בס"ד


מס. סידורי:13406

שיעבודא דרבי נתן כשהחייב האמצעי גוי

שם בית דין:בית דין ירושלים לדיני ממונות ולבירור יוחסין
דיינים:
הרב לוין אברהם דב
הרב ביבס שמואל
הרב שרגא ברוך
תקציר:
הנתבע חייב כסף לגוי והגוי חייב לתובע. התובע מבקש שלא ישלם לנכרי את חובו אלא אליו מדין שיעבודא דרבי נתן.
פסק הדין:
במקום שבדעתו לשלם לגוי שייך לכולי עלמא שיעבודא דרבי נתן.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך:

ביה״ד לעניני ממונות שע״י הרבנות הראשית לירושלים. כרך ו'. תיק מס׳ 246-נט

בהרכב הדיינים: הרב אברהם דב לוין; הרב שמואל ביבס; הרב ברוך שרגא. 

פס״ד בתביעת שעבודא דר' נתן כשהחייב האמצעי נכרי

נושא הדיון

התובע מבקש לחייב את הנתבע שחייב כסף לאדם אחר, מכיון שאותו אחר חייב לתובע כסף. התביעה מתבססת על שעבודא דר״נ. האדם האחר הוא נכרי.

פס״ד ביניים

הוצא צו מניעה עד לבירור בבי״ד.

השאלה לדיון

האם נאמר שעבודא דר״נ כשהחייב האמצעי הוא נכרי.

תשובה

בב״י חו״מ ר״ס פו הביא בשם תשובת הרשב״א ח״א סי׳ תתקסא שמסתפק כשהלוה נכרי אם דנים בו שעבודא דר״נ. והרא״ש ב״ב פרק י״נ כתב שדנים בגוי שעבודא דר״נ, וכ״כ בתשובות המיוחסות לרמב״ן סי׳ כג ומרדכי ב״ב שם. עי׳ מל״מ מלוה פ״ב ה״ו. וכתב התומים סו״ס פו שאם הגוי אמצעי אין המלוה הראשון יכול לגבות מהלוה האחרון שהוא ישראל מדינא דר״נ, כיון שהפקעת הלואתו של הנכרי מותרת, וכדי להפקיע הלואתו של הנכרי די בגלוי דעת בלבד. וע״כ אם השלישי אינו רוצה לפרוע חובו לנכרי, אין הראשון יכול לתובעו מדינא דר״נ. אמנם בשערי ישר ש״ה פ״ה חולק על התומים בזה וכתב שגם אם האמצעי נכרי יש שעבודא דר״נ כמו בישראל, דהחוב לנכרי הוי כמו חוב לישראל, הן מצד הקנינים והן מצד השעבוד.

ובנידון דידן שהשלישי אינו מפקיע הלואתו ורוצה לפרוע חובו לנכרי, גם לתומים נאמר בזה שעבודא דר״נ, ורשאי הראשון לתבוע את השלישי מדינא דר״נ.


תגיות