בס"ד
מס. סידורי:14402

מעבר ת"ת לממ"ח 2

שם בית דין:שדרות
דיינים:
הרב פנדל דוד
הרב טוויל דרור
הרב תפוחי אביעד
תקציר:
ת"ת נפתח תחת רשת ת"ת. ועד ההורים טוען שכעת ישנם קשיים כלכליים שכדי לפטור אותן יש לעבור לממ"ח. ועד הנהל מתנגד לכך, מיכוון שבממ"ח ישנה התערבות של משרד החינוך בתכני הלימוד.
פסק הדין:
בית הדין הכריע שהת"ת יישאר ברשת.
אך הוסיף שיש לבנות מעטפת שתסייע בניהול הת"ת והכרעות בשאלות העולות.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: כ"ז אדר תשפ"ה


תיק מספר 161

הכרעת הדין ביחס לת"ת

התהליך מול בית הדין

בפני בי"ד הופיעו שני צדדים- מצד אחד, הועד המנהל של התלמוד תורה, הכולל את הרב ראובן וראובן. ומן הצד השני, ועד הורים, הכולל את שמעון ושמעון.

שני הצדדים מעוניינים במטרה אחת- בניית תלמוד תורה שבו יחנכו את הבנים לתורה גדולה ומאירה, יראת שמיים ומידות טובות. וכן שבתלמוד תורה זה הבנים ילמדו לימודי חול ברמה טובה. המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים היא ביחס לדרך הנכונה למימוש מטרה זו, שכן המציאות מכריחה ויתורים בדרך להגשמת המטרה השלימה. 

ועד ההורים הצביע על החסרונות שבהשארות ברשת ת"ת. לטענתם השארות ברשת גורמת לקשיים כלכליים שמתבטאים בין השאר בשכר הניתן למורים (הלנת שכר, ושכר מופחת), חוסר בתקנים מסויימים, ורמה פדגוגית נמוכה בחלק ממקצועות החול. כמו כן, ועד ההורים טען לחוסר שקיפות בהתנהלות של הועד המנהל, שכן ההורים לא נחשפים לדמויות החברות בו, ולא להשקפת עולמם החינוכית. 

הועד המנהל הצביע על החסרונות שבהליכה לממ"ח. לטענתם מעבר לממ"ח יגרום להתערבות של משרד החינוך בתכני הלימוד, בזהות המורים והכשרתם, ובקבלת תלמידים. 

בית הדין ביקש לבדוק את טענות הצדדים. לשם כך ננקטו מס' צעדים על ידי בית הדין, שמטרתם בירור רחב ועמוק יותר של הסוגיה הנדונית על היבטיה השונים, וכפי שהובהר לצדדים בהודעות מטעם בית הדין ובפסק דין ביניים מס' 1. 

לשם כך חברי בית הדין עיינו בהמלצות וחומרי עיון שנשלחו לבית הדין על ידי שני הצדדים. כמו כן התקיימו פגישות ושיחות עם גורמים שונים שהומלצו על ידי שני הצדדים. בית הדין החליט לבדוק שני תחומים: 

א. רמת המעורבות של גורמים חיצוניים בממ"ח והשפעתם על אופיו הרוחני והלימודי של הת"ת. בית הדין הסיק, שמעבר לממ"ח ודאי גורם לצורך בעמידה עקשת יותר מול גורמי חוץ. וכפי הנראה הצבת קו תקיף ובלתי מתפשר אכן יכולה לסייע לשימור אופיו של הת"ת, אך יש להניח שבהקשר המדובר במקרה שלפנינו, בתלמוד תורה עירוני על כל המשתמע מכך, הדבר לא יהיה פשוט ליישום ועלול להיות שינוי באופיו הרוחני של התלמוד תורה. 

ב. היציבות הכלכלית של ת"ת ברשת (שמשליך על תחומים נוספים באיכות ההוראה)- לשם כך בית הדין פנה לעמותת הת"ת וביקש ממנה לחקור את מצבו הכלכלי של הת"ת ולבנות תוכנית לטווח ארוך. את התוכנית הזו הגיש בית הדין לבחינה אצל משרד רו"ח שעובד בשיתוף פעולה עם העיריה ומתמחה בתקצוב מוסדות חינוך כולל תלמודי תורה ובכלל זה ברשת הת"ת, ולאחר מכן אף קויימה שיחה עם אותו מומחה. 

לאחר בחינת כלל הנתונים, בית הדין מקבל את מסקנת הגורמים המקצועיים שיש יכולת כלכלית לתלמוד תורה להתקיים ברשת הת"ת. 

