מקח טעות באתרוגים סגורים

ביה״ד לעניני ממונות שע״י הרבנות הראשית לירושלים כרך ה קלה-קלו תיק מס׳ 104-נח

בהרכב הדיינים: הרב אברהם דב לוין, אב״ד; הרב שמואל ביבס; הרב ברוך שרגא. 

פס״ד בטענת מקח טעות בקניית אתרוגים בקופסאות סגורות

נושא הדיון

ראובן מכר לשמעון שני ארגזים סגורים מלאים אתרוגים וארבע חבילות הדסים,כדי למוכרם למצוות ד׳מינים בחג הסוכות, ושילם מחירם בסך 5.000 ש״ח.

לאחר שפתחם הקונה נמצאו בחלקם פסולים, הן באתרוגים והן בהדסים, ורוצה הקונה לחזור בו. טוען המוכר לקונה מאחר ולא בדקת קודם התשלום כפי מנהג הסוחרים, סברת וקבלת. זאת ועוד, אין דרך הסוחרים להרשות לקונים לפותחם ולבודקם אלא כל אחד ואחד לפי מזלו.

פס׳׳ד

על המוכר להחליף לקונה את האתרוגים וההדסים שנמצאו פסולים. אך אינו חייב להחליף את אלה שנמצאו כשרים אך לא מהודרים.

המקורות לדיון

א. סחורה שנמצא חלקה פגומה

כתב הרמב״ם בפרק כא מהלכות מכירה ה״א:

"המקנה לחבירו דבר שאינו מסויים אם היה מינו ידוע אע״פ שאין מדתו ומשקלו ידוע קנה. ואם אין מינו ידוע לא קנה. כיצד ערימה זו של חטין אני מוכר לך בכך וכך אע״פ שאין מדת הערימה ידוע ולא מנין הקנקנים ידוע ממכרו קיים אע״פ שנמצא חסר או יתר על האומדן שהיה בדעתם יש להן אונאה כפי שער שבשוק". 

וכן נפסק בשו״ע חו״מ סי׳ כט סעיף א. ובסי׳ רכז סעיף כא נפסק: 

"האומר לחבירו ע״מ שאין לך עלי אונאה אני מוכר לך יש לו עליו אונאה".

 ולכאורה משמע דאם יש בהם פסולים כשיעור אונאה צריך להחזיר לו הדמים.

ב. המנהג באתרוגים

אמנם כתב בחכמת שלמה סי׳ כט סעיף ב בדין הקונה אתרוגים סתומים ונמצאו מקולקלים מאד והפסיד הקונה הרבה אם יש בהם דין אונאה ומקח טעות: 

"הנה באמת נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי מי שיבא לתבוע אונאה וביטול מקח באתרוגים, והטעם הוא כי כן הוא מנהג התגרין שקונין אדעתא דהכי אם טוב ואם רע. ואף דהמתנה ע״מ שאין עלי אונאה יש לו עליו אונאה, היינו מדינא, אבל מ״מ אם נעשה כן מנהג בין התגרים שלא יהיה בזה אונאה כמו דמהני מנהג התגרים לענין קנין דקנה בו אף דלא הוי קנין מהתורה, כן ה״נ בע״מ שאין לך עלי אונאה מהני מנהג התגרים במה שדרכן בכך. עכ״פ לדינא באתרוג לא שייך מקח טעות. ובא וראה בקונה אתרוג או ב׳ סתומים בכך וכך ואח״כ כשנפתחו אם שוה האתרוג הרבה אם מערער המוכר לומר דהוי מקח טעות, או אם הוא מקולקל שאינו שוה כלום, זה ודאי אינו, ופוק חזי מאי עמא דבר, ובע״כ דרך מנהג הסוחרים דל״ש מקח טעות באתרוגים בכה״ג".

ובפתחי תשובה סי׳ רלב אות ו כתב דמנהג מבטל הלכה כמו גבי ביצים מוזרות בסעי׳ יט. ויש לחקור אחר המנהג. וה״ה בשאר דברים שדרך למוכרן סתומים וחתומים כמות שהן כגון תיבות עם דפי זכוכית או תיבות עם אתרוגים וכיוצא בזה, יש לבית דין בכל מקום לחקור אחר המנהג.

אמנם פשט המנהג פה בארץ הקודש שהסוחרים שמוכרים חבילות הדסים או ארגזים של אתרוגים הוא ומזלו בין יהיו מהודרים ביותר כשיעור החזון איש ובין יהיו פשוטים או פסולים אין אחד מהם יכול לחזור בו, אולם המוכרים בקופסאות אחד אחד אם הוא מהודר ביותר או כשר, אין אחד מהם יכול לחזור בו, אולם אם נמצא פסול בהוראת מורה הוראה המקח בטל ועל המוכר להחליפו באתרוג אחר. אולם אין מחוייב להחזיר לו את כספו אלא א״כ אין לו אתרוג אחר כשר.

הרב ברוך שרגא.