שטר פרוזבול עם מודעה על זמן הפירעון
משפטיך ליעקב חלק ו סימן לז
את הפרוזבול עושים בדר"כ בימים שלפני ראש השנה
(שעת ההשמטה), ועדיין ממשיכים להלוות כספים לאחר שעת עריכת הפרוזבול ועד לכניסת
החג, בפרט חברות ובעלי עסקים, אך גם אנשים פרטיים המפקידים עוד בערב ראה"ש
כספים בחשבונות הבנק, וקצבאות שונות ואף משכורות נכנסים לחשבון הבנק, לאחר שבעל
החשבון כבר ערך פרוזבול (ושמעתי שהשתא עובדי המדינה תכנס משכורתם לבנק בערב ראש
השנה ממש, וקצבאות הזקנה – יום קודם). ואף דסתם
הלואה לל' יום, וא"כ הוי כהלוהו לאחר זמן ההשמטה שאין השביעית משמטת (מכות
ג,ב, שו"ע חו"מ סז,י), כתב הב"ח (סז,יג), הביאו קצוה"ח סז,ד,
דאף בסתם שזמנו ל יום, מ"מ אינו כקביעות זמן והשביעית משמטת (עיין תומים
סז,טז, חדושי הרי"מ חו"מ עג,ב, אגרות משה חו"מ ח"ב סי' יד
ד"ה והנה). בפרט בהפקדות בבנק שאין הכלל הזה של סתם הלואה (או עיסקא) ל יום,
כיון שלפי חוקי הבנק וההסכם בין הבנק ללקוחות, יכול למשוך לאלתר. ואף שיכול למסור
חובותיו ממש בכניסת החג לפני עדים שמוסר כל החובות לבי"ד, מ"מ השכחה
מצויה אצל המון העם, בפרט הטרודים בעניני החג, ואינם יודעים שחובם נשמט, וממילא קיי"ל
דאם זמן הפרעון הוא לאחר שעת ההשמטה, אין שביעית משמטת, דהשתא לא קרי ביה לא יגוש
(מכות ג,ב, שו"ע חו"מ סז,י). הצעתי שהמלוה יודיע בבית דין שכל החובות
שיעשה עד לראש השנה, יהיה מועד פרעונם לאחר ראש השנה, והודעה זו תחול על כל החובות
שיעשה מכאן והלאה, שמועד פרעונם יהיה לאחר ראש השנה, וממילא השביעית לא תשמט.
והצעתי הדבר לפני ת"ח, ונשאלתי, איך מועילה מסירת המודעה לפני בי"ד,
כאשר התנאי לא מוזכר בשעת ההלואה ממש?
בעה"ת
שער כו ב,ב הביא תש' ר' משולם בר' קלונימוס, בענין שטר דכתיב ביה נאמנות כשני
עדים, ואשתכח דהוי כפרן לעלמא, כגון שהוחזק כפרן בעסק אחר ע"י עדים, דבטלה
נאמנות, דכי המניה לוה משום דכל ישראל בחזקת נאמנין קיימי, ולהכי המניה כי המניה,
אבל השתא דהוחזק כפרן במקום אחר, איתרע ליה נאמנות דידיה. הובאו דבריו להלכה
בשו"ע חו"מ עא,יג. ובגדו"ת שם כתב דכ"ז כשנעשה כפרן אחר
הנאמנות, אבל אי הוה כפרן קודם הנאמנות, איכא למימא אדעתא דהכי סברת וקבלת, דמסתמא
סתם כפרנות בבי"ד וע"פ עדים, וכל מילתא דבי דינא, קלא אית ליה. וכדבריו
פסקו הש"ך ס"ק לא, הנתיבות ס"ק כג, והתומים. ומבואר דלא יכול לטעון
הלוה לא ידעתי על מעשה בי"ד. וכן מבואר במרדכי, הובא ברמ"א חו"מ
יא,ד, דמי שכתבו עליו סרבנות וטוען שלא שמע, אינו נאמן, דמעשה בי"ד יש לו
קול.
ועיין
מהרש"ם ח"א סי' כ בענין שטר עיסקא שעשה לבנק בברעזן, וז"ל: ובגוף
הדין הנה איזו שנים כשנתיסד באנק כזו פה"ק, עשיתי עם הממונים שטר בבי"ד,
וחתמו עליו בחיוב המועיל שכל ההלואות יהיו עצה"ע, ואם לא ירויח הלוה, יחזירו
לו, גם העיסקא שלוקחים מקודם. ואח"ז הכרזתי כן בכל ביהכ"נ וביהמ"ד
לפרסם הדבר. וגם כל מעשה בי"ד יש קול כמ"ש המרדכי והובא ברמ"א
חו"מ יא,ד, ובריטב"א שבב"י סי' קל ס"ז, וש"ך עא, לא ...
וממילא הו"ל כהתנה כן בפירוש בשעת הלואה, ויש שטר בבי"ד ...".
