גרעין תורני התארח במקום אירוח, לאחר שהגיע לשם הסתבר לו לטענתו כי החדרים היו בסטנדרט נמוך ממה שהובטח להם, וכמו כן חלק מהאוכל התקלקל.

א' חתם עם ב' על חוזה לעריכת אירוע באולם של ב'. כמה ימים לפני האירוע בקש א' לצמצם את מספר המוזמנים אך ב' סרב. לאחר האירוע א' בטל את הצ'ק ונתן צ'ק אחר עם סכום קטן מהמוסכם. א' טוען שהיה זכאי לצמצם את מספר המוזמנים מתוקף מנהג המדינה ומתוקף דיוקים בחוזה עוד טוען א' שהתפריט לביצוע כלל מספר מנות קטן וכי הדבר מהווה ראייה להסכמת ב' לצמצום, בנוסף טוען א' שב' לא עמד בחוזה וכי המנות היו קטנות והשירות גרוע, וכי הוא לא קבל את שאריות האוכל מהאירוע. ב' טוען שמתחת לסכום מסוים של מוזמנים הוא מפסיד וידוע שהוא אינו יורד מסכום זה וכי אין מנהג שניתן לצמצם מוזמנים סמוך כל כך לאירוע ומסביר את החוזה באופן המתאים לשיטתו, ב' מסביר שלא הכין יותר אוכל כיוון שאין טעם להכין אוכל שלא יאכל אך אין בכך הסכמה לצמצום המוזמנים ומתרץ את התמונות. ב' מודה שאכן השירות אינו טוב וטוען שזו הסבה למחיר הנמוך. ב' מוכן לוותר על דמי מרכיב האוכל במנות שלא הוכנו אך לא עבור יתר מרכיבי התשלום למנה.

התובע עבר בשער הישוב ברכבו בזמן שהשער החשמלי היה בתהליך סגירה. לרכב של התובע נגרם נזק, וכן לשער נגרם נזק. התובע טוען שיש תקלות בשער, העינית שאמורה לעצור את השער לא עובדת, אך מזכירות היישוב טוענת שהשער עובד באופן תקין וכי הנהג לא האט לפני הכניסה לישוב כפי שהיה עליו לעשות.

התובעים הם נציגי ועד הבית שתובעים דייר על נזקים שלטענתם נגרמו בעקבות שיפוץ שערך במבנה השירותים שבדירתו, הם תובעים את עלות התיקון בסך 10,672 ש"ח ועוד עלות הזמנת המומחה שקבע כי הנזילה היא מדירת השכן בסך 500 ש"ח. לטענת הנתבעים השיפוץ נעשה בידיעת השכנים והם מחלו עליו, וכמ כן לא השיפוץ הוא הגורם לתקלה.

סכסוך שבין בעל משק בישוב לבין הישוב הובא לפני רב הישוב, כעת בעל המשק רוצה לערער על סמכות הבוררות בפני בית דין זה.

התובע הוא בעל דירה שקנה אותה לפני זמן מה, שכינו בעל דירה גם הוא קיבל אישרו משכינו להרחיב את דירתו והוא בנה על גבי ביתו הרחבה העשויה מפח איסכורית, התובע מתנגד לבנייה זו, משום שהוא טוען שאינו מסכים לבנייה מסוג זה אלא לבנייה מאבנים שאפשר לבנות מעליה, כמו כן הוא מסכים

צבי החל בבניית פרויקט עבור שלמה. צבי מינה קבלן משנה כושל ונאלץ להחליפו באיברהים. לאחר שהתעוררה מחלוקת בין שלמה לאיברהים בעניין הסדרי התשלום ומחלוקת בין צבי לשלמה בעניין המשך העסקת איברהים הודיע שלמה לצבי שהוא ממשיך את ההתקשרות עם איברהים עם צבי או בלעדיו. צבי עזב ושלמה החתים את איברהים על אותו חוזה שחתם עם צבי. שלמה תובע מצבי את דמי המקדמה ששלם כיוון שלטענתו צבי לא עשה את מלאכתו כראוי ואף מעל בכספי הפרויקט, סכומים שצבי קבל שלא כדין ודמי נזקים עקיפים מחמת העיכוב בגמר הפרויקט. צבי טוען שאף שלא נכח במקום העבודה נעשתה וזה המדד הקובע בעבודת קבלן.

אשה חתמה עם בעלה על הסכם בגירושין בו נאמר שאם יגיע לבעל חלק בפרויקט מסוים, תוך שבע שנים, הוא ישלם ממנו 10 אחוזים לאשה, בפועל הוא אמנם קיבל זכות לדירה אבל שנים אחר כך, ובית הדין קמא פסק שלאשה לא מגיעים זכויות משום שהממון שהתקבל אינו זכות בדירה האשה מערעת על קביעה זו וטוענת כי לפי הגדרת הסכם קומבינציה זכות המוכר היא לדירה ממשית או שוויה.

התובעת היא בעלת דירה, שוכר הדירה האריך את החוזה, אך גר גם לאחר תום החוזה, וגם הפסיק לשלם, התובעת תובעת חוב עבור שכר דירה והוצאות נוספות על הדירה. השוכר מודה בחלק מהחוב, אך טוען שחלק מהחוב הוא לא חייב, ובכל מקרה הוא מצוי בקשיים כלכליים ולא יוכל לשלם את כל החוב.

התובע נשכר לשמש כרכז במחנה התנועה הנתבעת, במסגרת זו הובטח לו שהוא יעבור קורס מאבטחים ויוצב גם כמאבטח בסופו של דבר בגלל טעות שמו לא הופיע ברשימת השמות, והוא לא יכל לשמש כמאבטח הוא תובע פיצוי עבור כך.