התובע הוא משווק ארבעת המינים בישראל, הנתבעת היא חברה בארה"ב שהזמינה ארבעת המינים מהתובע חלק מהדברים היו אמורים להיות מסופקים דרך צד שלישי, הנתבעת קיבלה פחות מהכמויות שאותן הן הזמינה, ובין הנתבעת לתובע ישנה מחלוקת מהי הסיבה לכך. התובע מבקש מהנתבע להשלים את סכום הכסף שאותו התחייב לשלם בעיסקה, הנתבע הגיש תביעה נגדית, לטענתו עקב הכמויות הקטנות שסופקו בפועל הוא נאלץ להפסיד חלק מסכומי הכסף שאותם השקיע במחשבה שימכור יותר סטים של ארבעת המינים.

התובע עבד אצל הנתבעים קצת פחות מחודש עבודה, לאחר שסוכם לטענתו ששכרו יהיה 10,000 ש"ח בחודש בחודשי העבודה הראשונים, הוא תובע את שכרו, לטענת הנתבעים לא סוכם על 10,000 ש"ח בחודש אלא סוכם על שותפות ברווחים אם הם יהיו, וטרם היו רווחים, לכן לטענתם הם פטורים מכל תשלום עבור ה

התובע הוא פועל שביצע עבודה עבור הנתבע שהוא בעל מוזיאון, לטענת התובע הנתבע נשאר חייב לו סכומים של כ- 13,000 ש"ח, הם הלכו בעבר לבורר שפסק ביניהם, אך לטענת התובע ישנם חובות נוספים שבהם הבורר לא עסק, לטענת הנתבע התובע גרם לו כמה נזקים, בכך שלא ביצע את העבודה כראוי וגם פועל שהוא הביא גרם לנזקים. התובע טוען שהאיחורים נגרמו בשל אישפוז שלו,

הנידון הוא בין איש לאשה שהתגרשו, האשה הסכימה לוותר על חלק גדול מהכתובה, ובמקום 520,000 לקבל רק 200,000 ש"ח, לאחר הגירושין התברר לאשה שהבעל חי עם אשה אחרת למשך זמן ממושך, ולכן היא מבקשת לבטל את הויתור שלה, משום שאם היא היתה יודעת על זאת היא לא היתה מסכימה להתפשר על סכום הכתובה. לטענת האיש האשה ידעה על כל הדברים הללו עוד קודם להתפשרותה על סכום הכתובה.

התובעת טפלה בבתה של הנתבעת ולאחר מספר חודשים החליטה הנתבעת כי היא מעבירה את בתה למטפלת אחרת. הנתבעת שילמה את חובה עד תום ההתקשרות. התובעת תובעת תשלום עבור חודש נוסף כמוסכם בחוזה במקרה של הפסקת ההתקשרות באמצע שנה. הנתבעת טוענת כי התובעת התרשלה בתפקידה כיוון שמחמת מחלת הבת הוסכם על שעות האכלה קבועות וכי היא לא עמדה בזמני ההאכלה וכן טענה טענות נוספות. התובעת מודה כי הוסכם על שעות האכלה וטוענת כי עמדה במוטל עליה למעט פעמים ספורות.

הנתבע 1 קנה חנות ממוכר החנות באמצעות חברה בבעלותו שהיא הנתבע 2, התובע טוען שהוא קנה את אותה החנות לפני הנתבע 1, ולכן החנות היא בבעלותו ולא בבעלות הנתבע, לטענת הנתבע קניית התובע היתה פיקטיבית, והוא הביא ראיות מאופי המכירה הנסתרת, וגם מכך שהתובע לא סיכם את הדברים עם בעלת הנכס.

הנתבע והתובע התחילו שותפות עסקית למכירת ארבעת המינים לפני ארבע שנים, לאחר חילוקי דעות שהתגלו ביניהם, הם פנו לרב ר' על מנת שיברור ביניהם, לטענת הנתבע הרב ר' הורה על פירוק השותפות, ואילו לטענת התובע הרב ר' לא הורה על פירוק השותפות, והוא רוצה להמשיך את השותפות.

התובע הוא מתווך מורשה, הוא פרסם דירה עבור המוכר באתר יד2 בחלק של המודעות הפרטיות, הקונה הגיע לקנות, ולטענת המתווך נאמר לקונה שהתובע הוא מתווך, לטענת הקונה לא נאמר לו שהתובע מתווך, וכמו כן הוא ידע על הדירה עוד קודם, כך שלא מגיע למתווך דמי תיווך.

בעלת רכב החנתה את רכבה בירושלים, לאחר שחזרה לרכבה ראתה רכב הצמוד לשלה באופן שקימט את הפגוש הקדמי, היא תובעת את הנהג של הרכב הקדמי בטענה שהוא פגע ברכבה. הם תובעים 800 ש"ח עבור תיקון הפגוש ועוד אגרת בית דין בסך 300 ש"ח. לטענת הנתבע התובעת חנתה אחריו

ספר תורה שעבר את השואה הובא מחו"ל ונתרם לבית הכנסת, בית הכנסת מכר את ספר התורה בטעות, והתובע תבע מבית הכנסת להשיב לו את ספר התורה, בפסק הדין החלקי נקבע כי ספר התורה שייך לתובעים, וכי הספר שנמצא לפנינו והובא מארה"ב הוא הספר המדובר,