מזונות לאשה התובעת גרושין
עובדות
בפנינו תביעות הדדיות של בני הזוג הנ"ל, אשר נשאו
זל"ז בתאריך 21.10.92, ולהם שני ילדים. בתאריך יח אייר תש"ס הגיש הבעל
תביעת גרושין נגד האשה בטענה לחוסר תקשורת ומשברים, כשהוא כורך לתביעתו את עניני
מזונות האשה והילדים.
בתאריך כו אב תש"ס תבעה האשה גרושין בטענה שהבעל חי
עם אשה אחרת לא מכלכל את משפחתו ואינו מבצע את תפקידו כבעל.
בתאריך ז אלול תש"ס תבעה האשה מזונות עבורה
בביה"ד, וכן הגישה בקשה למתן צו למדור ספציפי במדור הצדדים, וכן לאסור על הבעל
להכנס לבית הנ"ל. תביעה זו כותרתה "כתב תביעה מתוקן למזונות האשה
ומדור".
בתאריך טו חשון ס"א הוגשה בקשה לקביעת הסדרי ראיה
בין האב לילדיו. לבקשה זו הוגשה תגובה של ב"כ האשה. כמו כן הגישה האשה
תביעה בבית המשפט למשפחה למזונות הילדים (ואף נפסקו מזונות טרום זמניים), וכן
תביעת רכוש (שמירת זכויות).
על כל הכרוך והטעון התנהל דיון בפני ביה"ד ביום ט"ו כסלו ס"א, כאשר ב"כ האשה טוען שהאשה חוזרת בה מתביעת הגרושין ומתקנת אותה באופן שיחייב את הבעל בתשלום מזונות לאשה, ואילו ב"כ הבעל טוען כי האשה דבקה ברצונה להתגרש, וע"כ אין מקום לחיוב מזונות, ועל הצדדים להתגרש.
פסק הדין
והנה בנדון שלפנינו השאלה העובדתית המתבקשת, האם האשה
חזרה בה מתביעת הגרושין והיא חפצה בשלום בית, או שדבקה היא בתביעת הגרושין.
כאמור האשה הגישה תביעת גרושין, ולאחר כעשרה ימים הגישה
באמצעות ב"כ תביעה מתוקנת לחיוב הבעל במזונות ובמדור ספציפי. בכל כתב התביעה
המתוקן לא חזרה בה האשה מתביעת הגרושין, וטענת ב"כ כי בתיקון כתב התביעה חזרה
האשה מתביעתה וחפצה בשלו"ב, אינה עולה בקנה אחד עם הכתוב בתביעת הגרושין. כך
גם בדיון שהתקיים בפני ביה"ד, בתחילה אמרה האשה: "אני רוצה להתגרש",
אולם לאחר מכן אמרה: "נכון שכתבתי בתחילה שאני רוצה להתגרש, אך עכשיו אני
רוצה שלום בית שיהיה אבא לילדים". לדעתינו ניכר כי מהבחינה העובדתית האשה
חפצה בגרושין, אך טוענת וחוזרת וטוענת לשלום בית, ע"מ לאפשר בסיס לתביעת
מזונות האשה ומדור ספציפי, שמהבחינה ההלכתית אין להם מקום במציאות שבה האשה תובעת
גרושין. אי אפשר לבוא ולטעון מחד שהיא חפצה בשלום בית, ומאידך לתבוע בכתב תביעה
מתוקן לאסור על הבעל להכנס לדירת הצדדים. כלל נקוט בידינו שעובדות יוצרות טיעונים,
ולא טיעונים יוצרים עובדות, ואין ברצון לטעון ולתבוע מזונות כדי לשנות את העובדה
שהאשה חפצה בגרושין, דבר הניכר וברור מכתב תביעתה של האשה לגרושין, מכתב התביעה
למזונות, וממהלך הדברים שנאמרו בדיון.
