סיטונאי סכם עם קמעונאים שימכרו בקומיסיון וסוכם על סכום מינימלי אותו יקבל הסיטונאי וההכנסות יחולקו בשווה. חלק מהלולבים נגנבו והשאר נמכרו. הסיטונאי תובע מהקמעונאים את ערך הלולבים שנגנבו לפי ערכם הסיטונאי באותו זמן. הקמעונאים טוענים שכיוון שההכנסות כיסו את הסכום שסוכם אין עליהם יותר אחריות.

מושב התקשר בחוזה לשנה עם חקלאי לצורך עיבוד קרקעות המושב. לאחר כמה שנים שלח המושב לחקלאי מכתב לסיום ההתקשרות. המכתב לא הגיע לחקלאי והוא המשיך בעיבוד הקרקע. הושגו הבנות בקשר לפיצוי לחקלאי על עבודתו בחוזה ובסופו נכתב "אין חיובים הדדיים". כעת תובע החקלאי פיצויים על השקעות נוספות ששכח לפרט משום טרדה. המושב טוען שהמשפט "אין חיובים הדדיים" מבטל חיובים אלו. בנוסף טוען המושב כי ייתכן שלא יהנה מהשבחה זו.

מתפלל שהוא בעל תפילה בביהכנ"ס, פנה לעירייה בטענה כנגד גבאי ביהכנ"ס שלדעתו לא מחלקים את המקומות בשווה. מתפללים אחרים רגזו על כך, ודרשו שלא יהיה בעל תפילה ביוה"כ משום שאינו מרוצה לקהל. הגבאים טוענים בנוסף לזה, משום שקולו אינו נשמע דיו. התובע לעומתם טוען שאין דברי הרמ"א בעניין אמורים בשאינם מרוצים מסיבה חיצונית, אלא רק אם אינו כשר. האם הגבאים נהגו כדין?

מלווה ולוה חתמו על שטר הצהרת כוונות להלוואה, כעת המלוה תובע להיפרע מהנכס המשועבד של הערב. הלוה טוען שההלואה לא בוצעה מעולם, והמלוה רצה לגבות את כל דמי ההלואה מהערב, אע"פ שהערב גילה שהלוה פרע סך מסויים למלוה, והמלוה הודה בב"ד בפרעון.

קופות הכסף הנאסף בביהכנ"ס נחלקות ע"י הרבנים, והמכירות ותרומות ישירות לגבאים מתחלקות על ידיהם. הגבאים החליטו לתת סך מסויים לעני ת"ח המתגורר מחוץ לעיר, אך מעביר בה שיעורי תורה הוא ואשתו. רב מרבני בית הכנסת אמר שיש כאן שתי בעיות: א. עניי עירך קודמים, ב. אין משנים מצדקה לצדקה.

בתיק מסויים ניתן פס"ד סופי. לאחר מכן, המבקשת הגישה בקשה להבאת ראיות נוספות, וביה"ד קבע זמן לזה. המשיבה, ע"פ מה שנראה לה שפסה"ד הוא סופי, הגישה בקשה לערכאות לביצוע פסה"ד. המבקשת הגיעה לביה"ד ע"מ שזה יבהיר שפס"ד זה, מכח הראיות החדשות, אינו סופי, והדיון שנקבע הינו חלק מהעניין הקודם.

בני זוג המתגרשים, ויש להם משנות הנשואין תאים מופרים - עוברים מוקפאים. עקב הגרושין, הבעל רוצה להשמידם, והאשה רוצה להשאיר אותם ולהמשיך את התהליך. האם אחד יכול לכפות את השני להמשיך את התהליך, או לחלופין, האם אחד יכול לכפות את השני להשמיד אותם.

מדובר בדיון על דיון נוסף שנקבע בביה"ד שאחר שנתנו פס"ד, כיון שהתובעים טוענים שיש בידם טענות חדשות. הנתבעים טוענים שהתובעים 'לא צייתי דינא', וכן דורשים הפקדת הכסף שזכו בו בפסק הקודם, וטענות נוספות, ולכן רוצים הנתבעים לבטל את הדיון. בה"ד יושב לדון האם הטענות לביטול הדיון מוצדקות.

: התובעים מבקשים, במהלך הדיון בתביעתם, למנוע מהנתבעים לתבוע תביעה נגדית בבי"ד זה.

הצדדים מתווכחים האם על הנתבעת להגיע לדיון בעצמה או שרשאית לידון באמצעות בא כוחה. טענת התובעים, שע"מ להגיע לחקר האמת כראוי עליה להופיע בעצמה בביה"ד, כיון שרק היא הייתה בפועל במקום המעשה. הנתבעת טענת לעומתם, שאין עליה להופיע בב"ד, כדין נשים יקרות, ובמקום זה יופיע בא כוחה.