עדכון תשפ"ד - סיון
מה בעדכון
- פסקים חדשים שעלו לאתר
- ללומדי הדף היומי - מפתח פסקים על בבא בתרא
- קובץ לתשובות חושן משפט חלק ב
- ספר חדש - נועם המשפט
- כנסים בדיני ממונות - כנס הליכות עם ישראל, וכנס אברכי 'לכתחילה'
- כותבים על דיני ממונות - על שלוש תחרויות כתיבה
דיונים הערות ותגובות, על העדכון, על הפסקים ובכלל, ניתן לשלוח אלינו:
במייל חוזר, דרך תיבת 'צור קשר' באתר, או בתחתית כל פסק בהתייחסות לאותו הפסק.
בתפילה להצלחת חיילינו בהשמדת האוייבים בכל מקום שהם, ושישובו לשלום וללא פגע,
להחלמת הפצועים שישבו לאיתנם הראשון,
לחזרת השבויים לחיק משפחותיהם, וישובי חבלי התקומה למקומם ובפריחתם,
ולכינון משפט התורה במעמדו הראוי.
צוות מכון פסקים
מהפסקים החדשים שעלו לאתר
(למעבר לפסקי הדין באתר יש ללחוץ על הכותרות)
אל בית הדין בית אל הגיע מקרה, בו אדם החזיק להעמיד דְּוָדִים בשטח הגג של חברו. על דעת שכנו הוא בנה מחיצה בין החלקים ועשה דלת ע"מ שיוכל להגיע לתחזק ולתקן. לאחר שנים, קנה הנתבע את הדירה שליד, ועכשיו דורש להזיז את הדְּוָדִים משטחו, אך התובע טוען שהחזיק במיקומם.
בית הדין האריך לדון במח' הראשונים (הרא"ש, ר' יונה והרמב"ן) המובאת בשו"ע חו"מ קנד, טז, האם אי מחאה יוצרת חזקה, או שאין חזקה וממילא אי אפשר למחות, וממנה בנדון זה הכריעו כרמב"ן שאין חזקה ואף לא יכולת למחות, משום שבדבר שיש רגילות בין שכנים לתת להשתמש בשלהם כל זמן שלהם אין צורך בדבר, לכל הדעות השימוש אינו מהווה חזקה אף אם לא מחו.
נקודה נוספת שהעלו בדין זה, שמכיון שמדובר בגג שאינו בר תשמיש קבוע כל עוד לא נבנה כראוי, ממילא לעניין היזק ראיה דינו כגג שאינו מיועד לתשמיש צנוע, ולכן הנתבע לא יכול לטעון להיזק ראיה בטענה שרוצה לעשות שם תשמישים צנועים, כל עוד לא בונה את הגג בפועל.
לפסקים נוספים של בית הדין בית אל
בבית הדין ברוך שאמר, טענו הנתבעים שאין לבית הדין להשתמש בתימלול שיחות שנעשה ע"י התובעים ונשלח לבי"ד, כיון שבבית המשפט דבר כזה לא מתקבל אלא אם נעשה ע"י אנשי מקצוע. בית הדין לא קיבל את טענתם, בין השאר משום שגם תימלול מקצועי אינו בהכרח חף מהטיית הדברים ואינו שונה בהכרח מתמלול שאינו מקצועי, ונוסף על כך, לב"ד נשלחו גם השיחות המוקלטות בעצמן ויוכל לעשות בהם שימוש ככל ויראה לו.
לפסקי דין נוספים מבית הדין ברוך שאמר
עיקול עבור חוב עתידי, וגביית ריבית ע"י הוצאה לפועל
בבית הדין האזורי ירושלים ביקשה האשה לעקל כספים מהבעל עבור חיובי מזונות שלא שילם, ובנוסף עבור חיובי השנה העתידית. ההוצל"פ עיקלה את כספי העבר כולל ריבית והצמדה. הבעל טען שגביית הריבית הינה גזל, ועוד טען, שאין לעקל עבור מזנות עתידיים.
