בית הדין בפסק דין קודם פסק שעל הנתבע לעזוב את הדירה תוך 60 יום תמורת שכר דירה, הנתבע ביקש להשאר עוד 10 ימים אך לא שילם עליהם שכר דירה, כמו כן ישנם נזקים לדירה בסך 6,800 ₪.

התובעת שכרה דירות מגוף ג', והשכירה לנתבע, הנתבע נתבקש לעזוב את הדירה ולא הסכים, לטענתו הוא זכאי לשכור ישירות מגוף ג'. לאחר שהתברר בדיון שהתובעת אינה רשאית להשכיר את הדירות שהיא שוכרת מגוף ג' הוא תובע את הפרשי השכירות בחזרה בסך 4,440 ₪.

לטענת התובע חלקתו ניזוקה בעקבות ריסוס לא מבוקר של הנתבעים, והוא תובע את נזקיו. הנתבע טוען שהנזקים אינם כתוצאה ממעשיו, אך בחקירת בית הדין הוא הודה שהוא לא ריסס לפי התקן.

התובע היה אמור לספק לנתבע כמות של הדסים, לאחר זמן הם החליטו יחד להפחית את עלות ההדסים, וסיכמו על תשלום כלשהו שעל הנתבע לשלם, לטענת הנתבע ההדסים היו באיכות ירודה ונגרמו לו אף נזקים מקנייתם.

התובע (קבלן) תובע את יתרת שכרו עבור עבודה לגילוי יסודות שביצע עבור הנתבע (מזמין העבודה). הנתבע טוען שהתובע הזיקו כאשר עקר קוי ביוב במסגרת העבודות ודורש לקזז את עלויות התיקון ששילם. התובע טוען שהיה הכרח לפנות את קוי הביוב לצורך המשך העבודות בכל מקרה וכי היה נגרם עיכוב רב בעבודות אם היה פועל אחרת.

תביעה על פגיעה בשמו ע"י דברים שנאמרו בציבור.

לטענת הקונה היה תנאי בקנייה שיוכל לערוך שינויים בדירה. וכעת שהשכנים מסרבים לאשר את השיפוץ יכול לחזור בו.
המוכר מכחיש וטוען שלא היה תנאי כזה. וכן הקונה הוא שגרם לעצמו שהשכנים לא יאשרו לו את השיפוץ.

הנתבע רכש חבילת נופש ומחמת ויכוח בין הצדדים לא שילם את חובו, כדי להיות מוחזק. לטענת התובע ההצעת מחיר הייתה ל7 ימים ובפועל היו 9 ימים, הנתבע מכחיש.
לטענת הנתבע השירות לקה בחסר ולכן מגיע לו פיצוי.

הנתבעים הזמינו אצל התובע חבילת נופש ולטענתם היה מחסור באוכל והשירות היה לקוי, לכן הם מסרבים להשלים את התשלום. התובע מכחיש את האשמות.