התובע קנה דירה עם ריהוט חלקי, הוא שילם סכום נוסף עבור ריהוט חדר השינה. לטענת התובע נמצאו תולעים בריהוט ולכן הוא מבקש לבטל את המקח כולו, בטענת מקח טעות. לטענת הנתבע כיום אין תולעים כי אם בשידה אחת בלבד. ולכן אין לבטל המקח.

התובע הלווה לפלוני, בהמשך נודע לו שיש אדם שחייב לפלוני ולטענתו האדם הנ"ל התחייב במעמד שלשתן לשלם לו מהכסף שהוא חייב לללוה שלו. ביה"ד אורי פטר את הנתבע לאחר שקבל חרם לא התחייב כלום.
התובע מערער על פסק הדין:
א. הנתבע פסול לשבועה וחרם, משום שנשבע לו לשקר.
ב. נוסח החרם לא היה ברור.

התובע הסתדרות ״פא"י״ רחובות נגד ״אגודת ישראל״ לסלק ידם מהמגרש שקנו סמוך לשיכונם, מדין בר־מצרא. טענת הנתבעים שאין עליהם להסתלק כי לתובעים יש עשרות דירות ולחבריהם אין כלום ; ושאין דין בר־מצרא נוהג בבתים.

עץ שגדל ושורשיו נכנסו לחצר השכן וסתמו את הביוב, היה צורך לעקור את העץ, ולנקות את הביוב מהשורשים.

התובעת מסרה שתי פאות לסירוק. על אף שהחנות הייתה נעולה וסגורה ובמקום מרכזי היא נפרצה ותכולתה נגנבה. בעל הסלון פיצה את התובעת בפאה אחת משומשת, התובעת מבקשת פיצוי גם עבור הפיאה הנוספת שהייתה כמעט חדשה. הנתבע טוען שבגלל התביעה הוא חוזר בו, ורוצה את הפיאה שנתן חזרה.

התובע מנהל בית ספר עבור הנתבע, ובשליחותו. בחודשים האחרונים לא שילם הנתבע את משכורת התובע. הנתבע מסביר כי עשה זאת כיוון שהתובע הטעה אותו בשכר עבודה ושעות של מורה מסויים, בכך שדיווח על היקף שעות כפול ממה שעבד בפועל. לטענת התובע הוא סיכם עם הנתבע מראש שהמורה המסויים יקבל שכר כפול, ועל מנת שלא יהיה ניכר לכולם סוכם שידווחו על מספר שעות כפול ממה שיעבוד המורה בפועל. הנתבע מכחיש.

הנתבע הינו בעל חוב שהתחייב בדין לשלם את חובו. הנתבע טוען שאין ביכולתו לשלם את החוב כיוון שחייב לאחרים כספים ונכסיו משועבדים. התובע טוען שאין בטענה זאת לפטור את הנתבע מתשלומים.

התובע רכש דירה מהנתבעת חברה קבלנית מת"א, לטענתו יש בדירה ליקויים והוא תובע אותם בבית הדין. לטענת הנתבעת כתובתה בתל אביב ולכן יש לדון בת"א ולא בירושלים. התובע משיב שלחברה סניף בירושלים.

הנתבע חייב כסף לגוי והגוי חייב לתובע. התובע מבקש שלא ישלם לנכרי את חובו אלא אליו מדין שיעבודא דרבי נתן.

בעל קנה לו ולאשתו חלקת קבר. לאחר שהתגרשו הוא תובע למכור את אחוזת הקבר שלו ושל גרושתו. לטענתו היא חייבת לו כסף ולכן ביכולתו לבטל את המתנה. האשה טוענת שהקבר נקנה מכספים שהיו שייכים לה, כיון ששולם מכסף של מעשה ידיה שעשתה בדחק, ולכן אין ביכולת הבעל למוכרו.