התובע הניח תיק בצד רכבו ובא רכב הנתבע ודרס את התיק ובו ציוד צילום. לטענתו השביל צר וכן יש לנסוע בו בזהירות והתיק היה גדול כך שהיה על הנתבע לראותו.
הנתבע טוען שהשביל היה חשוך והוא נסע לאט ומכיון שהתיק שחור לא ראה אותו. וכן רכבו של התובע הסתיר את התיק.

התובע הרב א' השתתף בפעולת גישור, אך הנתבע ב' טוען ששהוא אמר לתובע שאינו רוצה שא' ישתתף בגישור.

דיירי הקומה העליונה, רוצה לבנות על חשבון הגג, שאין אליו גישה אלא דרך ביתם. יתר השכנים רוצים פיצוי כספי על ההנאה מהגג המשותף, אחד השכנים רוצה פיצוי גבוה במיוחד.

מזכיר ישוב תובע את תושב היישוב לשעבר, שישלם מס קהילה עבור השנתיים בהם גר בישוב. הנתבע טוען שפטור, משום שלא המשכיר ולא ועדת הקבלה הודיעו לו שחייב בו, והוא בא לגור בישוב על דעת הוצאות דירה נמוכות.

למבנה שהושכר לתלמוד תורה נגרמו נזקים, שהמשכיר דורש מהשוכרים לתקנם, מאידך השוכרים תובעים לשלם להם על השקעות שונות שהשקיעו בבניין, כמו שער כניסה וציפוי אספלט.

ראובן רצה לשכור דירה משמעון בעל הדירה, לאחר שחתם על החוזה והפקיד שלושה צ'קים בידי המשכיר, המשכיר רצה בטוחה נוספת בצורת צ'ק פקדון, ראובן החליט לחזור בו משכירות הדירה, ותבע משמעון שיחזיר לו את הצ'קים, שמעון בתגובה תובע ממנו את שכר הדירה.

השוכר שכר בית מהמשכיר לשנה, כשבכל חצי שנה הוא משלם את כל שכר הדירה החצי שנתי, כעבור שנה החליטו להאריך את החוזה לעוד שנה, לפני סוף השנה השנית ביקש המשכיר מהשוכר שיחדש את החוזה או יעזוב את הדירה, השוכר לא חתם על חוזה ולאחר שישה חודשים עזב בפתאומיות את הדירה. המשכיר תובע שכר דירה של חודש שהוא הזמן שלא הצליח להשכיר את הדירה. בנוסף הוא תובע תביעות על שיפוצים שהיה צריך לבצע בדירה.

התובע הוא בעלים של דירה והוא השכיר את הדירה לתובע, הם הסכימו שבכל שנה עליו להודיע שלושה חודשים מראש אם ברצונו להמשיך לשכור את הדירה לשנה נוספת, בתחילת השנה השלישית הודיע השוכר למשכיר שהוא מתכנן לשכור רק לשישה חודשים, ולא לשנים עשר חודשים, המשכיר טען שאין לו כל אפשרות להשכיר באמצע שנה, ולכן על השוכר הנתבע לפצותו על כך.

הנתבע קנה דירה והשכיר אותה קודם שקיבל את החזקה עליה. כעת הוא רוצה לבטל את חוזה השכירות בטענה שהחוזה אינחו תקף כיוון שהדירה לא היתה בבעלות והרי זה כדבר שלא בא לעולם.

התובע השכיר דירה לנתבע, הנתבע לא שילם את הסכומים שהיה צריך לשלם על הארנונה והמים, וכעת התובע תובע אותו על כך, הנתבע משיב שלא שילם משום שהיה זכאי להנחה של 80% מהארנונה אם היה בידו חוזה בר תוקף, אלא שהתובע דחה אותו מיום ליום, ובסופו של דבר העירייה לא הסכימה לתת לו את ההנחה. בעניין חוב המים הוא טוען שהחשבון שקיבל הוא בלתי סביר.