מסקנות

בהתחשב בעובדה שיש יכולת כלכלית להחזיק את הת"ת ברשת, 

ובהתחשב בעובדה שמעבר לממ"ח יגרום לצורך במאבק מול גורמי חוץ כדי לשמר את האופי הייחודי של הת"ת, מאבק שבנתונים הקיימים ספק אם ייצלח,

ובהתחשב בעובדה שהת"ת נמצא כעת ברשת הת"ת ועל הרוצים לשנות להוכיח את הצורך בכך ואת היכולת לשמר את האופי אף לאחר השינוי, 

בית הדין מכריע שהת"ת יישאר ברשת. 

עם זאת, בית הדין לא מסתפק בכך וסובר שיש לבנות מעטפת לת"ת וכפי שיפורט להלן: 

א. ועדה רוחנית- בית הדין רואה שכדי שהת"ת יוכל להמשיך לצמוח ולהתפתח יש הכרח להקים ועדה רוחנית שתכריע בשאלות המהותיות שעולות, כמו כן בחילוקי דעות הנוגעים לת"ת שלא הגיעו לידי פתרון על ידי הנוגעים בדבר, הועדה הרוחנית תכלול שלושה רבנים, והמינוי שלהם יהיה בשיטת 'זבל"א- זה בורר לו אחד'. דהיינו הועד המנהל יבחר רב אחד שיכנס לועדה הרוחנית, ועד הורים יבחר רב נוסף, ושני הרבנים הללו יבחרו ביניהם בהסכמה את הרב השלישי. הועדה הרוחנית הזו תהיה הסמכות העליונה בכל התחומים הנוגעים לתלמוד תורה ועל פיה יוכרעו השאלות המנסרות בעולמו של הת"ת. 

ב. תקנון- הועדה הרוחנית שתוקם תכתוב בהקדם תקנון גלוי ושקוף, התקנון יכלול:

1. את הקו החינוכי של התלמוד התורה. כל הורה שיבוא להתקבל לת"ת ידע מה ה'אני מאמין' של הת"ת, מה הדגשים שהת"ת מדגיש, וממילא גם יהיה ברור מה הת"ת לא מדגיש. 

2. את הקו המנחה ביחס לקבלת עובדים בת"ת, מנהל, מורים ושאר בעלי תפקידים, הן לגבי התאמתם לעבודה בת"ת, והן בהגדרת תפקידם ושכרם. מטרת הענין לשקף באופן ברור לעובדים את הנדרש מהם ואת התגמול על כך, על מנת למנוע אי הבנות ומרמור בנושאים אלו. 

3.  את הגדרת 'מערכת היחסים' בין הועד המנהל של העמותה לועד ההורים.

ג. מלוה כלכלי- המלווה הכלכלי יפקח על התקציב ויראה כיצד ניתן לוודא שתלמוד התורה עומד על רגלים יציבות מבחינה כלכלית.

ד. מלוה פדגוגי-  המלוה הפדגוגי יפקח על רמת הלימודים בת"ת, ויוודא שנשמרת רמה נאותה של לימודים בכלל המקצועות. יודגש, סביר להניח שכאשר יש דגש בכיוון מסויים הרי זה גורע במידת מה בכיוונים אחרים, וכיון שבת"ת יש דגש על לימוד תורה וכמו כן על אוירה תורנית יתכן שזה יפגע ברמת הלימודים הכללית, ועל ההורים להיות מודעים לכך. 

אנו סבורים שנכון לעבוד בשיתוף פעולה עם העיריה בתחומים אלו, ולאחר בדיקה שנעשתה על ידינו נמצא שאכן ישנה אפשרות מעשית לשיתוף פעולה בענין זה.

ה. סמל מוסד- יש לפעול עם הגורמים העירוניים להשגת סמל מוסד עצמאי, על מנת לקדם את הת"ת ועצמאותו הניהולית. יובהר בזאת, שעל פי בירור שערך בית הדין נמצא שמבחינת ההיתכנות המעשית לקבלת סמל מוסד, שתי ההצעות שהועלו בדיון הן שקולות ואין הצעה שעדיפה מחברתה מבחינה זו.

בית הדין סמוך ובטוח שאם הצדדים יפעלו למימוש מלא של המעטפת הנ"ל (על כל חלקיה השונים) אזי בסיעתא דשמיא תלמוד התורה יתקדם ויתפתח. בית הדין סומך על הצדדים שיניחו בצד את חילוקי הדעות ויפעלו בשיתוף פעולה להגשמת המעטפת הנ"ל לטובת כל התלמידים, שכן הוצאה לפועל של המעטפת תלויה בכלל הגורמים השותפים. 

'האמת והשלום אהבו'

באנו על החתום, כז' אדר תשפ"ה

_________ ___________     ___________

הרב דוד פנדל הרב דרור טויל, ראב"ד     הרב אביעד תפוחי