בעל הבית דורש שהפועל יספוג את המע"מ

תשס"ח/4

התובע: א', פועל (לא יהודי).

הנתבעים: מנהלי מוסד מיוצגים על ידי ב'.

טענות הצדדים:

מר א' מיוצג ע"י פ' כי הלה אינו מדבר עברית רק קצת, והשאר בערבית.

התובע: מר א' הוזמן ע"י המוסד לבצע עבודות בשטח המוסד, ישור שטח, ניקוי ופינוי פסולת במשאית, כמו כן ביצע עוד עבודה - בינוי קיר ויציקת בטון, הנתבע שילם חלק ואת היתרה העביר לג' (מנהל עבודה) ואני לא קיבלתי. למעשה מגיע לי עוד 3,500 ₪, בתביעה פורטו הסעיפים שלפיהם מגיעים לסכום הזה. כנראה שג' מעכב את הכסף בידו.

הנתבעים: איננו מכחישים שקיים חוב ועלות העבודה באמת היתה ככה, רק שאנו צריכים חשבונית, וכן הוא צריך לשלם את המע"מ בסך 500 ₪, בלי חשבונית איננו יכולים לשלם.

הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

לאחר עיון בנושא, בית הדין בא לכלל מסקנה, היות והקבלן ודאי שעבד ולא קיבל תמורה, הנהלת המוסד חייבת לשלם לו. ומה שנתנו לג' והוא לא העביר זו בעיה שלה. ולכן למעשה המוסד ישלם לתובע את יתרת החוב בסך 3,500 ₪.

ביחס למע"מ בתור פשרה 300 ₪ יספוג התובע ו 200 ₪ הנתבע.

הנתבע יכתוב חשבונית על סך 3,700 ₪ בלבד.

כל צד יממן את הוצאות התביעה של עצמו.

יש לבצע את התשלום תוך שלושים יום מעת הגעת פסק הבוררות לידי הצדדים.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

     הרב דוב ליאור                   הרב אהרון אליהו                 הרב שלום אילוז