התובעת, סוכנת תווך, תובעת אחוזים מהרווחים של דירות שנמכרו דרכה קודם שעזבה. הנתבע טוען שע"פ ההסכם בעזיבתה היא מוותרת על כל הנכסים שטיפלה בהם.

התובעים גרים בסמוך לאולם שמחות של ועד היישוב, הנתבע. השכנים תובעים את סגירת האולם עקב רעש בלתי נסבל ובשעות לא סבירות. הנתבעים טוענים שהשכנים ידעו על האולם בעת שבאו לגור ועל כן סברו וקבלו. בנוסף, האולם קיים כבר שנים והתובעים לא דרשו את סגירתו ולכן יש חזקת תשמישין לאולם. עוד טוענים הנתבעים כי כל עוד האולם מתנהל על פי חוק אין עילה לסגירתו. התובעים טוענים כי לא ידעו על האולם וכי אין חזקת תשמישין על נזק שכזה שכן הרעש בלתי נסבל. בנוסף, האולם פועל בניגוד לתקנת המועצה.

שני נערים סיפרו למוכר שפתחו עסק וקנו מוצרים לעסק. המוכר אמר להם חבל שלא קניתם אצלי בזול. מחמת דיבור זה הנערים באו לקנות אצלו, ובשעת הקניה לא נאמר מה מחיר המוצר. לאחר זמן גילו הנערים שהמחיר אותו גובה מוכר זה גבוה בהרבה ממה שקנו קודם.

התובע, התחיל לעבוד בחברת הסעות של הנתבע. הם סיכמו בהתחלה על סך 7000, כפי התנאים שהיו לו בחברה הקודמת בה עבד. ולאחר חודש הוריד הנתבע את המשכורת ל6500. כמו"כ לא נתן לו תלוש מסודר. את אלו הוא תובע. הנתבע טוען ששינה לתנאים הרגילים בכל החברות, וכך היה הסיכום: 'לפי המקובל בשוק'. עוד טוען, שתובע רשם שעות נוספות מעבר למה שעבד; א. חישב את השעות עד שהגיע לביתו אחרי קניות וערבית, ולא עד שגמר את המסלול. ב. נחלקו לגבי שעות אמצע הבוקר, אם יש רצף ונחשבות כשעות נוספות (כך עשה התובע), או שאין רצף והם חלק משכר הבסיס.

המוכרים מכרו דירה, ושיקרו לקונים והטעו אותם בגודל ויכולת התשואה של הדירה.

האם תושבים יכולים להתנגד להקמת גן משחקים שמוקם בתחום התב"ע של הישוב, אך בסמיכות לבתי תושבים.

דייר בקומת קרקע יש לו עץ, חתולים מטפסים על העץ ומגיעים לקומה שניה. בעל העץ מוכן שיקצצו את ענפי העץ אך טוען שלא עליו מוטלת החובה לקצצו.

הפקיד כסף שלא דווח עליו בגמ"ח לשלוש שנים. לאחר שנה מנהלי הגמ"ח החילטו להחזיר את הכסף בעל כורחו של המפקיד.

אדם קנה דירה מקבלן, והקבלן התחייב לתקן ליקויים, הוא תיקן ליקוי שהתגלה, אך מהנדס מטעם ה

עמותה שבנתה בית כנסת, הזמינה גופי חשמל מהתובע. לטענתם הסחורה שסיפק הייתה באיכות גרועה, כשחלקם לא עבדו או הפסיקו לעבוד מהר, וחלקם לא תאמו לחיבורים של המבנה. כ"ז גרם להוצאות נוספות בהרכבתם/ פירוקם. התובע, תובע את הסכום המגיע לו על מה שסיפק ועל מה שהזמין ולא סיפק מכח הויכוחים שהתגלעו בין הצדדים, וטוען שהעמותה הייתה צריכה להביא לו את הגופים התקולים להחליפם ולא לקרוא לו לתקן שאין זה חלק מהאחריות. ועוד, שמה שהוחזר הוא שבור או סרוט, ואינו ראוי למכירה שנית. הנתבע דורש שהתובע ישלם על ההוצאות הנוספות, יקזז את מה שהחזירו מסכום התביעה, ואינו מוכן לשלם על מה שלא קיבל כיון שאינו רוצה עוד עסק עם התובע.