התובעת בעלת רשות זמנית לשימוש בקרקע השכירה את המבנים שברשותה לנתבעת לצורך פתיחת חנות, לזמן קצוב. כדי לאפשר להשכיר את המקום לחברה אחרת.
כאשר התקרב סיום הזמן הנתבעת פינתה את רוב חפציה מהחנות.
מסיבות שונות חל עיכוב והחברה השנייה לא יכלה לפתוח את החנות ולכן התושבים לחצו על הנתבעת לשוב ולספק להם שירות
הם הסכימו בתנאי שלא יצטרך לשלם שכירות על זמן זה. לטענתם אכן המועצה המועצה הודיעה לנתבעת שבסמכותה לאפשר לפתוח את החנות למרות התנגדות התובעת.
התובעת דורשה תשלום על השימוש במקום והנזקים שנגרמו לה מחמת הפתיחה המחודשת. ומשלא קיבלה השתמשה בצ'ק פקדון שהיה בידה וגבתה דרכו על ידי הוצאה לפועל.

הנתבע הרחיב את דירתו והסתיר את חלונות המחסן של התובע.

התובעים הפקידו סכומי כסף גדולים אצל הנתבע, תמורת ריבית קצוצה. התובע לא זוכר בדיוק כמה כסף הפקיד. בהמשך הזמן

התובע בעלי המפעל נתן רכב לתיקון אצל נהנתבע. הנתבע טען שיש בעיה במנוע והחליפו. לאחר זמן קצר שוב התקלקל המנוע. גם את המנוע הזה החליף הנתבע. לאחר זמן קצר התקלקל המנוע בשלישית. התובע טוען שקלקולים אלו אירעו כיוון שהנתבע לא החליף את המנועים לחדשים, וכן התרשל בעבודתו. הנתבע טוען שכך היה הסיכום שיחליף למנוע משומש. וכן שהמנועים התקלקלו מחמת פשיעת הנהג ולא בגלל פגם במנוע.

התובע הניח את רכבו סמוך למוסך הנתבע לצורך תיקון. לטענת הנתבע אמר להם כי לא יטפל ברכב בימים הקרובים מחמת עומס עבודה. כאשר בא הנתבע לטפל ברכב נמצא שהרכב נגנב.

התובעים השאירו את רכבם סמוך למוסך, לטענתם בעל המוסך קיבל אחריות על הרכב כן נסע בו לצרכו. וכנראה פשע בזה שלא נעל את הרכב ולכן נגנב. טענת הנתבע הרכב הונח ליד המוסך בידיעה שהוא לא יטפל בו עד שיתפנה והרכב הוזז בהוראת התובע כיוון שחסם את הכניסה למוסך. לאחר ההזזה נעל את הדלתות.

התובעת, אדרכלית במקצועה החלה במתן עצות לשכנתה כיצד לתכנן את ביתה ולבסוף סוכם על עבודה בשכר. לאחר עבודה של שעות רבות החליטה הנתבעת שאינה חפצה להמשיך לעבוד עם אדרכלית זו ופנתה לאחרת. בית הדין נדרש לשאלה כיצד לתמחר את העבודה שכבר נעשתה, בייחוד לאור העובדה שקיים ויכוח לאיזה שלב בתיכנון היתה הסכמה של הנתבעת.

התובע לימד בישיבה וטוען שלא שולמו לו משכורות בזמן שלימד. וכן הוא תובע פיצויי פיטורין.
הנתבע הודה בחיובים, אך טוען שיש קשיים כספיים.

התובעת והנתבע הכירו זה את זו והחליטו להינשא. שלושה שבועות קודם החתונה הנתבע החליט לסיים את הקשר בייניהם.
התובעת דורשת שהנתבע ישלם לה את ההוצאות שנגרמו עקב הביטול.

חברה ליצוא פרחים, בבעלות שותפים החליטו לפרק את השותפות ולמכור את החברה למנהל. ההסכם היה כי המנהל ימשיך לעבוד שנה ובסוף השנה ישלם לכל אחד מהשותפים את חלקו ע"פ שומת החברה בסוף השנה.המנהל פתח באותה שנה עוד חברה מקבילה ליצוא פרחים.
לטענת התובעים המנהל עה זאת כדי להוריד את שווי החברה, והוא ישתמש במאגר הלקוחות של החברה וגרם ללקוחות לעזוב את חברה א' לחברה ב'. בעקבות זאת ירד ערך החברה ב- 25%. לטענת המנהל החברה החדשה פנתה רק לשווקים חדשים ולא זו הסיבה לירידת ערך החברה.