התובע החל בבניית תוספת בדירת הנתבע. התובע טוען כי אינו בקי בעבודות מעין אלו ולכן קבע את המחיר בהתייעצות עם קבלן אחר והוריד את המחיר עוד יותר עקב הצעה אחרת שקבל הנתבע. התובע טוען כי המחיר אינו משתלם לעבודה כזו ודורש תוספת תשלום להשלמת הבניה ותיקון הליקויים. הנתבע טוען כי ישנם ליקויים בבניה וכן נזקים מהאיחור של התובע שלא הודיע שיאחר. הנתבע דורש השלמת הבניה ותיקון הליקויים.

התובעת והנתבעת הן שתי עמותות שפועלות בעיר מסוימת, בין שתי העמותות היה הסכם שהנתבעת תקבל מהתובעת דברים שיאפשרו לה לקבל תקציב ממשרד החינוך, בתמורה הנתבעת תעביר לתובעת אחוזים מהתקציב, נפסק בפסק דין חלוקה בין הצדדים, וכעת הצדדים נתבקשו להגיש תחשיבים, נוצרה מחלוקת לגבי תשלום ששילמה הנתבעת לקרן מסוימת שעבדה עבורם על מנת להשיג תקציבים.

התובע עבד בישיבה בה כיהן הנתבע כראש ישיבה. מנהל הישיבה הוא שקבל את הנתבע לעבודה והיה אחראי עליו באופן שוטף. התובע טוען שקבל יחס גרוע מהמנהל ולאחר שלוש שנים במהלך ויכוח פיטרו, לאחר הויכוח פנה לראש הישיבה והלה הציע לישב את העניין אך התובע התנגד. מאז חלפו שש שנים וכעת שב הנתבע לתבוע מהישיבה פיצויי פיטורין ודמי הבראה. ראש הישיבה טוען שהזכות הבלעדית לפטר עובד היא שלו ועל כן אין הוא רואה את התובע כמפוטר אלא כמי שהתפטר מרצונו ולגבי דמי הבראה טוען כי אינו נוהג לשלם דמי הבראה. בנוסף הציג הנתבע מסמך בו מודה התובע כי אין לו תביעות על הישיבה. התובע טוען שחתם על המסמך בעת שקבל משכורות שהיו חייבים לו והחתימה נבעה מלחץ לקבל את המגיע לו וכי היא התייחסה למשכורות ולא לפיצויים המגיעים לו.

בתם של התובעים סולקה מהמוסד הנתבע. ההורים טוענים שנאמר להם שהסילוק נובע מדיבורים לא נאותים שהושמעו על ידי הילדה באופן חד פעמי וכי הילדה מכחישה שהדברים נאמרו. המוסד טוען שישנן בעיות נוספות וכי הרמה הכללית של הילדה אינה מתאימה למוסד וכי נשמעו תלונות מהורים על דברי צניעות שנאמרו על ידה, עוד נטען כי המוסד הסכים להשאירה עד סוף השנה ונתן לה תעודה טובה על מנת שלא לפגוע ביכולתה להתקבל למוסד אחר. הורי הילדה טוענים כי התעודה מוכיחה כי אין ממש בטענת המוסד.

גב' א' חפשה מנעולן עבור גב' ב' שמנעולה התקלקל. לאחר כמה מנעולנים נתקלה במודעה של הנתבע והיא הזמינה אותו. לאחר סיום העבודה התקשר הנתבע לדרוש תשלום. א' טוענת שבמודעה היה כתוב שהנתבע מחליף צילינדר בגמ"ח ללא תשלום. הנתבע טוען שהגמ"ח הוא שאין תשלום עבור הצילינדר אך עבור העבודה יש תשלום ואותו הוא תובע. הנתבע תובע שבעלה של גב' א' יתנצל על התבטאויותיו ועל איומיו.

התובע תיווך בין הנתבע לבעל נכס עבור הקמת מרפאת עיניים. הנתבע לא מימש את האופציה משיקולים כלכליים ומסר את המידע לאופטיקאי אחר ששכר את הנכס. הנתבע עובד אצל השוכר בנכס המדובר ובשלט הוא מתואר כמנהל המקום. התובע תובע את דמי התיווך במלואם.

התובע החל בעבודות שיפוץ והרחבה בדירת הנתבע. הנתבע הודיע לתובע שברצונו לתבעו על ליקויים ונזקים. התובע חדל מעבודתו עד לבירור התביעה בבית הדין. הנתבע הגיש לבית הדין דו"ח ליקויים. בית הדין מינה שמאי מטעמו לבחינת הליקויים.

התובע נשכר על יד הנתבע לשיפוץ ותיוג ספר תורה ישן. סוכם בעל פה בין הצדדים שהתובע יקבל סכום מסוים בסוף החודש הראשון. הנתבע לא שילם את הסכום מחמת אונס ועקב כך חדל התובע מעבודתו. התובע דורש את שכר העבודה שנעשתה עד כה. הנתבע טוען שעניין התשלום המוקדם לא היה מחייב וכי לקח את הספר לשני מגיהים והם חיוו דעתם שמבחינה מקצועית אין הבדל בין החלק ששופץ לזה שלא שופץ וכי חלק ניכר מאותיות יו"ד שבספר לא תויגו. עוד טוען הנתבע שהוא פטור מתשלום כיוון שהוצרך לשלם את הסכום המלא לסופר אחר שישלים את המלאכה וכן תובע סכום שהפסיד מחמת העיכוב.

הנתבע החל בלימוד כתיבת סת"ם אצל התובע. סוכם שהשכר ישולם בסוף למעט מקדמה. הנתבע בקש להפסיק את הלימוד טרם הסתיים. התובע דורש את שכר הלימוד המלא ואת סיום הלימוד או לחילופין את שכר הלימוד היחסי עבור מה שנלמד. הנתבע טוען שהראה את הכתב שלמד לסופר שטען שהוא פסול ועל כן הוא טוען שהתובע רימה אותו והוא רוצה להפסיק את הלימוד, הנתבע טוען שלתובע מגיע תשלום רק עבור הזמן שהשקיע. בית הדין מינה סופר מוסכם שיבחן את הכתב.

התובע מסר את רכבו למוסך של הנתבע לצורך תיקון הגיר הוחלף והתובע שלם על התיקון. לאחר שהתובע קבל את רכבו טען שהתיקון אינו מספק אותו והנתבע החזיר לו חלק מדמי התיקון ולא הצליח לאבחן את הבעיה. התובע לקח את רכבו למוסך אחר שם זוהתה הבעיה ותוקנה. התובע תובע את דמי התיקון המלאים ואת הגיר המקורי ובנוסף דמי שכירות רכב שנאלץ לשלם עקב העיכוב. הנתבע טוען שאמר לתובע להחזיר אליו את הרכב ואם צריך יחזיר את הגיר ליבואן כל עוד ישנה אחריות. הנתבע מודה שכך נאמר לו.