שוכר שהתקלקל לו המזגן בעקבות קצר חשמלי
הרב כהן אהרון
היישוב טוען שיש חוזה חתוםע"י השוכר כי הוא מודע לכך וכי הוא מוותר על כל תביעה.
נושא: נזק רכוש עקב קצר חשמלי
טענות התובע
אני שוכר קראון מהאגודה השיתופית של הישוב. מזה תקופה ארוכה אנו חווים ירידות בזרם החשמל בשעות העומס. לפני שנתיים נהרס לי מזגן וגם טלויזיה והבאתי טכנאי שהביא לי מזגן משומש במצב חדש. אמנם אז לא תבעתי כלום. לפני שבועיים שוב נהרס המזגן, ומדובר במזגן יקר. לא יכולתי לשים מגן ברקים כי הוא מנטרל לי את המזגן. פניתי לישוב וטענתי שהצובר הוא מתחת לתקן ואנו משלמים על מוצר פגום הישוב הבטיח שהנושא יטופל והוא לא טופל. הם בעצמם פנו לחשמלאי שיחליף את הקו. ישנם תלונות ומכתבים שנשלחו על העניין, והם מודעים לכך שהצובר מתחת לתקן הישראלי. אמנם על מקום זה לא חל החוק הישראלי אך התשלום שהם גובים הוא על מוצר מושלם. ולכן הם צריכים לספק חשמל באופן תדירי. יש חוות דעת של חשמלאי שמראה שתדירות החשמל אינה עומדת בתקן. לכן אני תובע להחזיר את הדבר לקדמותו. לא הייתי יכול לתקן את המזגן כי הטכנאי אמר שזה לא שווה, הלכתי לחנות מזגנים לקבל הצעת מחיר למזגן שהוא שווה ערך למה שהיה לי לפי הדגם כולל פירוק והרכבה, מדובר בסך 5770 ₪ (הוגשה ניירת לביה"ד) ואת זה אני תובע.
טענות הנתבע
האגודה השיתופית רוכשת חשמל מחברת חשמל ע"י צובר, כך מתנהלים רוב הישובים ביהודה ושומרון. למקומות האלו אין תב"ע מסודרת ולכן המבנים הם מבנים יבילים שיכולים לזוז במהירות ממקום למקום. בחוזה שחתום עליו אדון מימון בסעיף 13 נאמר: "ידוע לשוכר כי אספקת החשמל למושכר אינו בחיבור עצמאי לחברת חשמל אלא באמצעות צובר של האגודה. לפיכך עלולים להתרחש נפילות מתח ושינויים במתח החשמל. מוסכם כי האגודה לא תשא בכל נזק ובעלויות לנזקים שיתרחשו כתוצאה מבעיות אלו". וכן בסעיף 27. דבר זה ידוע בכל הישובים שאנשים גרים בתנאים אלו. השוכר היה אמור לשים מגן ברקים כדי למנוע את הנזק במזגן ובפועל הוא לא שם. לגבי הערך של המזגן, כל מזגן אפילו חדש, מיד שהרכיבו ופרקו אותו, יורד הערך ב50%, זה דבר ידוע אצל כל טכנאי מזגנים ואנו בעצמנו באגודה פועלים כך.
דיון:
בית הדין חקר את הצדדים לגבי הטענות שהועלו:
טענות התובע על עניין החוזה :
החתימו אותנו בצורה אגרסיבית שאם לא נחתום לא נוכל להמשיך לגור במקום, ונקבל צו פינוי. ההחתמה הייתה בלחץ. ולא רצו לדבר איתנו בשיח על החוזה.
המוצר פגום והם יודעים שהחשמלאי אמר שהמוליכים פגומים ולא מתוחזקים.
הם מחוייבים מבחינה משפטית לתת לי חשמל בבית עפ"י התקן. והיה אם יש סטיה מן התקן הם חייבים לשלם על כל מה שנגרם בשל כך. ולכן הסעיף הזה לא תקף.
פנינו אליהם והם ולא עשו מאמץ לתקן.
טענות הנתבע
היה שיח של הנציג עם של התושבים על החוזה, אבל לא עם כל תושב ותושב.
החוק הישראלי לא חל במקומות אלו.
האחריות היא לספק חשמל לנקודה שבבית ואין אחריות על המוליכים של החשמל, זאת אחריות המועצה המקומית. זה שניסנו לעזור בכך לא מגדיל את אחריותנו על נזקים.
הדבר הזה אינו דבר חדש הוא ידוע לכולם שזה המצב. וכמו שאמר התובע בעצמו "תקופה ארוכה" זה המצב והוא ידע על מה חתם.
