בס"ד


מס. סידורי:13783

פסילת טו"ר לייצג בעל דין לאחר שייעץ לצד השני

שם בית דין:אזורי צפת
דיינים:
הרב לביא אוריאל
תקציר:
פסק הדין:
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך:

עטרת דבורה חלק ג סימן ה

התקיים בפנינו דיון בבקשה לסעד זמני דחוף לפסיקת משמורת ודמי מזונות זמניים.

בפתיחת הדיון התקיים דיון מקדמי בבקשת הבעל לקבוע כי ב"כ האישה טו"ר פלוני מנוע מלייצג את האשה, מאחר שבעבר ייצג את הבעל מול גרושתו מנישואין ראשונים, וגם לאחרונה הבעל התייעץ עמו ביחס לסכסוך בנישואין לאישה הנוכחית, ועקב זאת מרגיש נחיתות בדיון בנוכחותו.

אחר שמיעת טענות הצדדים ביחס לטענה המקדמית, בית הדין קבע שאין לאפשר את ייצוג האשה באמצעות ב"כ הנוכחי. קביעה זו מבוססת הן על ההלכה והן על כללי האתיקה המחייבות את הטוענים הרבניים.

בשו"ת מהר"ם מרוטנברג (דפוס פראג) סי' שלג, הובא במרדכי במסכת שבועות (סי' תשס"א), והובא בקצרה בב"י חו"מ סי' יז, כתב :

"... נראה בעיני דשותפים נמי אין להם לישב שם כולם כשאחד מחבריהם טוען עם היחיד. ודאי טענותיו דשמעון טענה דקא מסתתמי טענתיה דשנים או שלשה יודעים להערים יותר מן האחד. ואיכא למיחש נמי לדידהו דלמא מרמזי אהדדי כשישמעו טענותיו של הנתבע ויערימו יותר מאלו היה אחד מהם לבדו טוען עמו ועוד דקמסתתמי טענתיה כדפי', דדמי עליה כאריא ארבא, וכי מותר להרביץ אריא בב"ד כדי שיראהו הנתבע וידאג מלפניו ויסתתמו טענותיו. ודבר פשוט דלא גרע מאחד לבוש איצטלא ואחד לבוש סמרטוט, שאומרים לו לבוש כמותו או הלבישו כמותך (שבועות ל"א ע"א), וכן שלחו פזמייכו וחותו לדינא. וחכמי התלמוד לא יכלו לכתוב ולברר כל הדברים הגורמים לסתום טענות הבעל דין, אלא כתבו לנו קצת, ותן לחכם ויחכם עוד בזה וכיוצא בזה יחושו הדיינים. וכ"ש היכא דקא טעין איהו בהדיא דמסתתמי טענותיו והדבר ידוע שהוא כך".

וכן הרדב"ז בתשובה (ח"ב סי' תשנג) כתב כדעת מהר"ם, וז"ל:

"שאלת ראובן ושמעון באו לדין ושמעון הביא מיודעיו עמו וראובן אומר יסתתמו טענותי ואמר לו שמעון גם אתה תביא מיודעך עמך, וראובן אמר איני חפץ אלא שנינו לבד.

תשובה. הדין עם ראובן, כיון שהוא טוען שיסתתמו טענותיו שומעין לו, כי שמא מיודעיו של שמעון חריפי טפי ומרמזי לשמעון טענות, או שמא הם חזקים או אלמים או כיוצא בזה. והראיה מההיא דאמרינן היה אחד לבוש אצטלא וכו' והשתא ומה אם לענין המלבוש חששו חכמים כ"ש למיודעים ... ומ"מ אם יראה לב"ד שיסתתמו טענותיו לטעון כנגד רבים יבררו להם אחד שיטעון על כולם או יטעון כל אחד לבדו על חלקו ולא יהיו שם שאר השותפין. כללא דמילתא, אי טעין קא מסתתמן טענתאי, ויראה לבית הדין שיש ממש בדבריו, אפילו בדרך רחוקה, שומעין לו".

לאור דברי המהר"ם והרדב"ז מאחר שהבעל טוען שטענותיו יסתתמו מול ב"כ האשה הנוכח בדיון ומייצג את האשה, מאחר שיש לו זיקה של ממש למידע שקבל ממנו כאשר ייצגו בעבר וכתב עבורו תגובה לביה"ד בת"א. לאחרונה גם התייעץ עמו מספר פעמים במשבר הנוכחי בקשיים שיש לו בשלו"ב ואף שקל לשכור את שירותיו. בית הדין התרשם שיש ממש בטענותיו, ויש לקבל את בקשתו ולהורות לב"כ הנוכחי שלא ימשיך לייצג את האישה.

בנסיבות שבפנינו ישנה גם פגיעה בכללי האתיקה, כאמור בסעיף 15(ג)  לתקנות הטוענים הרבניים, תשס"א-2001 שם נקבע:

"כללי האתיקה המקצועית, כפי שקבעה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לפי סעיף 109(4) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, יחולו על טוען רבני, בשינויים המחויבים בהתאם לתקנות אלה."

בסעיף 16 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 נקבע:

"(א)  עורך דין לא יטפל נגד לקוח –

(1)  בענין או בקשר לענין שטיפל בו למען אותו לקוח;

(2)  בענין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו.

(ב)  הועד המחוזי, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי להחליט, לפי פניית עורך דין, כי מתן חוות דעת או קיום התייעצות גרידא, או פעולה במקרה פלוני, לא היה בהם משום טיפול בענין למען לקוח, או כי מידע מסויים אין לו זיקה של ממש לענין, או כי אין במידע שהתקבל כדי למנוע מעורך הדין לטפל בענין, ובלבד שהחלטה כאמור תינתן לפני שעורך הדין יקבל על עצמו את הטיפול בענין האמור".

לאור האמור ביה"ד מחליט:

מאחר וטו"ר פלוני אמור לייצג את האשה בענין שיש לו זיקה של ממש למידע שקבל מהבעל בעת שייצגו בעבר ובעת שהתייעץ עמו לאחרונה, לפיכך יש למנוע ממנו לייצג את האישה.