בס"ד


מס. סידורי:12894

החלטה אם הנתבע הוא הישוב או המועצה

שם בית דין:ארץ חמדה גזית ירושלים
דיינים:
הרב רכניץ עדו
תקציר:
התובע מתגורר בישוב שהוא אגודה שיתופית, הוא רכש מגרש עליו הוא בנה את ביתו, בשלב כלשהו המועצה הרחיבה את הכביש הסמוך לביתו, והדבר גרם למגרש נזקים, הוא תובע את הישוב בטענה שהוא יזם את הרחבת הכביש, הישוב טוען שהוא אינו הכתובת לתביעה אלא המועצה.
פסק הדין:
בשלב זה הישוב אינו חייב לחתום על הסכם בוררות, במידה והתובע יביא ראיות שהנתבעת היא הבעלים של הכביש, בית הדין יחליט אם לדון מחדש בעניין זה.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך:

בס"ד, ד' תשרי תש"פ

03 אוקטובר 2019

תיק 79097

החלטה מקדמית

בעניין שבין

התובע

תושב הישוב

הנתבעת

אגודת הישוב

א.    רקע

התובע מתגורר בישוב, והנתבעת היא אגודה שיתופית. מוסכם שהתובע רכש מגרש ובנה עליו את ביתו.

עוד מוסכם שעל פי התב"ע השטח המוקצה לכביש היה ברוחב 16 מטר, אולם בפועל, כאשר הנתבע רכש את המגרש הכביש הסלול היה ברוחב 5 מטר בלבד. הפרשי הגובה בין המגרש לבין הכביש הבנוי היו כ-3 מטר. יתרת השטח (המיועד לכביש בתב"ע) שבין הכביש הסלול לבין המגרש היתה בשיפוע. לאחרונה הורחב הכביש עד למקסימום שהתב"ע מאפשרת. התוצאה היא שנוצר פער אנכי של 3 מטר בין הכביש לבין המגרש של התובע.

מוסכם שהנתבעת היא שיזמה את הרחבת הכביש, ופנתה למועצה האזורית. בסופו של דבר החטיבה להתיישבות שכרה קבלן על פי המלצת הנתבעת לביצוע העבודה.

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת והנתבעת טוענת שהיא איננה הכתובת לתביעה. זו תמצית המחלוקת שהובאה להכרעתי בשלב זה. בין הצדדים לא נחתם הסכם בוררות, וההכרעה היא הלכתית בלבד.

ב.     טענות התובע

התובע טוען שהנתבעת יזמה את הרחבת הכביש ולכן היא נושאת באחריות לתוצאות של ההרחבה, ובכלל זה, לבניית קיר תמך בין המגרש לבין הכביש, לפיצוי התובע על האבק מהבניה שגרם לו להשבית את הבריכה שהוא מפעיל בחצר שלו, ולפיצוי התובע על נזקים שגרם הקבלן (כגון, נזק לשביל של התובע).

לטענתו, לאורך כל הדרך, משלב התכנון ועד לביצוע, הנתבעת הייתה הכתובת לתלונות של התושבים, וטענת הנתבעת כעת שהיא איננה הכתובת, אלא הגורמים האחרים המעורבים – מטרתה התחמקות. יתירה מזו, הנתבעת לא הפנתה את התובע אל הגורמים האחרים כאשר התלונן בפני נציגיה.

ג.      טענות הנתבעת 

הנתבעת טוענת שהיא איננה הכתובת לתביעה כיוון שהיא רק המריצה את המועצה האזורית. מי שאחראי לביצוע הם הגורמים האחרים, מהמועצה ועד הקבלן, ולא הנתבעת.

הנתבעת אמנם העבירה תלונות ובקשות של תושבים לגורמים האחרים, אבל אין בכך כדי להטיל עליה אחריות לתוצאות.

ד.     דיון

כלל נקוט בידינו – "אין שליח לדבר עבירה" (קידושין מב, ב), ולכן, גם אם אדם אחד הורה לאדם אחר לבצע עבירה – המבצע חייב ולא המשלח. אמנם, יש דיון במקרה שהשליח לא ידע שהוא מבצע עבירה, כגון כאשר המשלח הטעה אותו (ראו בעניין זה: ספר המקנה יח, ו). ממילא, יש מקום לבחון האם יש אחריות למשלח כאשר מדובר על מזמין עבודה.

לפיכך, בכל הנוגע לטענה שהקבלן ביצע נזק ישיר או עקיף בדרך בה בחר לבצע את העבודה, כגון, נזק לשביל או מטרד של אבק – הדעת נותנת שהקבלן הוא הנתבע העיקרי, ואולי גם מזמין העבודה. ממילא, מסתבר שלנתבעת אין אחריות לכך.

בנוגע לדרישה לבנות קיר תמך – כאן לא מדובר על תביעת נזיקין אלא על מחלוקת בין שכנים לגבי בניית קיר תמך. במקרה זה מחלוקת בין התובע לבין הבעלים של הכביש. למיטב הבנתי, הנתבעת איננה הבעלים של הכביש, אלא המועצה האזורית. לפיכך, על התובע לפנות בעניין למועצה האזורית. אם התובע יוכיח שהכביש שייך לנתבעת, אחליט האם לדון מחדש בעניין.

בנוסף, אני ממליץ לתובע לפנות לייעוץ משפטי כדי לבדוק האם אכן זכותו לדרוש בניית קיר תמך מהשכן שלו, יהיה מי שיהיה.

ה.    החלטה

1.       דרישת התובע שהנתבעת תחתום על הסכם בוררות – נדחית בשלב זה.

2.       אם התובע ימציא ראיות לכך שהנתבעת היא הבעלים של הכביש שנמצא בשכנות לו – אחליט האם לדון מחדש בעניין.

והאמת והשלום אהבו

ההחלטה ניתנה ביום ד' תשרי תש"פ, 03 אוקטובר 2019.

  בזאת באתי על החתום

 

_______________

הרב עדו רכניץ, אב"ד

 

 

תגיות