ונראה דדוקא בעיסקא שמחזיר ללוה גם הרווחים, ואפילו הקרן פטור, אם יפסיד או לא
ירויח, בעינן להתחייבות, אבל בנדו"ד נראה שא"צ להתחייבות, ועצם ההודעה
לפני בי"ד שכל ההלואות שיעשה בימים הקרובים זמן פרעונם לאחר ראש השנה, יש לזה
קול, והוי כהתנו בשעת ההלואה. ומ"מ לשופרא דמילתא הוספתי גם התחייבות. ונראה
דאף שטר בעדים סגי, כיון דאף לשטר בעדים אית ליה קלא ועדים מוציאים הקול (עיין
ב"ב קעה,א ולהלן, ועוד), וא"כ אף אם יעשה בפני פרוזבול בפני עדים בשטר,
וכ"ש בפני בי"ד, אית ליה קלא, וכל ההלואות שנעשו אח"כ, נעשו על דעת
התנאי שהודיע לבי"ד או לעדים בכתב.
ועיין
עוד ברמב"ם הל' גרושין ו,יט: "... וכן אם אמר להם כל גט שיכתוב לי פלוני
בטל, או כל גט שאכתוב בבית דינו של פלוני הרי הוא בטל, או כל גט שאכתוב מהיום ועד
עשרים שנה, הרי זה בטל ...". ועיין בב"ש קלד,ב דלשאר ראשונים כיון שמצוה
אח"כ לכתוב, ביטל המודעה. נראה דכ"ז בדבר שצריך לבטל מעשה הגט,
משא"כ בנדו"ד שמתנה מועד הפרעון, שהוא לרעת המתנה. ועיי"ש עוד
בפ"ת ס"ק א מה שהביא מהב"ח ומהרי"מ בריסק דאף גילוי דעת מהני,
אם בא לבטל מה שיעשה בעתיד, ומה דלא מהני הוא רק על העבר, ועל העתיד מהני גילוי
דעת בגיטא. ומ"מ בנדו"ד שמוסר מודעה להדיא על חובות העתיד, ואינו מבטל
מעשה שעושה אח"כ, רק קובע שזמן הפרעון יהיה אחר ראש השנה, גם לרשב"ם
מהני מודעה כזו.
ונראה
דמה דבעינן גלוי דעת דוקא בשעת המכר, כמוכר נכסיו ע"מ לעלות לאר"י
(קדושין מט,ב ושו"ע חו"מ רז,ג), היינו דוקא בגילוי דעת שיכול לבטל המקח,
אבל קביעת זמן הפרעון אינה לבטל ההלואה אלא קביעות זמן. בפרט שהיא לחובת המלוה,
ואף ללוה אין בכך כל נזק, שהרי יכול לפרוע קודם אם ירצה. ועוד, דאם יגלה דעתו
שרוצה לעלות לאר"י בפני בי"ד, ומה שמוכר הקרקעות הוא מפני שרוצה לעלות
לאר"י, וכך יאמר בפני בי"ד, אפשר שיועיל אף לבטל המקח וא"צ לגילוי
דעת בשעת המקח. ובפרט בנדו"ד שמדובר הכל בזמן קצר של כמה ימים, והכל יודעים
וידעו עצה זו, אפשר דחשיב כאומדן דעת דמוכח, עיין רמ"א חו"מ רז,ד.
ויתירה מזו קראתי לאחרונה שהביאו ממרן הגרי"ש אלישיב
שליט"א, שאף בחובות העבר יכול לעשות כן, ואפילו בעל כרחו של לוה, ראה יתד
נאמן, מוסף שבת קדש כי תבא ס"ח עמ' 10-11, וז"ל: "ושמעתי ממרן
הגרי"ש אלישיב שליט"א דהזכות לדחות זמן הפרעון היא של המלוה ואין הלוה
יכול לעכב, כיון שאינה פוגעת בזכות הלוה אם ירצה לשלם תוך זמן זה. ולכן מי שאין
בידו לעשות פרוזבול, יאמר בפני שנים אני מותר על זמן הפרעון של כל החובות שחייבים
לי שזמן פרעונם עד ראש השנה תשס"ט, ובמקום זה אני קובע זמן הפרעון בג' תשרי
תשס"ט, דכיון שבזמן ששביעית משמטת לא הגיע זמן הפרעון, אין שביעת
משמטת". והוסיף שם דמי שבידו לעשות פרוזבול, צריך לעשות כתיקון חכמים,
וכמש"כ הריטב"א והמאירי, דאל"כ תשכח תורת שביעית. ומ"מ הוסיף
דכדאי ליעץ לאנשים ונשים שאין אפשרות לשדלם לעשות פרוזבול, שימסרו מודעה על ויתור
זמן הפרעון עד ג תשרי כנ"ל.
וא"כ
בודאי לכתחילה אפשר לעשות פרוזבול על חובות העבר, ולמסור מודעה על חובות העתיד,
ולמודעה זו יש קול, בין אם נעשה בבי"ד ובין אם בעדי שטר.
