בעל אילן בקש מילדי השכן, שענפי האילן נמצאים ברשותו, שלא לקטוף מהפירות כיוון שהוא חפץ בהם. השכן טוען שהפירות שלו כיוון שהם ברשותו וכן שורשי העץ נמצאים ברשותו. בעל האילן טוען שהפירות שייכים לו.

התובע עבד כשכיר אצל הנתבע. התובע פסק מלפנות הנתבע לקבלת שכרו לאחר תקופה ארוכה בה ניסה לקבלו כיוון שנוכח במצבו הקשה של הנתבע. כעת, לאחר שנוכח כי מצבו של הנתבע השתפר הוא שב לתבוע את שכרו. הנתבע מודה בעובדות וטוען כי כיוון שהחוב נמחל כבר אין הוא חייב בו עוד. התובע טוען כי המחילנ נבעה מתסכול.

התובע שוכר דירה מהנתבע. השכירות המשיכה הצדדים המשיכו את השכירות לאחר השנה הראשונה מבלי לחתום מחדש על חוזה השכירות. באמצע השנה הרביעית בקש הנתבע להעלות את שכר הדירה. התובע טוען שהשכירות התחדשה על דעת החוזה הראשון ועל כן הנתבע אינו רשאי להעלות את דמי השכירות עד תום השנה. הנתבע טוען שכיוון שאין חוזה רשאי הוא לפנות את השוכר מתי שיחפוץ וכן להעלות את שכר הדירה כרצונו.

הנתבע ביקש למכור דירה, פנו למתווך וחתמו איתו על בלעדיות במכירת הדירה. לאחר שבוע, הגיע קונה ללא המתווך, שרכש את הדירה. המתווך תבע מהמוכרים דמי עמלה כפי שצויין בחוזה שהחתים אותם. המוכרים תמהו על בקשתו, ואז גילו כי בחוזה שחתמו עם המתווך, נכתב תנאי זה ב'אותיות הקטנות'. המוכר טען שלא ישב לקרוא את מסמך ההתקשרות מול המתווך, כיוון שלא מבין את השפה המשפטית, ולא העלה על דעתו שיתחייב בזה. וכן טען שזו עמלה גבוהה מהמקובל. לכן ברור שאין לראות בחתימתו הסכמה על כל הנזכר שם.

התובע דורש משכנו שלא יטיס רחפן מעל שטח חצרו, בטענה שמונע ממנו שימוש פרטי בחצר. נתבע טוען שאין באפשרותו להעיף את הרחפן באופן שלא יכנס לרשות השכן.

בעל צימר תבע שוכר על שהשאיר מגבת על חיישן הברז ולכן זרמו מים והרסו מכשיר חשמלי. וכן תובע שהשוכר השאיר עגלה שחסמה את סגירת השער למתחם ובגין כך ברחה חיית מחמד ונגנבו חפצים.

קטן קנה מצרכים במכולת ובדרך ניזוקו.
ההורים תבעו את המוכר שיחזיר להם את דמי הקנייה כיון שקטן אינו קונה.
המוכר טוען כנגדם שלאחר ששילמו על המצרכים אין לו אחריות.

שתי נערות בנקיון. לאחר גמר העבודה נתנו בעלי הבית את שכרן לאחת העובדות שתעביר לחברתה. לאחר זמן באה העובדת השנייה לבעלי הבית בטענה שלא קיבה את שכרה. טוענים בעלי הבית העברנו דרך החברה. טוענת החברה איני זוכרת אם ביצעתי את השליחות. לאחר הטענות התובעת התחילה להסתפק אולי נפרעה ואינה זוכרת. בית הדין דן מה הדין במקרה זה.

הנתבע סידר את החדר והכניס את הציק של התובע מתחת למיטה לאחר זמן התברר שהיה בתיק אוכל. התובע טען שהזיק לו את האוכל כיוון שאסור לאוכלו. הנתבע טען מספר טענות לפטור עצמו.

לקראת פסק וועד הבית הכריז שעל כל הדיירים לפנות את חפציהם מהשטח המשותף. לאחר זמן הורה מנהל הוועד לאחד הדיירים לזרוק אופניים שנשארו במקום.
התובע - בעל האופניים תובע את הדייר שזרק את האופניים. ומנהל הוועד טוען שהפסיד עצמו שלא פינה בזמן.