יש למועצה תכנון עתידי אחר לגבי כל המקום ולכן אין תכנון של סידור יסודי של העניין.
פסק דין
נושאים לדיון :
האם חתימה שנעשית בלחץ אינה חתימה מחייבת?
האם הסעיף הפוטר בחוזה תקף?
במידה והסעיף הפוטר בחוזה אינו תקף, האם הנזק מוגדר כגרמא?
תוקף החתימה
מובא בשו"ע חו"מ (מה,ג) שאם חתם על שטר שכתוב בשפה אחרת והדבר ברור שאינו יודע לקרוא בשפה זו, ויש אף עדים שראו שחתם מבלי לקרות בכל אופן הוא מתחייב בכל מה שכתוב בו. המקור לדין זה הוא תשובת הרשב"א המיוחסת לרמב"ן (סי' עז), שם מבואר הטעם כיון שכאשר הוא חותם הוא גומר דעתו לקיים את מה שכתוב בו ולהתחייב על פיו.
כמו כן מובא בשו"ע חו"מ (סא,יג) שאדם שטען על כתובת אשתו שהיה עם הארץ ולא הבין כשקרא החזן את כתובה ואת התנאים אין שומעין לו, ומקורו בתשובת הרשב"א (ח"א ס' תרכ"ט). וכתב שם שאם אתה אומר כן לא הנחת חיוב לעם הארץ ולא על נשים כי כולם יטענו כך. וביאר הסמ"ע כיון ששתק קיבל עליו לקיים את מה שהסופרים נוהגים לכתוב בשטרות ובכתובות ודקדוקיהם.
כמו כן בנידון דידן אי אפשר לומר שהתובע אינו מבין את החוזה שכן הוא עו"ד, ואפי' אם היה טוען כך כל שחתם מקבל עליו את לשון החוזה.
לגבי הטענה שחתימה נעשתה תחת לחץ, לפי דבריו של התובע שהאגודה לא רצתה לעשות שינוי ואם לא היה חותם היה צריך לצאת מהקרוואן, אין ביה"ד רואה בכך חתימה בכפיה ואין בכך משום ביטול החוזה וחתימתו מחייבת.משום שהישוב לא מחויב להאריך חוזה למי שלא מסכים לחתום על נוסחו, והמשמעות של כך היא שאם לא יחתום הוא יצטרך לעזוב. ומה גם שטען הנתבע שנעשה שיח עם נציג מהתושבים, על כן טענה זו נדחית.
ב. תוקף הסעיף הפוטר
התובע טען כי הסעיף בחוזה שפוטר את היישוב מאחריות לתקלות מעין אלו, במקרה זה אינו פוטר את היישוב מאחריות הועיל שהוא מנוגד לחוק הגנת השוכר. כיון והצובר אינו עומד בתקן הישראלי.
עפ"י דין תורה ישנו כלל גדול בדיני ממונות והוא שכאשר שניים מסכימים על עניין ממוני שבניהם הוא חל בכל אופן, חוץ מפרט שנוגד לדין תורה. וגם במצב זה, עדיין כל עניין ההתקשרות קיים מלבד פרט זה שהוא נגד התורה.
מקור הדין במסכת ב"מ צד ע"א במשנה:" מתנה שומר חינם להיות פטור משבועה ושואל להיות פטור מלשלם והשוכר להיות פטורין משבועה ומלשלם". וכך פסק השו"ע חו"מ בסי' שה,ד. שאם קיבל עליו שומר שכר להתחייב אף באונסין או שהתנה להיפטר מגניבה ואבידה ומשבועה הכל לפי תנאו. וכלשון שו"ת הרי"ף (סי' ריא) כל התנאים שבעולם נכנסים תחת כל תנאי שבממון וקיים תנאו.
וכן איתא במסכת כתובות נו ע"א: "האומר לאישה הרי את מקודשת על מנת שאין לך עלי שאר וכסות ועונה הרי זו מקודשת ותנאו בטל. רבי יהודה אומר שבדבר שבממון תנאו קיים", ופסק בשו"ע סי' לח,ה כדעת רבי יהודה.
זאת ועוד עיין בשו"ת הרשב"ש (סי' שמח) שכתב שלמרות שיש מנהג המקום, כאשר קיימת הסכמה ממונית בין הצדדים היא המחייבת על אף שהיא נגד המנהג, כי תנאי שבממון קיים.
