הפסקת חשמל שהזיקה את בעל הצימר

העובדות 

התובעים משפחת .... מנהלים צימר שבבעלותם במתחם קראוונים ביישוב. בין הצדדים נחתם חוזה בתאריך 15.07.20 , עובר לרכישת הצימר על ידי הנתבעת, המסדיר את השימוש של התובע בקרקע ובתשתיות הישוב לרבות תשתית החשמל. ראוי לציין שאספקת החשמל באתר נעשית ע"י "צובר" השייך ליישוב. לאור זאת אחריות חברת החשמל הינה עד השעון הראשי של מתחם הקרוואנים בלבד, ומשם הולכת החשמל לכלל האתר מתבצעת על ידי היישוב. 

ביום חמישי, ליל ו טבת, תשפ"ב (9.12.21), בשעה כל שהיא בלילה, אירע קצר בכבל החשמל הראשי המוליך את החשמל מהצובר לבתי השכונה בה נמצא הצימר. 

התקלה תוקנה בסביבות השעה 14:00 בצהרים.

טענות התובעים: 

בזמן התרחשות הקצר בחשמל, התארחה בצימר קבוצה של בחורים, ששכרו אותו עד למוצאי שבת. במהלך יום שישי, טרם שתוקנה התקלה עזבה הקבוצה הנ"ל את הצימר ועברה ליחידת אירוח אחרת בישוב. 

בכתב התביעה נימקו התובעים את תביעתם:

ביום חמישי ה' בטבת הופסקה אספקת החשמל בצימר בשעה 18:00 בערך, כאשר שהו בו קבוצת בחורים. הדבר נבע מתקלה מחוץ לצימר שפגעה באספקת החשמל לשכונת הקראוונים בה ממוקם הצימר. התקנה תוקנה רק למחרת בשעה 14:00. מלבד המבוכה שהיתה לנו מול הנופשים שהיו צריכים לשהות בחשיכה ובקור, הם החליטו למחרת לעבור לצימר אחר ולא להישאר לשבת. נגרם לנו אבדן הכנסה של 1300 ₪. פנינו לישוב בתביעה שעליהם לקזז סכום זה מהתשלום החדשי לישוב, אולם הם מסרבים. מערכת זאת אינה באחריות של חברת החשמל אלא של הישוב והם מקבלים מאיתנו תשלום על שירות זה. התקלה לא תוקנה בזמן סביר ועליהם לפצות על כך [הדגשה אינה במקור]. 

כאמור, לתובעים נגרם לטענתם אבדן הכנסה כתוצאה ישירה מהפסקת החשמל בסך של 1300 ₪  שהייתה אמורה להתקבל מהשכרת היחידה בימים חמישי - שבת. העילה לתביעתם היא שאורך הטיפול בתיקון בתקלה מצד הנתבעת עולה כדי רשלנות ובלשונם "התקלה לא תוקנה בזמן סביר". על כן הם מבקשים לקזז את אבדן ההכנסה הנזכרת מדמי השכירות החודשיים שהם מעבירים לישוב.

תגובת הנתבעת 

הנתבעת השיבה בשתי תגובות:

טענה א: בדיון טען מזכיר הישוב כי התקלה טופלה בזמן סביר, וזאת בהתחשב בכך שאת הקריאה הראשונה לתקלה הוא קיבל בשעה 00:25 בלילה, והוא העביר אותה למחרת בבוקר, כמתבקש במקרה זה, לחשמלאי מר.... , שהינו עובד פרילנסר זמין, הגר בישוב ומכיר היטב את התשתית באתר. מזכיר הישוב הציג את התכתובת בוואטסאפ שבין התובע לבינו, המוכיחה את טענתו לפיה הפנייה הראשונה נעשתה לאחר חצות. עוד הוסיף כי יתכן שנעשתה פניה מוקדמת יותר למזכירות בדרך אחרת שאינה ידועה לו אבל על כל פנים, אליו היא לא הגיעה. 

המענה שניתן בהפניית הטיפול לידי החשמלאי הוא סביר בהחלט. כידוע אין ליישוב עובד לילה. בשעה 14:00 הודיע החשמלאי למזכיר כי תיקן  את התקלה, ואספקת החשמל חודשה.

לסיכום, המזכיר לא רואה הצדקה לפצות את התובע כיוון שהפסקות חשמל הם מעשים שבכל יום.