בנוגע למזונות עתידיים, בית הדין נדרש לסוגית עיקול כספים בבעל חוב שמבזבז נכסיו, ואם ניתן לעקל עבור חוב שטרם נוצר, כמו כן, אם מזונות הילדים הוא חוב קיים או חוב מתחדש, ואם יש מקום לעקל בחיוב מזונות הילדים יותר מבחוב רגיל. ובעניין גביית הריבית, דן ביה"ד בדברי הרמב"ן והרמ"א שריבית בעל כרחו של הלווה - כגון שהמלך גזר לפרוע ההלוואות ממטבע החדשה אע"פ שלוו מטבע ישנה, אינה ריבית ולא גזל, כיון שהיא בע"כ של לווה ולא שכר המתנת המעות, ולפי זה, ריבית שגובה ההוצל"פ בע"כ של הבעל אינה ריבית ומותר לאשה לקחת אותה, אך למעשה חששו לדעות שאין דינא דמלכותא דינא בארץ ישראל, ולכן בכל מקרה כזה המוציא מחברו עליו הראיה.
לפסקים מבית הדין האיזורי ירושלים
גבאי שפינה אופניים שהיו מונחים זמן רב בחצר בית הכנסת
גבאי בית כנסת שם לב לאופניים חשמליות שעמדו זמן רב בחצר בית הכנסת ללא תזוזה, בחניה המיועדת לאופניים. הוא החליט לפנות את האופנים על אף שלא הפריעו, כי חפצים נטושים משווים למקום מראה מוזנח, וכמו שעושה בספרים שנמצאו ברחבי בית-הכנסת. לאחר תקופה, פנה לגבאי אדם שביקש לדעת האם הוא יודע להיכן נעלמו האופניים שלו, ואף נתן בהן סימנים.
הדיין הרב אבישי נתן מייטליס קבע שהגבאי היה צריך לפרסם את דבר האבידה גם אם עבר זמן רב, כדעת האחרונים שלא מועיל זמן רב אלא אם יש הנחה שהבעלים כבר התייאשו. מ"מ, מלכתחילה אפשר לפרסם מודעה שנכנס לבית הכנסת עושה זאת על דעת שחפצים הנשארים בבית הכנסת במשך חודש, יפונו, ובאופן כזה רשאי הגבאי לעשות באופנים ובשאר החפצים כהבנתו, ולשוות לבית הכנסת מראה מכובד.
לפסקים ומאמרים מאת הרב אבישי נתן מייטליס
השאלה היכן לדון, עולה פעמים רבות בין בעלי הדין, לרוב מתוך אינטרס אישי. בבית הדין במצפה יריחו טען אחד הצדדים שזכותו לידון בבית דין שאינו בעירם, משום המנהג ללכת לבית הדין שבעיר הוא מדברי הרמ"א ולא מפסיקת השו"ע, והוא מבני עדות המזרח, ולראיה הביא מתשובת חקקי לב (חו"מ ב). נשיא מכון פסקים, הדיין הרב ברוך פז, דחה את דבריו, ובאר שלפי החקקי לב, אין אפשרות לנתבע להוציא את התובע מעירו, אפ' אם הנתבע מעיר אחרת, ומה שכתב הרמ"א שהולכים אחר הנתבע, הוא אך ורק כאשר הנתבע גר בעיר אחרת, אבל כאשר שניהם גרים באותה עיר, גם השו"ע לא כתב שהנתבע יכול לכפות את התובע לדון בעיר אחרת. מלבד זאת, הפנה הרב למאמרו של הרב ניר אביב - סמכות בית דין ישובי, שם הביא כמה וכמה מפוסקי ספרד שפוסקים את דברי הרמ"א כאשר יש ב"ד קבוע בעיר, אין הנתבע יכול להוציא את התובע למקום אחר.
לפסקים ומאמרים מהרב ברוך פז נשיא מכון פסקים
אדם שכר מחברו דירת מרתף. באחד הימים נפלה עליו חתיכת טיח מהתיקרה, הוא נפצע קלות, ומסך המחשב שלו התקלקל. המשכיר תיקן את התיקרה, וכעת השוכר תובע ממנו תשלום על הנזק, בטענה שממונו של המשכיר הזיק אותו. מנגד הנתבע טוען שנזק נגרם באשמת השוכר, עקב חוסר איוורור כראוי, כל צד הביא מומחים לחיזוק טענותיו. בית הדין 'לכתחילה' - אריאל, דן במקרה זה האם אפשר לחייב כאן מדין ממון המזיק או משום 'חזי דעלך קא סמיכנא', והסיק שלא הייתה כאן רשלנות או התלמות מבעיה ידועה, ולכן המשכיר פטור מלשלם את הנזק על המחשב.
