בעל ואשה שהתגרשו חתמו שיבררו שני עניינים שלא הגיעו בהם להסכמה בפני ביה"ד.
א. הבעל לווה מחמיו סכום כסף לקנות דירה. לאחר זמן חמיו היה צריך את הכסף, כיוון שלחתן לא היה סכום זה לפרוע, חמיו הודיע לו כי הוא לוקח הלוואה בסכום זה פלוס ריבית מהבנק . ועל החתן לפרוע לו כל חודש 1500 ש"ח עד לפרעון כל ההלוואות והריביות. לטענת החתן מתחילה הוא התכוון לפרוע רק את הקרן, וכן האשה צריכה להשתתף עמו בפרעון החוב. האשה טוענת כי חוב המשכנתא כולו על הבעל. צד ג' הצהיר כי אם יש בעיה של איסור ריבית הוא לא מעוניין לתבוע כסף זה.
ב. ביה"ד הרבני חייב את הבעל ב5000 ש"ח לצורך מזונות. הצדדים נחלקו מה נכלל בתשלום המזונות בו חייבו את הבעל. הבעל טוען ששילם 33,000 ש"ח ל8 חודשים והאשה קיבלה עוד כ24.000 ש"ח מביטוח לאומי. הבעל טוען כי עליה להחזיר לו 17.000 ש"ח. והאשה טוענת כי הסכום שקצבו ביה"ד אינו כולל הוצאות לימודים ובהם עליהם להתחלק בשווה.

מלמד בת"ת התנהל באופן שאינו ראוי (איחורים ואלימות) ופוטר באמצע השנה. המלמד תובע את שכר המשך השנה ופיצוי פיטורין.
הנתבע טוען כי מעשי התובע גרמו לפטורין. ולגבי פיצויי פיטורין בשנה הראשונה הותנה מפורשות עם התובע כי לא יקבלם. ולגבי שאר הזמן התנהלותו מאד הזיקה ובמקרה כזה לא מגיע לו פיצוי.

הנתבע חפר חלל מאורי דירתו סמוך לבניין השכנים טוענים כי יש להם נזקים מחמת כן. א. ערעור היסודות. ב. הונחה פסולת בניה על המרפסת ביתו ונגרמו סדקים בדירות מתחת המרפסת. ג. הקבלן והמהנדס הסירו את אחריותם על פגמים בבניה מחמת מעשה זה. ד. ערך דירתם ירד.
הנתבע טוען כי העבודות נעשו בליווי מהנדס שאישר את העבודות. ושאר התלונות לא קרו מחמתו אלא מחמת שהשכנים הפיצו שקרים שגרמו למהנדס הבנין להסיר את אחריותו וכן להורדת ערך הדירות.

הצדדים היו אצל בורר מוסכם שחייב את התובע למכור את שטח המוסד לידי הנתבע בסך 5 מליון ש"ח. אך קבע שיש להפחית מהסכום את ערך שטח ומבנה ביה"ס שנלקח ע"י העירייה.
כעת הצדדים באו לביה"ד לשם שומת הנכס.
לאחר שהצדדים הביאו שמאים, ביה"ד דן כיצד יש להכריע בין השומות וכיצד יש להבין את ההסכם הכתוב בחוזה.

התובעים קימו מו"מ ארוך עם הנתבעים, בגין קניית נכס של הנתבעים הנמצא בשלבי פינוי בינוי. לאחר שבאי-כוחם ערכו טיוטת הסכם וסיכומו בניהם 'בא נצא לדרך' - טרם חתימה על טיוטת ההסכם - חל עיכוב בביצוע העסקה במהלכו הנתבעים נאלצו להחליף מייצג, כאשר זה האחרון היסב את תשומת ליבם שהיטל ההשבחה עשוי להיות גבוה בצורה משמעותית מסכום שניקב תחילה ועל בסיסו נערך המו"מ על העסקה, מה שהופך את העיסקה לעסקת הפסד שאינה כדאית. לבסוף, הנתבעים החליטו שלא למכור את הנכס בשלב זה. התובעים דורשים לקיים את העסקה, או לקבל את הפיצוי המוסכם בטיוטת ההסכם. בנוסף, תובעים הוצאות, הפסדים ועוגמת נפש. הנתבעים משיבים שפעלו בתום לב מוחלט, כאשר גובה היטל ההשבחה היה תנאי מתלה בהסכם, והם חזרו בהם רק משהתברר שהם עלולים להפסיד מהעסקה, ואחר שהם בכל זאת ניסו בדרכים שונות לקיים את העסקה. ומכיון שטיוטת ההסכם לא נחתמה, הם פטורים מכל תביעה.

בני זוג לוו סכום מאבי האשה עבור קניית דירה. לאחר הגירושין, האשה טוענת שהמשך פרעון ההלוואה מוטל על הבעל בלבד, והבעל טוען שעל האשה לפרוע מחצית מההלוואה. בנוסף, כיון שנתאחרו בהחזר החוב, והאב היה צריך את הכסף בדחיפות, הוא לקח הלוואה אחרת מהבנק, על סכום הלוואה זו שנתן, ועכשיו הוא תובע גם את הנזק שנגרם לו מהריבית שצריך לשלם לבנק, החתן מסרב לשלם מחשש לאיסור ריבית.

אשה ממשפחה שהקימה וגרה שנים רבות במושב מסויים בארץ. לפני כמה שנים עבר לחו"ל, כאשר בידי המשפחה מכתב שהיא זכאית לקבורה חינם בבית העלמין של המושב. יו"ר המועצה אמר לשליח המשפחה, שהמכתב אינו רלוונטי עוד, כיון שחוזר מנכ"ל חדש מחייב אותו לגבות תשלום מכל תושב חו"ל, ועליהם לשלם כדי שיוכל להוציא אישורי קבורה.
בפועל, המשפחה נאלצה לשלם והקבורה התבצעה, אך הכסף חזר. עכשיו הנהלת בית העלמין תובעת את הכסף והמשפחה מסרבת לשלם, בטענה שהתשלום הראשון היה באונס.

קבלן וקבלן משנה חתמו הסכם שעבודה שהקבלן השני יעשה לראשון בתוך פרק זמן, כל אחד מטיל על השני את ההוצאות שנגרמו בעקבות העיכוב הארוך בבניה.

התובע רכש רכב והתברר שהוא עבר תאונה וחברת הביטוח הגדירה אותו כ"אובדן גמור להלכה", הייינו שערכו ירד מאוד.
הנתבע טען שלא ידע זאת ומוכן לבטל את העיסקא.
התובע דרש גם החזר הוצאות שהיו לו מחמת קניית הרכב.

התובע קבלן חתם חוזה עם הנתבע ולטענתו הנתבע הוסיף דרישות ולכן חייב לשלם יותר מהחוזה.
הנתבע תובע פיצוי על נזקים שנגרמו להם מחמת עיכוב העבודות.