בית הדין הוציא צו עיקול לבקשת התובע. ב"כ של הנתבעים טען כי אינו מעוניין להמשיך לדון בפני הרכב זה כיוון שצו העיקול ניתן במעמד צד אחד בלבד. בית הדין פסק כי אין פסול בהרכב. לאחר שניתן פסק הדין פנה ב"כ של הנתבעים לערכאות על מנת לבטל את תוקף פסק הדין.

הנתבע רוצה ללכת לבית דין אחר באותה עיר.

אישה נתבעה לדין על ידי אישה אחרת. בעלה של הנתבעת הופיע לדין יחד עם אשתו. התובעת אינה חפצה בנוכחות הבעל.

בית מדרש חתם על חוזה שכירות ובו סעיף המאפשר לו לצאת לפני הזמן בחוזה בהתראה של שלושה חודשים מראש. לאחר זמן חבר הנהלה של בית המדרש שלח למשכיר מכתב שבעוד שלושה חודשים הוא רוצה לסיים את השכירות. לאחר חודש אותו חבר הנהלה כתב שהוא חוזר בו ורצונו לממש את השכירות עד התאריך המקורי. המשכיר דורש את פינוי המושכר בתאריך המוזכר במכתב הראשון או הכפלת דמי השכירות. השוכר טוען שחבר ההנהלה לא היה מוסמך לשלוח את המכתב.

נתבע לערכאות שהפסיד שם, תובע בחזרה את תובעיו בבית דין, בטענה שדנו אותו שלא על פי דין תורה.
הנתבעים טוענים שמכיוון שהגן על עצמו בבית המשפט, זה מוכיח שקיבל על עצמו את דינם.

דיירים תבעו את שכנם לבית משפט ע"י עו"ד. הנתבע דרש לדון בדין תורה, אך הם לא הסכימו. בית המשפט חייב אותו וקבע לו בנוסף תשלום הוצאות.
כעת הנתבע תובע בדין תורה את העו"ד, שיחזיר לו את מה ששילם לו עפ"י בית המשפט, בטענה שזה כסף גזול כיוון ששילם שלא עפ"י דין תורה, והאחריות היא גם על העו"ד עצמו משום שאין שליח לדבר עבירה.

נתבע שמשמש כראש ישיבה, מבקש למנות שליח שיטען במקומו, והתובע מסרב.

מלווה גבה את הלוואתו מהערבים, וכעת הערבים תובעים את הלווה שישלם להם את מה שגבו מהם.

אדם השכיר דירה לישיבה לצורך מגורי פנימייה של תלמידיה. הוסכם בעל פה על מס' מסויים של תלמידים. התובע טוען שגרו יותר תלמידים ממה שהוסכם, ושנעשו נזקים לדירה מחמת ריבוי הדיירים, וכן מחמת איטום מוגזם של החלונות בזמן מלחמת המפרץ. הוא תובע תשלום נוסף על שכירות הדיירים הנוספים, ותשלום על תיקון הנזקים. הנתבע מודה שזמן מסויים גרו יותר תלמידים, אך טוען שהיו פחות ממה שטוען התובע. כמו כן נחלקו השוכר והמשכיר על פירוש ההסכם ביניהם לעניין מס' הדיירים שיגורו בדירה. לגבי הנזקים הנתבע מוכן לשלם, אך טוען שהאיטום לא היה חריג.

אדם ששכר דירה בבית מגורים עשאה בית כנסת בידיעת המשכיר. לאחר כמה שנים המשכיר הציע את הדירה לשכירות לעמידר, ושם הוא קיבל הצעה לדמי שכירות גבוהים בהרבה. לכן הוא תובע מהשוכר שיתן לו דמי שכירות כמו שהוצע לו מעמידר. הנתבע משיב שהוא סיכם עם עמידר שלא יקחו את הדירה כדי שלא יביאו לסגירת בית הכנסת.