קבלן וקבלן משנה חתמו הסכם שעבודה שהקבלן השני יעשה לראשון בתוך פרק זמן, כל אחד מטיל על השני את ההוצאות שנגרמו בעקבות העיכוב הארוך בבניה.

אשה ממשפחה שהקימה וגרה שנים רבות במושב מסויים בארץ. לפני כמה שנים עבר לחו"ל, כאשר בידי המשפחה מכתב שהיא זכאית לקבורה חינם בבית העלמין של המושב. יו"ר המועצה אמר לשליח המשפחה, שהמכתב אינו רלוונטי עוד, כיון שחוזר מנכ"ל חדש מחייב אותו לגבות תשלום מכל תושב חו"ל, ועליהם לשלם כדי שיוכל להוציא אישורי קבורה.
בפועל, המשפחה נאלצה לשלם והקבורה התבצעה, אך הכסף חזר. עכשיו הנהלת בית העלמין תובעת את הכסף והמשפחה מסרבת לשלם, בטענה שהתשלום הראשון היה באונס.

הצדדים נשואים לב' אחיות. האחד הטיב מאוד עם השני, מה שגרם להתנהגות פוגענית, ובעקבות זה השני גם התנהל כלפי חברו בצורה שאינה ראויה, והצדדים פנו לביה"ד לבירור מי ה'צודק' בין הצדדים, ואיך עליהם להתנהג מכאן ואילך.

התובע קבע מזוזות בבית ששכר, לאחר סיום השכירות נמנע מלהסיר את המזוזות וביקש מהנתבע ששכר את הבית אחריו לשלם לו עליהם.

גבאי בית כנסת, החליטו להוציא את קופות הצדקה מבית הכנסת, כדי שההכנסות מהצדקה ילכו רק למימון צורכי בית הכנסת.
בעל גמח מהיישוב, שהייתה לו קופה בבית הכנסת, תובע את הגבאים לאפשר לו להחזירה, בטענה שהחזיק לשים שם קופה, הגמ"ח שלו משרת את תושבי היישוב, וגם הוא זקוק לתרומות לצורך תפעול הגמ"ח.

גבאי בית הכנסת קיבלו החלטה שאין להציב קופות צדקה בבית הכנסת, מלבד קופת בית הכנסת, משום שהוצאות בית הכנסת מרובות והכנסות מועטות. בעל גמ"ח ביישוב - המשרת את תושבי היישוב טען שיש לו חזקה להניח את קופתו שגם משרתת את תושבי היישוב, והוצאת הקופה מבית הכנסת פוגעת בהכנסות הגמח.

אדם סיכך בטעות בסכך של השכן שהיה מונח במחסן המשותף. בטעות הוא הבחין רק באמצע החג, ואז השכן הסכים לשימוש. האם אכל בסוכה גזולה, והאם צריך עכשיו לנענע את הסכך.