המזכיר גם דוחה את טענת התובעים (כפי שעולה מהתכתובת בוואטסאפ ביניהם) שמדובר בתשתית רעועה המועדת לפורענות. הוא רמז לכך כי ייתכן שהתקלה נגרמה כתוצאה משימוש לא זהיר של השוכרים. 

טענה ב:  טענה נוספת הועלתה ע"י חבר המזכירות, שנכח בדיון מר ...., ולפיה אין לישוב כל מחויבות לתקן את תשתית החשמל שניזוקה. 

תימוכין לטענתו הוא מוצא בכמה סעיפים מהחוזה שבין בעלת הצימר לנתבעת  

(ההדגשה על ידי הנתבע) בפרק 2 לחוזה ("הצהרות והתחייבויות השוכר")   

2.2 החברה מאפשרת לשוכר להשתמש בקרקע ובתשתיות הישוב לשם צימר.

2.5 לשמור על נקיונו ושלמותו של השטח ולתקן על חשבונו כל קלקול פגם או נזק שייגרם לתשתיות החברה כתוצאה משימוש בהן, ולהודיע כאמור על תיקון.

2.6 רשאית החברה אך אינה חייבת לתקן התיקון על חשבונה ועל השוכר לשלם לחברה את הוצאות התיקון בתוספת דמי גביה.

2.21 מיקום מוני המים והחשמל, יעשה בתאום ובאישור מזכירות הישוב. השוכר ישא בעלות המונים ובחיבור לתשתיות כפי המקובל בישוב. 

לבקשת בית הדין, נשלחה חו"ד של היועהמ"ש של הישוב, בה הוא חוזר על שני הטיעונים:

• למיטב הבנתי השוכרת אחראית לכל נושא התשתיות.
  רוצה לומר שלמיטב הבנתי מהצובר ואילך זה באחריות השוכרת והיא גם צריכה לשאת בעלויות התיקון. 

• יתרה מכך צריך לזכור שדבר כזה יכול לקרות ולכן למיטב הבנתי גם אם החבות היא שלנו אזי פעלנו בתוך פרק זמן קצר ובצענו התיקון ולכן אין חובה ליתן פיצוי.

דיון

חובת הישוב בהחזקת המקטע שנפגע כתוצאה מהקצר

הטענה השנייה של הנתבעת הינה טענה מקדמית, לפיה היא כלל אינה חייבת בטיפול בתקלה, ואם היא עושה זאת, הרי זה על בסיס אינטרס של הנתבעת לקדם מיזמים עסקיים כדוגמת הפעלת הצימר. הנתבעת מפנה למספר סעיפים בחוזה המורים על כך לדעתה. היסוד לפרשנות זאת הוא בהנחה שתקלה זו היא בכלל האמור בסעיף 2.5 בדבר חובות השוכר: "ולתקן על חשבונו כל פגם או נזק שייגרם לתשתיות החברה כתוצאה משימוש בהן ולהודיע על תיקון כאמור". 

לדעתנו זוהי פרשנות רדיקלית. לא נראה לנו נכון להחיל את האמור בסעיף זה על בלאי כתוצאה משימוש סביר בתשתיות, ובפרט בנדון דידן כאשר לא ברור כלל שהקצר הינו תוצאה משימוש השוכר. להיפך, לאור דברי החשמלאי סביר להניח שהקצר הינו של תוצאה בלאי טבעי בתשתית החשמל שבאחריות היישוב. 

בית הדין יזם שיחה טלפונית עם החשמלאי שתיקן את התקלה, כדי לברר את אופיה. לדעתו, הקצר נגרם כתוצאה ממגע רופף שגרם לשריפה של הכבל הראשי למתחם + קופסת החיבורים והיה צורך בהחלפתם. 

בוודאי שאין להחיל סעיף זה בנדון דידן שבו המקטע שניזוק הוא קו ראשי המוליך לכלל המתחם ולא רק לצימר הנדון. החלת סעיף זה על כלל המתחם כמוה כענישה קולקטיבית. 

עוד נוסיף: על פי מה שבררנו, הנוהג מאז ומעולם הוא שתשתית החשמל למתחם קראוונים ששייך לישוב, הינה באחריות הישוב. גם הנתבעת אינה מכחישה זאת. וגם בנדון דידן תיקנה את התקלה על חשבונה, אלא שטוענת שאינה מחוייבת בכך מכוח החוזה. אם אכן היא חפצה, בכך ראוי שיכתבו את הדברים בצורה ברורה.

