התובע שילם דמי קדימה על קניית דירה וכאשר בא לחתום חוזה בוטלה העיסקה מחמת שהקבלן וסוכן המכירות לא הסכימו לתת בטחונות כפי שסוכם. הקונה קיבל כספו חזרה חוץ מאחוז שניתן למתווך. וחתם למוכר שמוותר על התביעות שיש לו עליו. כעת הוא תובע את הסוכן מכירות אחוז זה וטוען שחתם על הוויתור באונס.

התובע טוען שהציע לנתבע לפתוח חנויות בשני מקומות, וכן הציע לו מקום לקנות סחורה, ועליו לקבל שכר תיווך.
הנתבע טוען שרק במקום אחד התובע הציע לו וחנות זו נסגרה לאחר חודשים וגרמה להפסדים, ושכר תיווך מגיע רק על מחזור שנתי. ועוד שנכנס לשם רק לאחר שהשפיעו עליו אנשים אחרים לפתוח שם.
ולגבי קניית הסחורה הוא מודה אך היו עוד שני שותפים שקנו איתו שעמם לא דיבר המתווך ולכן מגיע לו שליש משכר מתווך.

הנתבע בנה קומה עליונה בבית התובעים. התובעים טוענים שעליו לתקן לקויים לאחר שנת הבדק, כיון שהם באו בהמשך לליקויים שנתגלו בשנה הראשונה, ובהמשך לעבודה שלא נעשתה כראוי.
הנתבעים טוענים שטיפלו במה שהיה במסגרת האחריות, ולשאר התקלות שמעבר לזה אין להם אחריות תיקון.

המתווך הציע דירה, הקונה טוען א. כבר ראיתי את הדירה קודם התיווך.
ב. כאשר חתמתי על המסמך לא היה כתוב כמה דמי התיווך (היה כתוב 2 אחוז ומחקו מילים אלו).

בתביעה בעניין ביטול אירוע בעקבות התפרצות מחודשת של הקורונה, הנתבע, מבעלי האולם, מסרב לבוא לדיון בטענה שלביה"ד אין סמכות של ב"ד קבוע כיון שאין בית קברות בסמוך למקום.

השוכר בקש להאריך את שהותו במושכר ולפני סוף החודש בקש לעזוב. המשכיר דורש שישלם עד סוף החודש משום שאין שכירות פחות מחודש. השוכר טוען שאם היה יודע זאת היה לא היה מאריך.

התובע השכיר דירה ואמר לו לצאת בתוך הזמן ולפני שיצא חזר בו ואמר לשוכר להשאר עוד חדש. המשכיר תובע את דמי השכירות לחדש זה

התובעת שכרה דירה לשישה חדשים לאחר שלושה חדשים פינתה את הדירה והמשכירה תובעת את שכר הדירה לחדשים הנותרים.

התובע עבד בישיבה ופוטר בחודש אב, לטענתו לא הודיעו לו קודם הפיטורין ע"כ שרוצים לפטרו. מנהל המוסד טוען שהודיעו בניסן.