התובע הזמין מהנתבע ספר תורה, התובע טען שהסופר לא עמד בזמנים, ולכן קנה ספר אחר, והודיע לסופר שינסו למצוא קונה לספר השני. לבסוף הסופר מכר את הספר בזול ללא ידיעת התובע. התובע דורש החזר כל הכסף ששולם לו.
הנתבע טוען שעמד בזמנים, ומה שמכר בזול היה מפני שהתובע לא שילם לו את שכרו האחרון,

בפנינו כמה פסקי דין שניתנו בהקשר לנכס בטבריה.
א. האם הוא בבעלות פרטית או של ההקדש?
ב. מינוי אפוטרופוס על ההקדש.
ג. סמכויות האפוטרופוס ודיווח על פעולתם לביה"ד.

דיון האם לאפשר לישיבה להתמקם בבית הכנסת. לטענת ממוני ההקדש הימצאות הישיבה במקום תרחיק את התושבים מלבוא להתפלל במקום ובכך ישתנה אופי המקום מיעודו של ההקדש.

התובע הוא בעליו של כתר תורה שהיה שייך לאביו ונגזל ע"י הנאצים. הכתר נמצא בידי הנתבעים, והוא דורש שישיבו אותו אליו. הנתבע טוען שזה בגדר מציל מזוטו של ים, והכתר שייך עכשיו לו. ובאם יחויב להשיב את הכתר, הוא תובע הוצאות שהוציא עליו.

התובעים לימדו באחד ממסודות הנתבע ופוטרו, לטענתם הפיטורין נעשו ללא הצדקה. מנגד עלתה טענה שהתובעים פעלו כנגד הנתבע ונטלו חלק בניסיון לערער את מעמדו בקהילה, וכן שנטלו חלק במאבק כנגד מנהיגי הקהילה ומוסדותיה.

הצדדים רכשו בעת הנישואין נכס משותף.
הבעל תבע לחייב את האשה ב"דמי שימוש ראויים", על זמן בו האשה גרה בבית, והתובע היה מנוע מלממש זכותו למגורים בנכס.

התובעת גרושה, תובעת את בעלה דמי שימוש בדירה לאחר הגירושין, הבעל טוען שהוא לא דר לבד בדירה אלא עם בניו הגדולים ועליה לתבוע גם אותם על שימושם בדירה.

האשה תובעת את כתובתה בנוסף לאיזון משאבים.

התובע אברך בכולל שבו לומדים חלק מהשעות עם סטודנטים ולכן המלגה גבוהה. לטענתו היחס ביניהם הוא כשל עובד ומעביד. בשלב מסויים הנתבע הפסיק את העסקתו וכעת הוא תובע את הסכום שסוכם עמו ופיצוי פיטורין.