וקיבל.

ראובן הוא מתווך, ולטענתו הציע לשמעון למכור את דירתו לאחותו, כפי שאכן נעשה בסוף, ועל כן מגיע לו שכר תיווך, לטענת שמעון דובר במפורש בעת חתימת החוזה, שאין כאן דין תיווך, ובייחוד שהיה פרסום בעיתון לדירה.

ראובן התובע הוא מתווך שקיבל את מפתחות דירתו של שמעון, הוא הראה אותה ללוי, שבסופו של דבר לא קנה את הדירה, אלא יהודה, ראובן תובע דמי תיווך מיורשיו של שמעון משום שלטענתו לוי הגיע בעזרת יהודה שסיפר לו על הדירה, ונמצא שהוא הגיע מחמתו.

התובע הוא מתווך דירות שהציע את דירת הנתבע לקונה שקנה את הדירה, הנתבע מסרב לשלם דמי תיווך, בטענה שהתובע ויתר לו על דמי התיווך התובע מכחיש זאת.

התובעים הם חברה להקמת אתרים שהנתבעים שהם עמותה הזמינו את שירותיה להקמת אתר ולקידום התכנים בו, הם תובעים את השכר שסוכם בין הצדדים, בפועל לטענת העמותה האתר לא עשה את עבודתו, ולכן הם לא מעבירים את התשלום.

הצדדים הם איש ואשה שהשתדכו ביניהם, וקבעו זמן לחתונתם, החתן החליט בשלב מסויים לבטל את החתונה, והכלה תובעת פיצוי על הנזקים שנגרמו לה בהוצאות על צרכי נישואין ומגורים, ועוד הוצאות.

בעל בית דפוס התובע קיבל מהנתבע ספר להדפסה, והדפיס אותם על דפים צבעוניים על כך הוא דורש תוספת תשלום, לטענת הנתבע הוא לא ידע שהיה עליו להוסיף כסף עבור הדפים הצבעוניים.

התובע עבד כממונה על הפרשת תרומות ומעשרות במועצה הדתית, והוא פוטר ותובע פיצויי פיטורין, לטענת המועצה הדתית הוא רק הועבר למחלקה אחרת, אחד הדיינים הסתלק בגלל נגיעה. והתעורר דיון האם הדיינים נחשבים נוגעים כלפי המועצה הדתית.