לפרטי בית הדין לממונות לכתחילה - אריאל
(למעבר לפסקי הדין באתר יש ללחוץ על הכותרות)
- מפסקי הדף היומי
ברכות ללומדי הדף היומי שהתחילו מסכת בבא בתרא בסוף השבוע שעבר.
מסכת בבא בתרא ממשיכה את קודמותיה בדיני נזיקין, ובפרט בין שכנים ושותפים.
באתר, בנוסף למפתח ע"פ נושאים ומקורות, קיים מפתח פסקי דין ייעודי לפרקים ראשון ושני, על פי סדר דפי הגמרא. מוזמנים לעיין ולהרחיב את לימוד הדף היומי להלכה ולמעשה.
מפתח פסקי דין - בבא בתרא פרק ראשון
מפתח פסקי דין - בבא בתרא פרק שני
כופין לבנות חומה - בבא בתרא ז ע"ב
הגמרא בבא בתרא דף ז: אומרת שכופין את בני העיר לבנות חומה דלתיים ובריח בין בעיר הסמוכה לספר ובין בעיר שאינה סמוכה לספר. בבית הדין ארץ חמדה בעופרה תבע בעל עסק באיזור תעשייה את היישוב שידאג לשמירה גם על האיזור תעשיה. תושבי היישוב סברו שהם עושים חסד עם בעל העסק, אך בית הדין קבע שחל עליהם החיוב מעיקר הדין, ואם הצבא לא מוכן לשין שם שמירה, עליהם לדאוג לכך בעצמם.
- חדש באתר - תשובות למבחני הדיינות חושן משפט ב
שו"ת דיינות חושן משפט חלק ב
חדש באתר - לתועלת הנבחנים לדיינות - קובץ תשובות מעודכן לחושן משפט חלק ב, ובו תשובות ע"פ סדר השו"ע לכל מבחני הדיינות שנערכו עד עתה. התשובות נענו ע"י תלמידי הכולל בבית אל בשלושת הסבבים שנגשו לחושן ב'.
ניתן להוריד את הקובץ המלא מאתר פסקים, בקישור: תשובות חושן משפט חלק ב - חדש
ניתן גם קרוא את התשובות בדפי האתר לפי נושאי חושן משפט: מאמרים ועיונים>תשובות
למבחני דיינות>חושן משפט>חלק ב חדש.
כנסים בדיני ממונות
היום - כנס דיני ממונות ומשפט עברי ה-33
בראשות הרב רצון ערוסי שליט"א, יחל הבוקר, יום שני כה סיון, עד יום רביעי כז סיון,
במלון שלום רח' שחראי 24 ירושלים, בנושא דיני המלחמה במשפט התורה.
כנס דייני בתי הדין לממונות ה-19 מבית מכון משפטי ארץ
בנושא: תוקפם ההלכתי של קנסות בחוזים. יתקיים במקביל, היום יום שני, בין השעות 17:00-19:00.
בהשתתפות: הרב יעקב אריאל, הרב אליעזר איגרא, הרב רצון ערוסי, הרב יוסף כרמל והרב אברהם גיסר.
יום העיון לדייני ואברכי לכתחילה - תשפ"ד
יתקיים בע"ה ביום ראשון ז' מנחם-אב תשפ"ד בשעה 14:00,
במכון אריאל, רח' הפסגה 5, בית וגן ירושלים, בנושא: דיני עבודה.
חדש בעולם משפט התורה
ספר נועם המשפט - חלק א - הלכות דיינים ועדות
יצא לאור בס"ד ספר חדש בדיני ממונות, מאת הרבנים הרב נועם דביר מייזלס והרב חיים בריסק שליט"א.
