התובעת היא אגודה שיתופית, שבה חברים חברי אגודה וחברי שכונת ההרחבה, בין הנתבעים שהם חברים בהרחבה, לבין האגודה ישנה מחלוקת האם הם חייבים לשלם מהצד השני הנתבעים תובעים פיצויים על נזקים שנגרמו להם עקב איום בביטול שמחה משפחתית במועדון הישוב.

המערערים חתמו על חוזה עם משכיר דירה, ויום לפני תחילת תקופת החוזה הם הודיעו שברצונם לבטל את החוזה עקב חוסר בידוד מרעשים בדירה. לטענתם בית הדין קמא שגה בכך שדחה את טענתם וחייב אותם במלוא התשלומים על הדירה.

הנתבעים חתמו על חוזה עם התובע, לשכירות דירה, והפקידו בידו צ'קים וצ'ק פקדון, לאחר זמן מסוים הוא הלך לראות את הדירה, הם תובעים

התובעת והנתבע שניהם בני זוג, אשר התגרשו בבית הדין הרבני, ובאו לחלוקת הרכוש בבית דין זה, בין הצדדים סכסוך בנוגע לדירה שנקנתה על ידי שניהם, והוצאות משותפות שהם הוציאו.

בני זוג ששניהם נישאו בנישואין שניים, התגרשו בבית הדין הרבני בירושלים, והם באו לבית הדין לחלוקת רכוש,

בני זוג שמתגרשים בבית הדין הרבני, הגיעו לבית הדין על מנת לחלק את רכושם המשותף, לשניהם אין אלו הנישואין הראשונים, ועיקר הדיון נסוב אודות דירה שקנו במשותף, התעורר ביניהם דיון למי מגיעה הדירה.

התובע שמע קול חבטה במכוניתו, לאחר מכן הוא הסתכל לראות מה קרה, והוא ראה את מכונית הנתבעת צמודה למכוניתו וממשיכה לסוע, לאחר מכן הוא הספיק לעכב אותה, וראה צבע צהוב שהגיע לדעתו ממכוניתו, האשה הנהגת טענה שאולי זה הגיע ממנה, אך יתכן שהקול הוא מהמשאית שמאחוריה, בעל האשה הסכים לשלם את ההשתתפות העצמית בסך 400 ש"ח ולהפעיל את הביטוח המקיף של האשה.

דירתו של התובע היא מתחת לדירתו של הנתבע וניזוקה על ידי רטיבות מהקומה העליונה, ולכן יש צורך לסייד את הדירה, הנתבע השיב שהנזילה היא כתוצאה מבעייה ברעפים שתוקנה על חשבונו, ועל התובע להשתתף בעלות התיקון והנזקים שנגרמו לו.

התובעת מכרה מניות של חברת "מטבח.נט" בסכום של 100,000 ש"ח, לנתבע, מאחר שהנתבע הגיש את הצ'ק לפרעון על ידי הוצאה לפועל היא מבקשת מבית הדין להכיר בפעולה זו כדרישת תשלום שלא נענתה וכביטול העיסקה. לחילופין היא מבקשת תמורה מלאה על המניות, בתוספת ריבית על העדר תשלום עד עכשו. הנתבע טוען

הנתבע רכש מניות חברה כלשהי ממישהו, ורשם לו צ'ק בטחון, כמו כן הנתבע תיווך בעיסקת משקיעים, ומצא קונה למניות בעל התובעת, הצדדים הלכו לרב שיפסוק ביניהם, לפי פסק הרב, אחיעד שהיה חייב 100,000 עבור קנייה נוספת של המניות מאשת התובע, וכמו כן התובע חייב לשלם לנתבע דמי תיווך על סך 162,300 ובינתיים ישלם לו חצי מהסכום הזה.
הנתבע הגיש את ההמחאה להוצאה לפועל, והתובעת הגישה התנגדות לביצוע הצ'ק.
התובעת תובעת תשלום הוצאות משפט בגלל ההליכים שנגרמו לה בגלל ביצוע השטר בהוצאה לפועל, וסך הכל 111,332 ש"ח ועוד 15,000 ש"ח עוגמת נפש. כמו כן הנתבע לא זכאי לכל דמי התיווך כיוון שסכום העיסקה לא התקבל.
הנתבע טען שהגיש את הצ'ק רק עבור סכום של כ-81 אלף אך לאחר מכן הודה שבעקבות קיזוז ה-100 אלף מגיע לו רק 62,300 ש"ח.