התובעת גרושה רכשה דירה ביישוב והגישה בקשה לבניית קיר תמך וקיבלה את אישור המועצה. לאחר להתחילה בבנייה הגיע השכן שגר במקביל לדירה ומחה על העבודה ולטענתו הבנייה בתוך השטח שלו.
לטענת התובעת הוא התנהג באלימות.

התובעים שוכרים שרעזבו את הדירה באמצע השכירות ומצאו שוכרים חלופיים אלא שהמשכיר דוחה הצעות אלו.
המשכיר נותן נימוקים מדוע דחה הצעות אלו וטוען שבחוזה כתוב שיש להחזיר את הדירה נקייה והדירה עדין לא רואיה להחזרה.

שוכר דירה שעזב את הדירה והמשכיר תובע שכר דירה על חודשים שלא שולמו, וכן תיקונים שהיו בעקבות השכירות שלא תוקנו על ידי השוכר.
השוכר טוען שלא צריך לשלם על חודש בו המשכיר עשה שיפוץ בדירה הסמוכה והיו לו הפסקות חשמל. על תביעת התיקונים השוככר מכחיש. חלק מההכחשות בטענת שמא.

הנתבע הציע לתובע לשפץ את דירתו בלא רווח משום שלנתבע אין איך לשלם.
התובע טוען שסוכם שישלם 1300 בחודש בפריסה של 10חדשים. לאחר תחילת העבודה הנתבע הודיע שלא ימשיך בעבודה בלא לקבל את הכסף כנגד כל הוצאה. העבודה הופסקה וכעת אין לי קורת גג ולא שירותים.
הנתבע טוען שהודיע זאת לתובע לפני תחילת העבודה, ווכן יש לו תביעה נגדית כנגד ההוצאות שהיו לא ולא שולם לו עליהם.

התובע השכיר רכב לנתבע. בהסכם השכירות היה רשום שבמקרה שתהיה תאונה השוכר ישתתף ב10,000 ש"ח במקיף (נזק לרכב עצמו) וב4500 ש"ח בנזק לצד ג'. במקרה זה הנתבע עשה תאונה והזיק את הרכב ביותר מ10.000 ש"ח והביטוח הוציא ממנו 3000 ש"ח על צד ג'. לטענת הנתבע הוא אינו צריך להשתתף בנזק לרכב עצמו משום שלא עשו ביטוח מקיף ובהסכם כתוב שישתתף בזה.

הצדדים שכרו דירה בשותפות. הנתבע רוצה לצאת מהדירה קודם הזמן המוסכם.

התובע השכיר דירה לנתבע, בשלב מסויים הצדדים חתמו חוזה לחדשיים והנתבע התחייב קנס פיצוי של 350 ש"ח לכל יום שלא יפנו את הדירה במועד. הנתבע החזיר את הדירה באיחור של שבוע וכן לא החזיר את הדירה נקייה.
התובע טוען שיש חובות לערייה ששילם לטובת הנתבע.