תביעת פיצויים 

סמכות בית הדין לדון בדיני גרמא

התובעים דורשים לפצותם על ההפסד הן בשל אורך הטיפול בתקלה, והן בשל מצב התשתיות. 

נקדים שגם אם יש אמת בתביעה, אין זה אלא "גרמא בנזיקין", ומניעת ריווח, שפטורים עליה מעיקר הדין. החובה היא בבא לצאת ידי שמים. אולם מכוח הסכמת הצדדים בחתימתם על שטר הבוררות, יש בסמכות בית הדין לחייב ולפשר גם בכגון זה, וכך הוא מנהג בתי דין. 

עוד ראוי לציין, שהתביעה לקביעת גובה הפיצוי, בשל אבדן הכנסה על מלוא סך שכירות הצימר, אינו מדויק, שהרי כנגד זה נחסכו לתובעים הוצאות מים וחשמל שאמורים היו להיות, אילו שהו השוכרים בצימר. 

ברם לאחר בחינת המקרה שלפנינו נראה שתביעת פיצוי זו דינה להידחות מהטעמים הבאים:

אורך זמן הטיפול בתקלה 

כאמור, ההודעה על התקלה התקבלה אצל המזכיר לאחר חצות ליל שישי. החשמלאי קיבל את ההודעה בשעות הבוקר. נכנס לעבודה בין 10:00 ל11:00, וסיים את הטיפול בסביבות השעה 14:00. לאור העובדה שהישוב אינו מחזיק כונן המטפל בחשמל 24 שעות ביממה, עובדה שהייתה ידועה גם לתובעים, ולאור מורכבות הטיפול, החלפת כבל חשמל בגובה 8 מטר, והחלפת קופסת חשמל, נראה שמדובר בזמן סביר שאינו עולה כדי רשלנות. 

לפי דברי החשמלאי, עזיבת הבחורים אירעה בסביבות השעה 13:00. לטענתו הוא הבהיר להם שתיקון התקלה עומד להסתיים בקרוב.   

תביעת פיצויים בשל תשתית לקויה

התובעים טענו גם לתשתית לקויה, אשר לדעתם גורמת לתקלות חוזרות ונשנות, כפי שעולה מן התכתובת שבין התובע למזכיר הנתבעת. כנגד זה טען מזכיר הנתבעת שמספר הפסקות החשמל באתר אינו חורג מהממוצע הארצי. הוא הוסיף כי יתכן שהתקלות נובעות משימוש לא נכון בחשמל על ידי הנתבעים. כנראה הכוונה להעמסת יתר, הגורמת לחום. 

כאמור לעיל, לדברי החשמלאי שטיפל בתקלה, ההתחממות והשרפה שאירעה בעקבותיה, מקורה במגעים רופפים. זוהי תקלה ידועה, שקשה להאשים בה את הנתבעת או את התובע.     

קיזוז בשל אי קבלת תמורה

בהנחה, שבנדון שלפנינו נוצר מפגע שאינו באשמה ברורה של אחד הצדדים, יש מקום אולי לדון בדרישה של התובעים לקיזוז השכירות החודשית, בשל אי קבלת תמורה לדמי השכירות שהם משלמים מידי חודש, שהרי לפי ההסכם הישוב מחויב לספק מקום, ותשתיות בתמורה לשכ"ח, העומד על 640 ₪ לפי החוזה שהוצג לפנינו. מובן מאליו שצימר ללא חשמל, אינו יכול לשמש לייעודו אפילו לא באופן חלקי, כפי שאכן קרה בפועל! 

גם אם יש ממש בטענה זו, הדברים אמורים רק כלפי החלק היחסי, מכלל התשלום החודשי, של אותן השעות בהן המתחם היה ללא חשמל.

ברם, לגופו של דבר נראה שגם תביעה זו דינה להידחות. דרכו של עולם שבמשך השנה עלולות להיות מידי פעם הפסקות חשמל, ובכגון דא, כל החובה שיש על המשכיר היא טיפול ותיקון בזמן סביר.  

פסק דין: 

התביעה נדחית.

________________ _____________________ _______________

הרב נעם עמרם  - דיין הרב מיכאל הרשקוביץ – אב"ד הרב חיים צפרי - דיין