לכבוד הרב יישר כח גדול על כתיבת פסקי הדין ופרסומם,
בפסק הדין נכתב:
בהלכות פועלים מבואר, ששני צדדים שהגיעו להסכמה על עבודה מסוימת אך לא סיכמו מראש את גובה התשלום, התשלום הוא על פי הנהוג והמקובל באותו מקום על עבודה דומה...
לכאורה כאשר בטלה הקציצה הפועל מקבל כפחות שבפועלים,
המקור הוא בגמ' ב"מ עו. שהיכן שהפועלים נשכרים בג' או בד' ולא דיברו על מחיר אין לו אלא כפחות שבפועלים.
ובריטב"א (שם) מוכח שדין זה לא רק בשלח שליח לשכור לו פועלים, וז"ל:
"לא צריכא דאיכא דמתגרי בתלתא ואיכא דמתגרי בארבעה. פי' וכיון דכן ידם על התחתונה ולית להו אלא תלתא, ואפילו רובא בד' ומיעוטא בג' שאין הולכין בממון אחר הרוב, והוא הדין היכא דאיכא דמיתגר מג' ומד' ומה', ואף על גב דאמרינן באידך פירקא (פ"ז א') השוכר את הפועל כאחד וכשנים מבני העיר שמשמנין ביניהם התם משום דאמר כאחד וכשנים מבני העיר, אבל בשוכר סתם או כשעושה מלאכה שלא בקציצה אין לו אלא כפחות שבפועלים, כנ"ל".
הביאו הקצות בסימן שלא.
משה מאיר אבינר (חוקר במכון פסקים)
