זכאות לתנאים סוציאלים כשכיר

זכויות סוציאליות של שכיר למי שעבודתו היתה לבשל לישיבה אחת במשך עשרים ושבע שנה

בנוגע לשאלתכם אם מגיע לכם 'זכויות' סוציאליות מהמעסיק שלכם, ולפי מה שסיפרתם אתם מועסקים אצלו כבר עשרים ושבע שנה בבישול למטבח הישיבה של הגאון רבי ... שליט"א ואינכם מבשלים לאי מי אחר אלא רק לישיבה, ובנוסף אתם מבשלים אוכל טרי כך שאתם כבולים לסדרי הישיבה ואינכם יכולים לבשל בזמן שנראה לכם, כמו כן אתם תחת פיקוח של הישיבה הן מבחינת איכות כשאתם מקבלים את התלונות של הישיבה לאחר שהאוכל מגיע עליהם ע"מ לשפר והן מבחינת כשרות כשמגיעים מטעם הישיבה פעם בשבוע בקביעות לעשר אצלכם, ואתם מאמינים שלא הייתם יכולים להעביר את העבודה לאי מי אחר בלי רשות הישיבה, בפועל קבלתם כסף כל חודש לפני מספר מנות שבשלתם ואת כלי האוכל קניתם לבדכם, ואת הכסף קבלתם במזומן ומכל זה רצונכם לדעת אם יש לכם הזכות לקבל זכויות, שאלה זו אתם שואלים לצורך פניה לראש הישיבה לקבלת הזכויות ואתם רוצים לדעת אם מגיע לכם או לא.

הנה שנינו במשנה (ב"מ פ"ז מ"א):

השוכר את הפועלים וכו' הכל כמנהג המדינה,

וכן נפסק בשו"ע (סי' שלא) בכותרת שכידוע מש"כ הש"ך (סי' שפו ס"ק ד) היא מדברי השו"ע בעצמו וכך נאמר שם:

השוכר את הפועלים ינהג עמהם כמנהג המדינה.

וע"ש בפנים שבכל מקום כותב שאם אין מנהג העיר כן אז הדין הוא כך וכך, דהיינו בשונה מדברים אחרים בפועלים ההסכם בין הצדדים הוא על דעת מנהג המדינה, והנה מהות המנהג כתב שם הרמ"א (ס"א):

ואינו קרוי מנהג אלא דבר השכיח ונעשה הרבה פעמים אבל דבר שאינו נעשה רק פעם אחת או שני פעמים אינו קרוי מנהג (ריב"ש סי' תע"ה).

ועל כן כל דבר שהתקבל כמנהג פעמים רבות הוא נחשב למנהג המדינה, והנה המנהג דפה שקבלן עצמאי אינו מקבל 'זכויות' סוציאליות אמנם הדבר תלוי במידת עצמאותו, וכדי לבדוק את מידת עצמאותו הנהיגו בחוקיהם מספר מבחנים כדי לבדוק את מידת העצמאות ולאחר זמן הפכו מבחנים אלה למנהג המדינה וכך נוהגים גם בבתי הדין.

ואלה הם (הפרטים נלקחו מתוך אתר כל זכות) ותחילה:

מבחן ההשתלבות בודק את מידת ההשתלבות של העובד במקום העבודה. הפן החיובי - עד כמה העובד משתלב במערך הארגוני של מקום העבודה שבו הוא מועסק; האם הפעולה שמבצע העובד מהווה חלק אינטגרלי מהפעילות של העסק או פעילות משלימה. הפן השלילי - המבחן בודק האם העובד אינו בעל עסק משלו אשר נותן שירותים באופן חיצוני. לשם כך נבדק האם העובד נושא בעלויות עסק, ברווח והפסד.

במבחן זה הרי שבפן החיובי ההשתלבות שלכם בעבודה היא מלאה שהרי הישיבה היא המספקת את צרכי הבחורים וביניהם גם את האוכל, מאידך במבחן השלישי הרי נשאתם בעלויות עסק רווח והפסד לבדכם.

מבחנים נוספים הקיימים:

מבחן הקשר האישי - מבחן זה בודק האם ההתחייבות והחובה לבצע את העבודה היא אישית או שמא מבצע העבודה רשאי לשלוח מישהו אחר במקומו לבצעה. שאלת משנה היא השאלה על מי מוטלת החובה לדאוג למחליף בשעה שמבצע העבודה נעדר. כשעובד נעדר מעבודתו, על המעסיק לדאוג למחליף. כשקבלן עצמאי נעדר, החובה לדאוג למחליף מוטלת עליו.

במבחן זה נמצא כי אינכם עצמאיים וע"כ על המעסיק לשלם לכם זכויות

מבחן הפיקוח - במסגרת יחסי עובד-מעסיק נתון העובד לפיקוחו ולמרותו של המעסיק, ואילו לעוסק עצמאי יש גמישות רבה יותר.

