תביעת שכר עבודה עבור חופשות וחגים

תאריך: כ״ח אדר תשפ״ג (21.3.23)

פסק דין בערעור בעניין שבין:

המערער : ע.א

המשיב : א.מ

החלטה - פסק דין

הקדמה:

בפסק דין קמא שניתן על ידי בתאריך 9.2.23 נפסק שהמערער חייב לשלם למשיב סך 28,418 ₪ תוך 30 יום.

המערער ביקש לקיים דיון נוסף לעירעור על פסק הדין, עקב טענות וראיות שיש

א. טענות הצדדים.

לפני הגיעו הצדדים וחתמו על שטר הבוררות וקיבלו קניין כדין.

לאחר שמיעת וסיכום כל טענות הצדדים סכום התביעה הסופי הוא 31,245 ₪

סכום זה הוא עבור הפרשים עבור תשלום שעתי של לימוד פרונטלי שלטעת התובע מגיע לו 64.66 לשעה, לעומת 40 ₪ לדעת הנתבע.

גם לגבי מספר השעות החייבות יש ויכוח בין הצדדים: לדעת התובע מגיע לו 336 שעות, לעומת זאת הנתבע שילם עבור 144 שעות.

בנוסף ישנם תנאים והפרשות על סך 9052 ₪ שתובע מבקש, לעומת הנתבע שאינו רואה כלל מקום לתשלומים אלו.

בעניין ש"ש, לטענת תובע מגיע לו 144 ש"ש לא כולל חופשות וחגים שאותם הוא מסרב לשלם לו, לעומת הנתבע ששילם עבור 92 ש״ש כי לטענתו לא מגיע לתובע עבור חופשות וחגים. לגבי התעריף לשעה אין כל ויכוח.(82.87 ₪ לשעה).

ב. דיון

איתא בשולחן ערוך חושן משפט הלכות מקח וממכר סימן רכ״א וז״ל: 

המבקש לקנות מחבירו מקח, מוכר אומר: במאתים אני מוכר לך, והלוקח אומר: איני לוקח אלא במנה, והלך זה לביתו וזה לביתו, ואחר כך נתקבצו ומשך זה החפץ סתם, אם המוכר הוא שתבע הלוקח ונתן לו החפץ, אינו נותן אלא מנה. ואם הלוקח הוא שבא ומשך החפץ סתם, חייב ליתן ק״ק.

מדברי השו״ע הנ״ל אנו רואים כאשר ישנו ויכוח בין הצדדים על גובה סכום מקח או על דבר ממוני, אם אחד מצדדים חזר בשתיקה ומשך את החפץ, עליו לשלם כמו שדרש הצד השני.

כתב בכסף קודשים על האתר שכאשר אמר המשכיר לשוכר שלא יוכל להמשיך להשכיר את הבית רק במחיר גבוה ואם לא יצא מהבית והשוכר לא מחה חייב הוא לשלם את השכר שביקש המשכיר.

בנידון דידן בשעה שנתבע אמר לתובע שיחתום על המסמך שנחשב ודאי להרעת תנאים. תובע הביע התנגדות ואף על פי שהוא עבד את השעות הנ״ל אין זה נחשב כהסכמה היות שבעת מעשה הוא מחה ולא הסכים לחתום על המסמך הזה. ודבר זה נלמד מדברי כסף הקודשים הנ״ל שדווקא בשתיקה נחשב כהסכמה.

(עוד יש לומר שאף אם היה חותם על המסמך לא היה תוקף הלכתי לחתימה היות שעל פי דין המלכות (ע״פ החוק) אף אם העובד חותם על ויתור של תנאיו אין בכך כלום. (אף על פי שעל ההלכה ״כל תנאי שבממון קיים״ היות שבני במדינה תקנו תקנה סובה לבני המדינה לא נחשב כחוק שהוא נגד דין תורה ע״פ דברי הרמ״א בשם הרשב״א סימן שס״ט) כן פסק בספר העמוד הימיני הרב שאול ישראלי זצ״ל ןכן בשו״ת עטרת דבורה סימן ל״ח ובספר מקצוע לתורה סימן ע״ג סקכ״ה לרב אריה צינץ זצ״ל.)

עוד יש לומר היות שנתבע דרש שתובע יחתום והוא לא חתם, כאשר הנתבע לא מחה ואף כנודע של מקבל עבור כל השעות דאג לשלם לו (לפי התנאים לשיטתו) לכן ודאי נראה שדין הכא שהנתבע הוא שחזר למקח. 

לכן על הנתבע היה לא לאפשר לתובע לעבוד את השעות הנ״ל אא״כ יחתום על המסמך.

אי לכך הדבר היה נח לנתבע שתובע עובד וממלא את כל השעות, ברם לימוד שעות אלו ע"י התובע לא מהווה כל הסכמה לתנאים שהציב הנתבע במסמך דלעיל.

ואפילו אילו היה מוחה בתובע לא לעבוד ובכל זאת היה עובד היה צריך לשלם לו כדין יורד לשדה חבירו שלא ברשות כמו שכתב בשולחן ערוך חושן משפט הלכות גזילה סימן שעה סעיף א:

״היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות ונטעה, אם היתה שדה העשויה ליטע, אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה, ונוטל מבעל השדה״

וכאן בנדון דידן ודאי לימוד הילדים נחשב כשדה העשויה ליטע.

אי לכך הנראה בעליל שעל הנתבע לשלם את כל השעות שעבד התובע על פי תעריף המקובל ממשרד החינוך שהינו 64.66 ₪ לשעה.

לעניין חופשים והפרשות של מעביד:

בשולחן ערוך חושן משפט הלכות שכירות פועלים סימן שלא סעיף ב' נפסק וזה לשונו: 

"מקום שנהגו לזון, יזון; לספק בגרוגרות או בתמרים וכיוצא בהם, יספק; הכל כמנהג המדינה."

מדברי שלחן ערוך זה אנו לומדים שכל עניני הטבות לעובדים נקבע ע"י בני המדינה והיות שעל פי חוקי המדינה חייב המעסיק להפריש פנסיה פיצויים וקופת גמל. ברם אין לחייב את המעסיק לשלם עבור קרן ההשתלמות היות שאין חובת על חוק בכך.

לכן אין לחייב את הנתבע את סך 2,827 ₪.

בעניין תשלום עבור החופשות יש לחייב את הנתבע מהטעם האמור לעיל של דין מנהג המדינה שחייב המעסיק 

לשלם חופשה.

סיכום והחלפה:

1. היות והתובע לא חתם על טופס ויתור מאידך גיסא הנתבע עקב אי חתימתו של התובע לא מנע את עבודתו אלא נתן לו להמשיך (וכ״ש שלא רצה וגם לא היה בידו לפטרן) חייב הוא לשלם לתובע על פי מנהג המדינה ועל פי תעריף משרד החינוך.

2. הנתבע חייב לשלם לתובע 26,499 ₪

3. עוד חייב לשלם לתובע 1919.04 ₪ מדין הודעת בעל דין שמודה הוא שעדיין לא שילם.

4. ס"ה תשלום לתובע 28,418 ₪.

5. זה מלבד התשלום שכבר שילם בפועל על סך 11,465 ₪

6. התשלום יעבור לתובע תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.

האמת והשלום אהבו.

הרב אליהו דניאל, דיין, ובורר