א' השכיר לב' מגורון שהיה שכור בידיו. הצדדים הסכימו בעל פה שדמי השכירות יהיו הסכום אותו משלם ב' עבור המגורון. א' תבע מב' את דמי השכירות והחשמל וסעיפים נוספים והודה כי סכום מסוים כבר שולם. ב' טען כי הסכום ששילם גבוה מהסכום שציין א'. עוד טען כי הסכום מוגזם ושקבל דיווח מאוחר ובנוסף טען כי חשב ששכר רק חלק מהמגורון.

למסיבת פורים הוזמן שולחן קזינו וציוד נוסף. המזמינים סיכמו על "שולחן קזינו מקצועי", אולם התברר שהוא קטן מכפי שחשבו ולכן בקשו להפחית את התשלום. ספק הציוד סרב ואמר שאם המזמינים ישתמשו בציוד הם יתחייבו במלוא הסכום. המזמינים סרבו והספק לקח את הציוד.
הספק תובע תשלום על הציוד כיוון שא"א לבטל בתוך שבועיים את ההזמנה.

התובעים רצו להרחיב את ביתם לכיוון המגרש של השכן. באותו זמן החל השכן לבנות במגרש שלו. במהלך הבניה היו סכסוכים והתובעים טענו שהיו נזקים. לאחר שנסתיימה הבניה רצה הנתבע להנמיך את חזית גינתו ולשם כך בנה קיר תמך בגבול בינו לבבין התובעים. התובעים הרסו את הקיר בטענה שהוא פולש לשטחם יותר מדי. הנתבע תובע מהתובעים את עלות הקיר.

אדם שכר נער (להלן, התובע) לבצע עבודות שיפוץ, כמו כן סוכם שהנער יביא נערים שיעבדו אתו וכי הוא יקבל שכר גבוה משלהם. לאחר כמה ימי עבודה עזבו התובע וחבריו את העבודה. המעסיק שילם לנערים האחרים אולם סרב לשלם לתובע בטענה שעזיבת העבודה באמצעה גרמה לו נזק.

בעל הבית תובע את הקבלן כיוון שלא גמר את העבודה על נזקים והשלמת העבודה ובנוסף דורש קנס על הפיגור וטוען כי הקבלן בא יחד עם כמה אנשים לביתו ואלה צעקו ואיימו עליו וכי הקבלן העסיק פועלים ערבים בניגוד להסכם. הקבלן טוען שהפסיק את העבודה כשהבין שהתובע אינו מעוניין לשלם לו את שאר הכסף.

התובע היה מעורב בתגרה שהנתבע היה עד לה. התובע תובע שבית הדין יחייב את הנתבע להעיד שנית את כל הידוע לו על התגרה. הנתבע טוען כי העיד את כל הזכור לו וכי ההרשעה לא נבעה מעדותו.

קונה רכב עשה בדיקה שטחית במוסך, משום שמכוני הבדיקה שבתו באות העת, והחליט לקנות את הרכב, תמורת 37,000 ₪, לאחר הקנייה הוא גילה שנורה כלשהי בלוח השעונים דולקת באופן קבוע, לאחר בירורים הסתבר שהרכב עבר תאונה חזיתית, כמו כן הוא גילה שיש קלקול במערכת האימובלייזר, ודבר זה מונע ממנו לבטח את הרכב. כמו כן הסתבר לו שיש תקלות במשאבת דלק וברדיו. לכן הוא דורש לבטל את המכירה. לטענת הנתבע הרכב לא עבר תאונה ברשותו, וכמו כן הוא תיקן את כל התקלות שהיו ברכב.

המשכיר תובע את השוכר על מספר נזקים שהשוכר השאיר בדירה, ולא החזירם למצבם הקודם. וכן מראה שנשברה בזמן שהשוכר היה בדירה.
השוכר טוען שנזקים אלו הם בלאי סביר שאין לו אחריות עליהם. והמראה - המשכיר מחל לו עליה.

שני נערים סיפרו למוכר שפתחו עסק וקנו מוצרים לעסק. המוכר אמר להם חבל שלא קניתם אצלי בזול. מחמת דיבור זה הנערים באו לקנות אצלו, ובשעת הקניה לא נאמר מה מחיר המוצר. לאחר זמן גילו הנערים שהמחיר אותו גובה מוכר זה גבוה בהרבה ממה שקנו קודם.

התובעת נכנסה לקראוון של המועצה וקנתה מהדייר הקודם תוספת לקראוון וכן מספר פריטים שהיו בקאוון. לאחר כחודשיים התובעת דרשה מהנתבע שישיב לה חלק ממה ששילמה כיוון שהפריטים שקנתה לא שווים את הערך שסוכם ביניהם.
התובע טוען שהתוספת שווה 50,000 ובפועל הוא הסכים שתשלם 43,000. והפריטים הנוספים ניתנו במתנה.
במהלך הדיון התברר לבית הדין כי השוווי של התנור הוא 2000 ש"ח בעוד שהמוכר תימחר אותו ב7000 ש"ח.