לכן החתימה בחוזה שיש תנאי של ויתור על תביעה ממונית של נזקים בגין שינוי המתח, מהווה הסכמה בין הצדדים המקובלת על פי הדין.
יש להעיר שיש גם הגיון להסכמה בין הצדדים. האגודה רוצה לעזור לזוגות צעירים להגיע לדיור מוזל ודבר זה כרוך בקשיים אובייקטיבים של המציאות לספק את כל התנאים הנוחים ביותר, אך דבר זה מגולם במחיר השכירות הנמוך. ולכן הצדדים מבינים את הדבר ומקבלים עליהם לוותר על תביעות מעין אלו.
לגבי טענת התובע כי האגודה סיפקה מוצר פגום כבעל מום יש לראות עניין זה כמום גלוי במקח. כאשר אדם יודע ורואה מום גלוי במקח וקונה אותו ואף משתמש בו אינו יכול לחזור ולבטל את העסקה. הדבר במבואר בשו"ע חו"מ רלב ,ז וז"ל:
כל הלוקח סתם, אינו לוקח אלא הדבר שלם מכל מום. ואם פירש המוכר ואמר: על מנת שאין אתה חוזר עלי במום, הרי זה חוזר, עד שיפרש המום שיש בממכרו וימחול הלוקח,
כלומר כאשר המוכר מפרש את המום והלוקח מכיר בו ומקבלו הוא מוחל על המום. ולא זאת בלבד אלא כותב הערוך השולחן (רלב,יא) וז"ל :
...אבל דבר שנראה לעינים כגון שמכר לו כלי עץ וא"ל המוכר שהיא של זהב או של כסף הואיל שהלוקח רואה אותה אינו יכול לטעון על זה כלום...
כלומר מום שרואים בברור ומום ידוע ומוכר אין על זה טענה של מום הואיל והקונה ידע והכיר במום ובכל זאת קנה. גם במקרה דידן התובע היה מודע לבעיה זו ואף קרו לו בעצמו מקרים דומים. יוצא אם כן, שהתובע הכיר את המום והיה מודע לו, לכן בעצם חתימת החוזה הוא קיבל מום זה. ואף המשיך לגור שם חרף העובדה הזו. במקרה דידן מדובר בשכירות בית מהיישוב ושכירות היא כקניין לימים (ב"מ נו ע"ב).
מלבד האמור על פי דין התורה, גם על פי הדין הישראלי אין לחייב. לפי היעוץ המשפטי של מערך 'לכתחילה' (לשכת עוה"ד ירושלים) חוק הגנת השוכר במקרה זה יחול רק כאשר לא נאמר סעיף מפורש בחוזה, אך כאשר יש וויתור מפורש בחוזה יש עניין של חופש החוזים דהיינו שמה שכתוב בחוזה הוא המחייב את הצדדים אלא אם כן יש הוראה מפורשת בחוק הקובעת הוראת חוק שלא ניתן להתנות עליהם (כמו למשל בחוק מכר הדירות או חוק השכירות וכו') שהמחוקק קובע שהוראות מסוימות בחוק תקפות על אף שהחוזה קובע אחרת. ע"כ.
זאת ועוד ניתן לומר שכל ההסכם נוצר על מקום שאינו משטחי המועצה והאגודה הרשמיים ולכן הוא מהווה את מקור הבעיה שלכן אין כאן הסדר של חברת חשמל באופן ישיר עם טופס 4. נמצא שכל מהותו של החוזה הוא דבר שאינו על פי החוק הישראלי ממילא קשה לדרוש שגם התקן יהיה על פי החוק הישראלי ואם לא יבוטל הסעיף בחוזה.
בנוסף יש לומר עוד בעניין המשפטי שביטול סעיף בגין אי עמידה בחוק מסוים, הוא מושג בדיני חוזים הלקוח בעיקרון ה"אי חוקיות". העקרון המנחה הוא שיש כאן מפגש בין שני ערכים, ערך המשפט האזרחי לעומת המשפט הפלילי. בעולם החוק כאשר יש כאן מעשה פלילי הוא גובר ומבטל את החוזה בכללותו. במקרה זה לא נראית כוונה של היזק ואין כאן מימד פלילי וגם אין דרישה מצד התובע לבטל את כל החוזה מצד החוק הישראלי לכן הטענה לבוא ולחייב את היישוב מכוח החוק הישראלי נדחית.
ג. נזקי גרמא - ממילא אין לדון אם הנזק מוגדר כגרמא הואיל והסעיף בחוזה תקף אין מקום לחייב.
מסקנה
התביעה נדחית.
ניתן ביום
______________ ______________ ______________
