האם מותר להחליף כסף מקופת צדקה

פריטת מעות מקופות צדקה

לכבוד הרה״ג וכו׳ שליט״א

מה ששאל האם מותר לפרוט לכסף קטן מהכסף הנמצא בתוך הקערות של מחצית השקל?

וגם שאל מה דינם של הקערות שהונחו ערב פורים ומצוי שלא חוזרים לאסוף הכסף ולא כתוב שם של מוסד או גבאי צדקה?

השאלה הראשונה.

לכאורה אין להביא ראיה ממה שנהגו להקל לפרוט מקופת צדקה ביתית    [שלא שייכת למוסד מסוים]. בזה אין פיקפוק מאחר שצדקה אינה כהקדש - רמ״א ס׳ רמט ס״א - וגם לאחר שהוקדש לצדקה אין בו קדושת הגוף. וכל זמן שהכסף לא הגיע ליד גבאי   צדקה עוד לא זכו העניים במעות.

אבל בקערות או בקופות של מוסד מסוים שהקופות יש להם דין חצר של גבאי, ואפילו בעניים שאינם מבוררים הוי כידו וזכה בצדקה הניתנת לקופה. כך משמע בדרך אמונה פ״ח ציון ההלכה ס״ק קכא שכתב ״שאם חשיב כבא ליד גבאי אסור לפרוט ממעות הקופה״.

אחד מהמקורות של הדרך אמונה הוא שו״ת מאמר מרדכי (סימן טו). שם כתוב שכשמעמידין קופות צדקה בבתי הנדיבים, מיד כשנותן לתוך הקופה הרי זה כבא ליד גבאי וזכו בהם עניים.

ובשו״ת בית יצחק או״ח סימן כא האריך בדברי המאמר מרדכי, והוסיף ביאור דכיון שהקופות נקנו ממעות צדקה הוי כלי של קונה ברשות מקנה שאם נתן לו רשות להעמיד הכלי קונה לכו״ע כאומר לך וקני וזכו העניים. ולהלכה הסכים הבית יצחק לדעתו של המאמר מרדכי.

והמהרש״ם בסימן קמז שם מזכיר המאמר מרדכי, וסיים שיש לפקפק כמ״ש האחרונים, ולא פירש מה יש לפקפק ומי הם האחרונים שדנו בזה. ואולי הפקפוק הוא משום סברת הנתיה״מ שו״ע חו״מ סימן ר סעיף ג ובש״ך שם, שלא קנה בכה״ג כי אם כשאומר לו קני.

ובשו״ת אבני נזר יו״ד סימן רצג גם האריך בזה ונראה דעתו שהקופה אינו קונה מדין חצר, דכיון שחצר מדין שליחות איתרבאי, לא ניחא לעניים לקנות במקום שאינו משתמר לדעתם, [ועיין עוד קצות החושן סימן רעג סק״ה ובנתיבות המשפט שם סק״ג.]

בצדקה ומשפט פ״ח (כה) מביא את הדרך אמונה וחולק עליו ומתיר לפרוט לכסף קטן מהכסף הנמצא בקופות. שאף אם נדון כבא ליד גבאי, אין שום איסור לפרוט ממעות אחרים במקום שאין הבעלים מקפידים בכך.

ולכן אף ודאי דראוי לכתחלה לחשוש לדעת הדרך אמונה והגבאי יתנה שהקופה לא תקנה המעות בשעת הכנסתם בקופה.

אם בא לבית הכנסת ולא יודע אם הגבאי התנה, גם לדעת הדרך אמונה יש מקום להקל ולפרוט מהקופה שהרי בסוף הציון ההלכה כתב עוד שאם נוהג תמיד ללוות או לפרוט אפשר דחשיב כאילו התנה. מקור לזה מצאנו בביה״ל סי' תרצד ס״ד ד״ה ויש ליתן, בנידון דומה כתוב שם

״...ואולי כיון שכבר נהגו כך הו״ל כאלו התנו בהדיא כל הנותנים לצדקה שנותנים על אופן זה...״.

השאלה השניה

מה דינם של הקערות שהונחו ערב פורים ומצוי שלא חוזרים לאסוף הכסף ולא כתוב שם של מוסד או גבאי צדקה.

בשו״ת מנחת יצחק חלק ח סימן פו שדן במה שנהוג שמכניסים קופות ממוסדות צדקה בבית האבל ל״ע, ונותנים המנחמים לעילוי נשמת הנפטר, ומצא האבל קופה עם מעות ולא באו לדורשו, ודן באריכות מדין זכיה ע״י הקופות מדין חצר ומדין חצר להקדש.

ומסיק דהוה כבא ליד גבאי ועוד שלא יכולים לשנות מעני לעני .

ובנדון נידן כתב כיון דלא באו לדורשו ואי אפשר להחזיר המעות להנותנים, והעלה על פי שו״ע חו״מ סי׳ רפג ס״ג שיעשה בו צרכי רבים. כמו שהחתם סופר כתב בשו״ת חו״מ סוף סי׳ קמז.

מה שהביא בעל המנ״י לשון ״צרכי רבים״ הוא לכאורה לאו דוקא.

שהרי מקורו של השו״ע הוא בשו״ת הרא״ש כלל לב סי׳ ו ושם הוא מסיים שאם הגבאים -

"ראו שיש צורך שעה ורצו לשנות הרשות בידם".

ולכן בנידון דידן גם כן לכאורה הגבאים יכולים להעביר הכסף לסוג של צדקה דומה.

אבל לכתחלה בזה גם כן נראה שיתנה הגבאי עם המביאים הקופות וכן יפרסמו בפני הצבור, שאם לא יבואו לקחת הקופות או הקערות לזמן פלוני, יתנו המעות למטרה מסוימת של צדקה אחרת, ואז פשוט שמותר לשנות, כ״כ שם בעל הצדקה ומשפט.

בברכת התורה

אליהו דרייפוס