קבלן שנכנס במקום קבלן בנין אחר תבע את הלקוח בשל איחור תשלום לשלם לו קנסות ותביעות נלוות, ואילו הנתבע תבע זיכויים בגין אי גמר העבודה בפרטים מסויימים.

נהג צריך לעבור דרך רשות הנתבע על מנת להחנות את המשאית. ברשות הנתבע היה בור שכוסה על ידי הנתבע. לאחר שנשאל על ידי הנהג ענה כי המשאית יכולה לעבור, הכיסוי לא עמד בעומס, התעקם והזיק למשאית. בעל המשאית תובע מהנתבע את דמי תיקון המשאית.

התרחשה תאונה בין התובע והנתבע באשמת הנתבע. משיקוליו בחר התובע לתבוע את הפוליסה של עצמו. הנזק הוכרז כ"אובדן גמור". לפי תקנות חברת הביטוח, במקרה כזה מפסיד התובע את הפוליסה עבור משך הזמן שנותר. התובע הפסיד חצי שנה של ביטוח אותו שלם עבור הרכב שקנה ואותה הוא תובע.

התובע ביקש מנגר חובב להתקין עבורו ארון מטבח בביתו, לאחר זמן מה הארון נפל ונגרם נזק בעיקר לכלים שהיו בארון, לשיש ולמייבש כלים, אך גם נזקים קלים לאשת התובע, התובע תובע סך הכל כ- 3000 שח עלות הנזקים שנגרמו לארון ולכלים האחרים שניזוקו, ו- 1800 שח על עגמת נפש.
הנתבע טען שהוא בנה את הארון כטובה, ושהוא התרה בהם שהארון אינו תקני, והתובע התעקש על ארון כזה, לאחר מכן הוא הורה לתובע שלא להשתמש בארון בדברים כבדים, אך הם לא נענו לבקשתו.
בית הדין פנה למומחה שאישר שהיתה רשלנות בהתקנת הארון, ויתכן שהארון היה קורס גם בלי עומס מיוחד.

התובעים הם דיירי הקומה העליונה בבניינים שבהם אפשרות לבניית קומה נוספת בשכונה שנבנתה על ידי כונס נכסים לאחר שהקבלן שמינתה האגודה הנתבעת פשט את הרגל. התובעים דורשים שהאגודה תתן להם את הסכמתה לבניית הקומה הנוספת ללא תמורה וטוענים שמבחינת החוק אין כלל צורך בהסכמה. האגודה טוענת שזכות הבנייה שייכת לה והביאה חוזה בינה לכונס הנכסים המאשש את טענתה, עוד טוענת האגודה שעל מנת לאשר את הבנייה יש לכנס אספה של חברי האגודה שכן ישנה החלטה מאספה קודמת שאין לבנות כיוון שהבניינים אינם חזקים מספיק עבור קומה נוספת, טענה זו נטענה על ידי אותם אנשים שמבקשים כעת לבנות. האגודה אף דוחה את הטענה שאין בסמכותה למנוע בנייה וטוענת שכך המנהג. התובעים טוענים שטענו כך בזמנו על מנת למנוע גניבה של זכות הבנייה על ידי אחרים וכי יביאו חוות דעת מומחים שהמבנים כשירים.

הנתבע שכר ריינג'ר מהעמותה לצורך עבודתו, הוא היה אמור להחזיר את הרכב עד לתאריך 28 לספטמבר 2008, בפועל הוא איחר בהשבת הרכב, ובין התובע לנתבע התעוררה מחלוקת באיזה מקום הנתבע היה צריך להחזיר לתובע את הרכב, התובע תובע עבור האיחור בשכירות סכום של 5,396 ש"ח, ועבור הנזקים לרכב סך 1,915 ש"ח.

התובע עבד אצל הנתבעים קצת פחות מחודש עבודה, לאחר שסוכם לטענתו ששכרו יהיה 10,000 ש"ח בחודש בחודשי העבודה הראשונים, הוא תובע את שכרו, לטענת הנתבעים לא סוכם על 10,000 ש"ח בחודש אלא סוכם על שותפות ברווחים אם הם יהיו, וטרם היו רווחים, לכן לטענתם הם פטורים מכל תשלום עבור ה

התובע, רצה להשכיר חנות מהנתבע. הוא נתן דמי רצינות בסך 9500 ₪, והנתבע אמר שהם בכ"מ לא יחזרו. המקום לבסוף לא הושכר לנתבע, כיון שהוא רצה דמי פינוי של 6 שנים, בעוד התובע הסכים רק ל3 שנים. הנתבע לבסוף השכיר את חנותו לאדם אחר, והתובע דורש את דמי הרצינות בחזרה, בטענה שהנתבע ביטל את ההסכם.

הנתבע הניח מזרון על גג הבניין. בלילה סוער, שמע התובע שתי חבטות חזקות. המזרון נפל לחצר הבניין, ודוד השמש של התובע נפל ושבר את הקולט. התובע טוען שהמזרון שהיה על הגג בפשיעה, עף ברוח והפיל את הדוד, מה שגרם לשבירת הקולט.

התובע מכר נכס באמצעות מתווך. סך דמי התיווך 2% ממחיר הנכס. לאחר חתימת החוזה עם הקונה, ותשלום דמי התיווך, התגלה לקוי משמעותי בנכס, שגרם לניכוי מסכום העסקה הראשוני. התובע טוען שעל המתווך להשיב לו את ההפרש, שכן עלות הנכס ירדה, והנתבע טוען שסיים את תפקידו ברגע שנמצא הקונה, וכל הסכום הראשוני מגיע לו, ועוד שרשלנות התובע פגעה בשמו הטוב, מה שעשוי לגרום לו נזק כלכלי.