וכבר דנו בתי הדין בשאלה זו האם יש לחייב את הבעל במזונות
האשה, כאשר שני הצדדים - הבעל והאשה - אינם חפצים זה בזה ורוצים להתגרש (ובנדון
שלפנינו אף תובעים גרושין). יצוינו שני פס"ד של הגרי"ש אלישיב
שליט"א שבהם פסק שאין לחייב במזונות בעל התובע גרושין כשאף האשה חפצה
בגרושין, וזאת אם ישליש בביה"ד את עיקר הכתובה (ללא תוספת). עיין פד"ר
כרך ו עמ' 15:
"דכן מורין בבי דינא לא לפסוק מזונות לכל אשה המסרבת לחיות עם בעלה חיי אישות גם בטרם הכריזו עליה ובטרם הפסידה כתובתה ... מ"מ באופן שהבעל רוצה לגרשה ומוכן לשלם לה עיקר הכתובה המגיע לה לפי הדין (כי תוספת כתובה יש לומר דאין לה מטעם דאדעתא למשקל ולמיפק לא יהיב לה), א"כ בידו להשליש עיקר הכתובה ולהפטר מחיוב המזונות".
וחזר הדין בפד"ר כרך ח עמ' 325, וכן נראה דעת
הגרח"ג צימבליסט שם בפד"ר כרך ח עמ' 201.
בנדון שלפנינו פטור הבעל אף מנכונות להשלשת עיקר הכתובה
בביה"ד, וזאת מאחר והאשה הצהירה בפנינו שהיא מרויחה מעבודתה סך 3,500 לחודש,
ובכגון זה יצאו מעשי ידיה במזונותיה (עיין ר"ן כתובות לא,ב בעמוה"ר
וברמ"א שו"ע אבהע"ז סט,ד). אמנם יש מקום לדיון במעשי ידי האשה
מעבודות חוץ, אם הם בכלל הדין שמעשי ידיה לבעלה, עיין ברשב"א בתש' (מובא
בב"י אהע"ז סו"ס צה), מהרי"ט ח"ב סו"ס סז, במשנה
למלך (אישות כא,א), חזון-איש (אהע"ז ע,ו), ועוד. ויש להביא ראיה שמעשי ידיה
לבעלה מדברי רש"י בכתובות סו,א בספיקא דגמרא בעשתה שלש או ארבע מלאכות ביחד,
עיי"ש. ועיין בפד"ר כרך א (עמ' 90-94) (ביה"ד בת"א בהרכב:
הגר"א גולדשמידט, הגרש"ש קרליץ, הגר"י בבליקי) שפסקו שאין להוציא
מיד האשה מספק. ושם הנידון היה להוציא מהאשה מה שקנתה (רהיטים) משכרה בעבודות חוץ,
שאין להוציא ממה שבחזקתה. אולם - לאידך גיסא - גם אין להוציא מיד הבעל מזונותיה,
כאשר האשה תפוסה במעשי ידיה מעבודות חוץ. כך גם פסק ביה"ד הרבני בחיפה
(בהרכב: הגרי"נ רוזנטל, הגר"ב רקובר, הגר"ע הדאיה) הובא בפד"ר
כרך ב (עמ' 220-228). דאף אם הדבר ספק אם מעשי ידיה מעבודות חוץ לבעל, אין להוציא
מהבעל מזונות מספק, עיין אבני מילואים צ,ב (ד"ה ולפ"ז).
לאמור לעיל יש לפטור את הבעל ממזונות האשה משתי סיבות:
רצונה בגרושין, וכן בעובדה שהיא עובדת ומשתכרת למחייתה.
לאור האמור לעיל:
א. הצדדים יתגרשו זמ"ז כתביעתם,
וכל צד רשאי לפתוח תיק לסדור גט.
ב. אין מקום לפסוק מזונות לאשה.
מסקנות
א. כאשר שני הצדדים חפצים בגרושין, אין
לחייב את הבעל במזונות אשתו.
ב. אשה המשתכרת מעבודות חוץ, אף שנחלקו
אם דין מעשי ידיה כהעדפה שע"י הדחק, מ"מ אין להוציא מהבעל מזונות מספק.
