צו מניעה לרישום בטאבו
לכבוד הנתבע שבכותרת, פנתה אלינו התובעת בעקבות שלדבריה בקשת להתדיין בפנינו מדין 'תובע הולך אחר הנתבע' וביקשה צו מניעה א. שלא תעביר כסף למוכרים של הדירה. ב. שלא תרשום את הדירה בטאבו ואם התחלת ברישום תקפיא אותו, משום שלטענתה היא שותפה בנכס ולא קיבלה הזדמנות לקנות את זה וע"כ מדין שותפא ו \ או מדין בר מצרא היא מבקשת לקנות את הנכס.
ביה"ד דן בבקשתה במעמד צד אחד כפי מנהג בתי הדין בבקשות לצו מניעה והכריע כדלקמן:
ותחילה נתחיל לדון מעיקר דין צו מניעה אימתי מוציאין צו מניעה, ומקור הדברים בשו"ע (חו"מ סי' עג ס"י) וז"ל:
מי שיש לו שטר על חבירו לזמן ובא בתוך הזמן לב"ד ואמר מצאתי מנכסי פלו' ואנא ירא שאם יבואו לידו יבריחם ממני ולא אמצא מקום לגבות חובי אם רואה הדיין שום אמתלא לדבריו שלא יוכל לגבות חובו כשיגיע הזמן מצוה על הדיין לעכב הממון עד שיגיע זמן השטר וכן הדין בלוה לזמן ובתוך הזמן רואה המלוה שהלוה מבזבז נכסיו ואין לו קרקע או שהלוה רוצה לילך למדינה הים ותובע המלוה את שלו או שיתן לו ערב שומעין לו: הגה: וה"ה בכ"מ שנראה לב"ד לעכב מעות הנתבע (פסקי מהרא"י סס"ד) ומזה נשתרבב המנהג לעקל המעות אע"פ שאין בו צורך כולי האי (ת"ה סי' פ"ה).
זאת אומרת מרן מסביר שצו מניעה מוציאים במקום שיש חשש נזק שיתכן שיפסיד את כספו, והרמ"א מוסיף שאפי' אם אין צורך כ"כ, אמנם עדיין ברור הדבר שאין מוציאין צו מניעה במקום שאין בו שום צורך.
משכך עלינו לדון בבקשת צו המניעה מה הנזק שעלול להגרם לתובעת באם יועבר הכסף למוכרים ובאם ירשם הנכס בטאבו על שם הקונה, והנה הדין פשוט בשו"ע (חו"מ סי' קעה ס"ה) שאף אם קנה הקונה הרי השותף או המצרן מסלקו וז"ל:
אחד מן האחים או השותפין שמכר חלקו לאחד שאר האחין או השותפין מסלקין ללוקח ויש אומרים שאפי' אם הוא מצרן מסלקו השותף (או האחין וכן עיקר):
וכתב הסמ"ע שם:
ויש לתמוה על המחבר למה כתב האי דינא בשם י"א דלא מצאתי מי שחלק ע"ז ועד"ר.
ויישב הש"ך (ס"ק ה) קו' זו כדלקמן:
אם הוא מצרן מסלקו השותף כו'. אף אם כבר קנאה המצרן השותף מסלקו ולאפוקי מפירש"י שכתב הרא"ש משמו דדוקא אם באו כאן לקנות אז השותף קודם אבל אח"כ לא יכול לסלקו והרא"ש לא כ"כ ע"ש ובזה יתיישב תמיהת הסמ"ע ודוק נ"ל:
והיינו שחי' של מרן דלא כהרא"ש שאפי' במקרה של מצרן מול שותף [שאין זה המקרה כאן אלא כאן מדובר לטענת התובעת בקונה רגיל מול שותף] ואף שהמצרן כבר קנה השותף מסלקו, עאכו"כ במקרה שלפנינו שאם יפסק בסופו של יום שיש לתובעת הזכות לקנות את הנכס, שהעובדה שהמוכרים כבר קבילו את הכסף לא תזיק לקונה, ואם אין נזק צו מניעה מנין?
זאת ועוד מפורש הדבר יותר בשו"ע (שם סכ"ג) שאין למוכר דין של 'ועשית הישר והטוב' להפסיד כדי שהבר מצרא ירויח וע"כ בכל מקום שיש הפסד למוכר כלל אין דין בר מצרא, וז"ל:
הביאו המצרן והלוקח כל א' מעותיו אם היו מעותיו של לוקח טובים משל מצרן או שהיו ממהרים יותר לצאת בהוצאה או שאלו צרורין וחתומין ואלו מותרין בטל זכות המצרן וה"ה אם קדם הלוקח ופרע אין המצרן יכול לסלקו אלא בכעין מעותיו: הגה: והוא הדין בכל דבר שיש פסידא למוכר לא תקנו בזה זכות למצרן (טור):
וכתב שם הסמ"ע בביאור הדברים:
הטור הקדים הנחות לדינים הללו וכתב הואיל ודינא דמצרנא לא תקנוהו חז"ל אלא כדי לעשות טוב וישר עם המצרן לא שייך האי תקנ' אלא היכא דליכא פסידא להמוכר בהאי סילוק לפיכך אם יש לו צד פסידא כגון שהביאו כל א' מעותיו כו' לא תקנו בזה אלא אם ירצה המוכר ימכריהו להלוקח כו' ע"ש:
וא"כ איך יתכן שבשביל ספק 'בר מצרא' נוכל לעשות נזק למוכר ולעכב את ממונו, ודאי בכגון דא אין שום טעם ועיקר לדין בר מצרא ואין מקום לקבל בקשה לצו מניעה לעשות נזק למוכר.
אמנם מה שמבקשת התובעת לבטח שלא יועבר הנכס על שם המוכר כדי שלא תהיה הברחה לפני דיון בענין, בזה ודאי ניתן לתת צו מניעה אא"כ יהיה נזק למוכר כגון לפי דרישה של בנק למשכנתאות אמנם מאחר ולא ניתן להוציא משכנתא בדר"כ על דירה שיש לה שותפים ללא הסכמתם, וגם דרישה מהבנק להעברת הנכס איננה מתבצעת במהירות כ"כ והדיון וההחלטה אמורים להתבצע לפנ"כ משכך ניתן צו מניעה כמבוקש.
לסיכום:
א. הנתבע יקפיא את הליך הרישום בטאבו ככל שהחל [וככל שלא החל שלא יחל] עד להחלטה אחרת של ביה"ד.
ב. התובעת תפקיד בביה"ד צ'ק לכיסוי נזקי הנתבע אם יהיו.
ג. הצדדים יקבלו הודעה נפרדת על זמן הדיון.
ובזה באנו עה"ח המזכירות בשם הדיינים