גם במבחן זה מאחר והייתם כבולים לזמני הישיבה כדי לספק אוכל טרי הינכם נחשבים כשכירים ועל המעסיק לתת לכם זכויות.

מסגרת שעות העבודה - בדרך כלל עובד מועסק במסגרת קבועה של ימים ושעות עבודה והעבודה מתבצעת עבור המעסיק בלבד באותו פרק זמן.

כנ"ל במבחן הקודם, כמו כן בישלתם מנות רק עבור הישיבה.

מקום העבודה - האם העבודה בוצעה אצל המעסיק או במקום אחר. מי מספק את כלי העבודה - במסגרת יחסי עובד-מעסיק, המעסיק מספק בדרך כלל את כלי העבודה, ואילו העובד מספק את כוח עבודתו. עובד עצמאי מספק בדרך כלל גם את כלי העבודה ואת אמצעי הייצור.

לפי שני מבחנים אלה הינכם עצמאיים ולא שכירים ולא מגיע לכם זכויות

הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה - הסכמת הצדדים לגבי אופן העסקה מהווה ראיה לכוונת הצדדים, אך אינה קובעת כשלעצמה את מערכת היחסים ביניהם. גם אם בחוזה העבודה הסכימו הצדדים על יחסי קבלן-מזמין שירות, אין בכך כדי לסתור קיומם של יחסי עובד-מעסיק, כאשר אלה מתקיימים לפי אמות המידה המהותיות. צורת תשלום השכר ואופן הרישום במוסד לביטוח לאומי ומס הכנסה - צורת התשלום ואופן הרישום במוסד לביטוח לאומי ומס הכנסה מהווים עוד אחד מהסממנים לקביעת המעמד בין הצדדים, אך אין בהם כשלעצמם כדי לקבוע את טיב היחסים בין הצדדים. עבודה באמצעות חשבונית מס או רישום כ"עצמאי" בביטוח לאומי, אין בהם כדי לסתור קיומם של יחסי עובד-מעסיק, כאשר אלה מתקיימים לפי אמות המידה המהותיות שנקבעו בפסיקה.

שני מבחנים אלה אינם רלוונטיים שכן הסיכומים היו בע"פ והתשלומים ב'שחור' כך שלא ניתן להסיק מכך מאומה.

משך ההתקשרות ורציפותה - ככל שההתקשרות ארוכה ורצופה, הנטייה תהיה לראות במערכת היחסים בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק.

לאור העובדה שהועסקתם כל כך הרבה שנים בעבודה אחת בקביעות כשהעסק שלכם מתפקד רק כספק שירותים לישיבה ודאי  שהינכם נחשבים שכירים ולא עצמאיים ועליכם לקבל זכויות סוציאליות.

לסיכום:

מתוך 10 מבחנים קיימים הרי ששנים לא רלוונטיים לענין, ומתוך השמונה שנשארו הרי שבחמשה מבחנים יצאתם שכירים ורק ב 3 עצמאיים, משכך הכף נוטה לכך שאתם שכירים ולא עצמאיים ועל המעסיק לשלם לכם 'זכויות' סוציאליות.

אציין כי ביחס לתנאים במשך כל השנים (חופשה, הבראה, פנסיה ועוד) נחלקו דעות הפוסקים אם מאחר והמשכתם לעבוד ולא תבעתם מעולם אם הדבר נחשב למחילה או שהדרך היא לתבוע הכל בסוף, אמנם מדברי הרמב"ן (בראשית פל"א פס' לו) נראה שאין כאן מחילה וז"ל:

"ויחר ליעקב וירב בלבן" - מתחילה נתן לו רשות לחפש כי אמר עם אשר תמצא את אלהיך ואמר נגד אחינו הכר לך מה עמדי ואיך ימצא אם לא יחפש וימשש אבל מתחלה היה חושש אולי אחת הנשים או העבדים גנבו את אלהיו ועתה בראותו כי אינם עמהם חרה אפו כי אמר לא אבד את אלהיו רק תואנה הוא מבקש ממני אמר לו למה דלקת אחרי כאשר ירדוף האדם אחרי הגנב הנה לא מצאת עמי מכל כלי ביתך דבר והיה ראוי לי לקחת ממך כל מה שאוכל כי אתה החלפת את משכורתי עשרת מונים והיית תובע ממני הטרפות ושלמתי לך שלא כדין.

הרי שאף שיעקב אבינו ע"ה שילם מכיסו ולא רק שתק אין זה מחילה ועל כן לכאורה ניתן לתבוע זכויות גם לאורך כל השנים ולא רק זכויות של פנסיה. אמנם לכה"פ את הפנסיה והפיצויים שעדיין לא מחלתם בפועל נראה כי ודאי מגיע לכם.  

ובזה באתי על החתום היום כ"ח אייר התשפ"ה 

הרב משה פרקוביץ