שטר
פרוזבול ומסירת מודעה על זמן פרעון החובות
אני
הח"מ ____________________ המתגורר ב________________________________
כל חובות שיש לי, בין בשטר ובין בע"פ, וכן כל חוב שע"פ דעות
הפוסקים נשמט בשביעית1, ואפילו יהיה פוסק אחד הסובר שחוב זה נשמט
בשביעית, הריני מוסר באופן המועיל ביותר את כל החובות הנ"ל שאחרים חייבים לי
לדייני בית הדין הח"מ, שיוכלו לגבותם עבורי, ואם לא יגבו עבורי, אוכל אני
לגבותם כל זמן שארצה.
לכל אחד
מהלווים בחובות הנ"ל שאין לו קרקע, אף לא בשאלה או בשכירות ואף לא עציץ נקוב
וכד', וכן לערבים על החובות אין כנ"ל, הריני מזכה ללווה באופן המועיל ביותר
קרקע כלשהו שיש לי בתורת שאלה, והריני מודה שזיכיתי לו כנ"ל באופן המועיל
ביותר 2.
כל
החובות הנ"ל שאלוה לאחר שאחתום על שטר פרוזבול זה ועד לשעת התקדש ראש השנה,
וכן כל כספים שאפקיד או שיפקידו5 עבורי בחשבוני בבנק, הריני מודיע
ומודה3 ומתחייב שמועד פרעונם הוא במוצאי ראש השנה שנת6
______ ולא קודם, ואף אם יעשה תנאי בע"פ או בכתב, בשעת ההלואה או לאחריה
לגבות עוד במהלך השנה הנוכחית, או בסתם הלואה לבנק שלא נזכר מועד הפרעון, הריני
מודיע ומודה שמועד פרעון חובות אלו הוא במוצאי ראש השנה6 _______,
ואסור לי מחמת תנאי ההלואה לתבוע את פרעונם קודם לכן, וכל תנאי לפרעון קודם לכן,
בטל ומבוטל. אמנם אם יוסכם שמועד הפרעון הוא לאחר מוצאי ראש השנה הקרוב, הרי שמועד
הפרעון יהיה כמוסכם בשעת ההלואה. ובהלואה סתם (להוציא הפקדות לחשבון בנק
שעליהם חל האמור לעיל)4 שלא נזכר זמן הפרעון, הריני קובע שמועד הפרעון
יהיה שלשים יום משעת ההלואה, ואם השלשים יום חלים עוד בשנה הנוכחית, הרי מועד
הפרעון יהיה רק במוצאי ראש השנה הקרוב7. וכל הלואות שאלוה, הן על דעת
כן.
ובזה
באתי על החתום, היום ______________________________
____________________
בפנינו הח"מ
מסר הנ"ל את כל האמור לעיל וחתם בפנינו ביום הנ"ל
________________________
________________________
________________________
הערות לשטר:
1. הוספתי: "וכן כל חוב שע"פ דעות הפוסקים נשמט
בשביעית", ליתר בהירות, אם יאמר הלוה שעיסקא אינה חוב, אף שמשמטת מחצה מלוה,
או הקפת החנות באופנים שכתבו הפוסקים לשיטת הרמב"ם שמשמטת, עיין בכס"מ
שמיטה ט,ה ועוד).
2. תמהתי מדוע בשטרי עיסקא רבים השמיטו, והיא משנה מפורשת.
ועיין בשו"ע חו"מ סז,כב, ופ"ת ס"ק ד מה שהביא מהחת"ס וזה
שכיח מאד אצל בחורי ישיבה הסמוכים על שולחן אחרים. ומקנה לכל מי שאין לו כעת בשעת
הפרוזבול קרקע וכו'. ובחת"ס הנז' כתב דאפשר שלא רצו להוסיף על תקנת הלל,
דבזה"ז עיקר סמכותינו אינה דוקא על קרקע, עיי"ש.
3. לחיזוק הדבר שנעשה בהודאה גמורה. והודאה מהני לכאורה גם על
דבר שלא בא לעולם, עיין יד רמ"ה ב"ב קמט,א (סוף אות צז), נודע ביהודה
מהדור"ק חחו"מ סי' ל אות ז. ועיין עוד חזו"א ב"ק יח,ו
ד"ה נראה דהודאה אינו קנין אלא כח הדין לדון ע"פ הודאתו כל שאינו חב
לאחרים אלא לעצמו, וממילא כל התוצאות קובע הדין כפי הודאתו, וזהו שקראוהו הפוסקים
קנין אודיתא ...
4. כלפי הבנק אינו מעונין שסתם הלואה תהיה ל יום אלא רק אחרי
ראש השנה. אמנם אם ימשוך מהבנק קודם ראש השנה, ה"ז כלוה שפרע קודם זמנו,
שזמנו היה רק במוצאי ראש השנה.
5. לשון הפקדה היא לשון בנ"א, אף שע"פ ההלכה הרי
ה"מפקיד" נותן בתורת עיסקא, כיון שהבנק כפוף לשטר העיסקא, מ"מ בשטר
כזה יש לנקוט בלשון בנ"א.
6. להוסיף השנה הקרובה, אם כיום בשנת התשס"ח, יש לכתוב
התשס"ט.
7. עיין בב"ח חו"מ סי' סז, הובא בקצוה"ח
סז,ד. ועיין מש"כ בהסבר השטר.
