התובע השכיר דירה, אם מומין. הנתבעת עזבה את הדירה לאחר ארבעה חודשים מחמת המומים. התובע דורש לקבל את ייתרת החודשים כמסוכם, הנתבעת טוענת שבדירה מומים קשים ולכן הדירה אינה ראויה למגורים. התובע טוען שהנתבעת ידעה זאת ואף נכתב בחוזה, שראתה את מצב הדירה והיא ראויה למגורים וכי היא מוותרת על כל טענות כלפי המושכר.

התובע עבד כמשגיח כשרות מטעם המועצה דתית, לאחר שהמסעדה נסגרה לא קיבל את מלוא התשלום עבור עבודתו. הוא תובע את המועצה דתית שעבד עבורה, שתשלים לו את החוב.

לקוחה קנתה שמלה, שהיה צורך לעשות בה תיקונים לסידור גיזרתה. השמלה תוקנה בחנות מספר פעמים. לאחר שלקחה לביתה נתגלו כתמים בשמלה ונפרם אחד התפרים. הקונה תובעת לביטול המכירה, והחזר על עוגמת הנפש. הנתבעת טוענת שהקונה בדקה וידעה מה היא קונה ולכן אין כאן מקח טעות. תיקונים בבגד הוא דבר מצוי אך אינו הוכחה להיא שלמות המוצר.בנוסף טוענת שאין אחריותה על הכתמים והתפר שנקרע לאחר מספר ימים.

התובע מנהל מרפאת שיניים. הנתבע קיבל טיפול רפואי במרפאה אך מסרב לשלם עבורו כיוון שלטענתו לא קיבל טיפול ראוי. ונצרך לתקן את הקילקון אצל רופא אחר.

התובע עבד בהתנדבות בבית כנסת כגבאי ושמש. בעקבות קטטה שהייתה לו עם יו"ר בית הכנסת, ובמהלכה נודע לו שבית הכנסת בבעלות פרטית הוא תובע שכר על השנים.

שותפים במגרש כתבו זכרון דברים ועשו תקיעת כף, על מכירה של מגרש לבעלים של מגרש שכן, שהינו קבלן. לאחר עיכוב בקיום ההסכם, חלק השותפים עשו תקיעת כף למכירת המגרש ךקבלן אחר. הקבלן הראשון תובע לקיים את המכירה, כיוון שכבר עשו קניין וגם מדין בר מצרא.

הנתבע קנה במכירה פומבית ספרים שנלקחו על ידי ההוצאה לפועל, בשל חובות למס הכנסה. התובע מבקש שיחזיר לו את הספרים חזרה.

קיבל עליו בית דין, ולאחר מכן מסרב להופיע לדיונים.האם ניתו לדונו שלא בפניו.

התגלע ויכוח בין שני צדדים. לטענת צד ב' הנתבע הגיע לידי תיגרה. בעקבות האירוע התלונן הנתבע במשטרה ובבית המשפט של עובדי העירייה. התובע מבקש שכל ענייני התביעה יתבררו בבית הדין בלבד.

כאשר ביה"ד ניצרך לחוות דעת מומחה, ולאחר ששמעו חוות דעת משני מומחים הביאו מומחה שלילשי , האם יש להכריע ע"פ רוב דעות או שהדבר נתון לשיקול ביה"ד?