הספר מבוסס על שיעורים שהעביר הרב מייזלס, דיין ואב"ד לממונות, וראש בתי המדרש להוראה ודיינות בתל אביב (קהילת שלום) וליפתא-מי נפתוח (ביכנ"ס ירושלם השלימה), עם עריכה ותוספת נופך של הרב בריסק, רב קהילת עולי חבר העמים בפ"ת, ומלומדי הכולל דיינות בת"א.
ייחודו של הספר הוא העיסוק בסוגיות בעיון, וביישומן בהנהגות המקובלות בבתי הדין. כל סוגיא נפתחת במקורה, ממשיכה בהיקפה ופרטי דיניה ומסיימת בהנהגות המקובלות בבתי הדין בזמן הזה, וכל זה בתכלית הקיצור, לקבלת תמונה כוללת.
חלק מהנושאים הנידונים בספר: חידוש הסמיכה וההוראה בזמן הזה, שכר דיינים, דיון בלילה, כללי פסיקה וכללי 'קים לי', שמיעת הטענות מפי טוען רבני או עורך דין, כתיבת נימוקים לפסק דין, קבלת ראיות מאמצעים חדשים כמו הקלטות, צילומים, מכונת אמת ודנ"א.
הספר זכה להסכמות מגדולי הרבנים והדיינים, הרב הראשי והראשון לציון הרב יצחק יוסף, ראש אבות בתי הדין ברבנות ירושלים הרב ברוך שרגא, ראב"ד כתר תורה הרב שלמה זעפרני, ראב"ד דרכי משפט הרב שלמה בארי, אב"ד דרכי תורה הרב אשר וייס, אב"ד הוראה כהלכה הרב אברהם צבי הכהן וחבר ביה"ד של הרב יעקב מאיר שטרן הרב חיים איידלס.
להארות ולפרטים: [email protected] וכן במודעה המצורפת.
תחרויות חיבורים בדיני ממונות
כולם יכולים לכתוב על דיני ממונות
בשנים האחרונות נפתחו כמה תחרויות לכתיבת מאמרים, חלקם עוסקים באופן ספציפי בדיני ממונות, וחלקם לא דוקא. זימנה המלחמה התחדשות של עיסוק בנושאים שונים בתוכם נושאים רבים בדיני ממונות. כחלק מזה, שלוש מן התחרויות מבקשות מאמרים בדיני ממונות בזמן מלחמה, וכל אחת פונה לקהל שונה:
כולל דיינות כרמי משפט ענב, יוזם כבר שנה שלישית תחרות כתיבה בדיני ממונות, והשנה - דיני ממונות בעתות מלחמה. התחרות מיועדת לתלמידי ישיבות משיעור ה' ומעלה, ומטרתה - מאמרים בדגש על עיון בפוסקים ועד ההלכה למעשה. התחרות לשנה זו כנראה הסתיימה, אבל אפשר להתכונן לשנה הבאה. פרטים באתר הכולל.
'והגית בו' - המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן, הכריז זו השנה הרביעית, על תחרות 'והגית בו' והשנה בנושא 'מלחמת חרבות ברזל בראי ההלכה', הרבה מהנושאים בזה שייכים לדיני ממונות. תחרות זו מיועדת לעודד בני תורה גברים ונשים מעל גיל 35, עובדים, שתורתם אינה אומנותם אבל היא תופסת חלק משמעותי בחייהם. כאן הדגש הוא על מקוריות. פרטים באתר המכון הגבוה לתורה - אונ' בר אילן.
תחרות 'נטע ישראל - ע"ש נטע וישראל גטניו', מתקיימת זו השנה השניה, והשנה בנושא 'ממון ומלחמה' בתנ"ך הלכה אגדה מדרש וכו'. התחרות מיועדת לכלל הציבור ותאריך ההגשה הוא ח' בתמוז תשפ"ד. פרטים באתר רבנות אבני חפץ.
עוסקים בדיני תורה או בענייני חושן משפט? יש לכם דברים מעניינים לומר לציבור? יש לכם ספרים חדשים בענייני חושן משפט?
צרו איתנו קשר במייל, ונפרסמם בע"ה בעדכון הבא:
